כללי
1. לפני בקשה לפטור מאגרה בערעור אשר הגיש המבקש על החלטת לשכת הסיוע המשפטי (להלן: "
הסיוע המשפטי") לדחות את בקשתו לקבלת סיוע משפטי בענין הגשת תביעה כנגד חברת עמידר (עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ).
במכתב מאת הסיוע המשפטי מיום 25.7.12 צוין, כי הוחלט שלא להעניק למבקש את השירות המשפטי המבוקש מחמת אי הוכחת סיכוי משפטי, הואיל והמבקש לא המציא מסמכים לבדיקת עניינו כפי שנתבקש במכתב מיום 21.6.12.
במסגרת הערעור עותר המבקש כי בית המשפט יצווה על הסיוע המשפטי להעניק לו את הסיוע המשפטי המתאים לאלתר וכן יחייב את המדינה בהוצאות משפט.
2. במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה טוען המבקש, בין השאר ובפרט, כי הוא נכה המתקיים מקצבה של המל"ל בסך של כ- 2,400 ש"ח לחודש, כי אינו מיוצג שכן ידו אינה משגת לשכור שירותי עו"ד (ופניותיו לסיוע המשפטי לא קיבלו מענה), כי בתי משפט כבר פטרו אותו בעבר מתשלום אגרה (וגם מהפקדת ערבון) לאחר שבחנו את מצבו הכלכלי "בשבע עיניים" (המבקש מצרף רשימה של מספרי הליכים ומועדי החלטות, אך לא את ההחלטות עצמן), כי נערכה לו חקירת יכולת בתיק הוצל"פ אשר בסיומה נקבע לו צו תשלומים בסך 20 ש"ח לחודש ובכך יש להוכיח את העדר יכולתו לשלם אגרה, וכי מאז ההחלטות הנזכרות על ידו, לא חל שינוי במצבו הכלכלי.
המבקש טוען כי לאור האמור, יש להורות על מתן פטור מאגרה (אף מבלי להדרש לעמדת המדינה). בנוסף ("למען הסר ספק"), מצרף המבקש תצהיר שהוגש במסגרת חקירת יכולת בהוצל"פ.
3. כפי שציינתי במקרה אחר בו הוגשה בקשה דומה לפטור מאגרה על ידי המבקש (החלטה מיום 6.11.12 בע"א 25975-09-12, להלן "
ההחלטה בתיק שריר"), כך גם הבקשה הנוכחית (שהיא כמעט זהה) נחזית כ"גזורה" במידה רבה, או מועתקת, מבקשות אחרות שהוגשו על ידי המבקש לערכאות שונות.
הדבר עולה מניסוחים שאינם שייכים להליך הנוכחי. כך, בסע' 4 לבקשה ניתן למצוא את המשפט: "בתימ"ש שונים בחנו כבר את מצבו הכלכלי של המבקש....
לרבות בימ"ש נכבד זה בתיק ע"א 5688/11 ופטרו אותו מתשלום אגרה...." (ההדגשה היא שלי - ת.א.). ברם, ההליך הנזכר על ידי המבקש (ע"א 5688/11) אינו הליך בבית משפט זה, אלא - כפי שעולה מהרשימה שצרף המבקש עצמו לבקשה - הליך בבית המשפט העליון. וכך, בהמשך הבקשה כותב המבקש שאין באפשרותו להפקיד ערבון "כפי שקבעה הרשמת המכובדת", אולם אין בתיק זה קביעה בענין הפקדת ערבון.
4. הבקשה לפטור מאגרה בתיק שלפני הועברה לתגובה ולתשובה בהחלטת כב' הרשמת אביגיל כהן מיום 10.9.12.
5. הפרקליטות הגישה תגובה מפורטת אשר במסגרתה היא מתנגדת למתן פטור מאגרה. בתגובה נטען כי הבקשה לפטור מאגרה אינה עומדת בדרישות שנקבעו בדין ובפסיקה למתן פטור ואין בה כדי להרים את הנטל המוטל על המבקש. בנוסף, עומדת הפרקליטות על ריבוי ההליכים המוגשים על ידי המבקש בערכאות השונות והעומס המוטל על המערכת בשל כך ועותרת לדחות את הבקשה גם מטעם זה וכן לחייב את המבקש בהוצאות של ממש.
6. המבקש הגיש תשובה לתגובה, אשר הוכתרה בכותרת: "דרישה נחרצת למתן פטור מתשלום אגרה בהעדר". במסמך זה הוא מעלה טענות בענין העדר כותרת לתגובת המדינה, מלין על ההחלטה מיום 10.9.12 אשר העבירה את הבקשה לתגובה ולתשובה "לפי התקנות" (ומציין את היותו חסר השכלה משפטית), טוען כי הוא מניח שתגובת הפרקליטות הוגשה שלא במועד ויש למחוק אותה ומציין כי "לא מצא לנכון לקרוא את דברי ההבל והשקר הסטנדרטיים הכלולים בכל ההתנגדויות של הפרקליטות". המבקש כותב, בין השאר, כי הוא "מחזיר בזאת, לאות מחאה", את המסמך (תגובת הפרקליטות) ומוסיף כי בקשתו לפטור מאגרה מדברת בעד עצמה.
הדין
7. על הדין בעניין פטור מאגרה, עמדתי בהחלטה בענין שריר. למען הסדר הטוב, אזכיר את הדברים להלן.
8. נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.
"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....
אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."
רע"א 4014/10
מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין
מונדז").
9. תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "
תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט - יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11
ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין
מעוז"); ענין
מונדז).
10. ברישא תקנה 14(ג) לתקנות האגרות, נקבע: