ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
|
1529-13,1530-13
13/05/2013
|
בפני השופט:
הנשיא: אל"ם נתנאל בנישו
|
- נגד - |
התובע:
1. אחמד עומר אחמד זהראן 2. מחמוד מוחמד עבד אלחפיד זהראן
עו"ד מחמוד חסאן
|
הנתבע:
התביעה הצבאית עו"ד סרן גלעד פרץ
|
החלטה |
העוררים שוהים במעצר מאז 24.3.13. הם נחקרים בגין חברותם ופעילותם בחזית העממית, פעילות הכוללת אף ביצוע פיגועים.
ביום 9.5.13 האריך בימ"ש קמא את מעצרם של העוררים בשמונה ימים. ביהמ"ש הגיע למסקנה כי חלה התקדמות ממשית בחקירה וכי קיימת תשתית ראייתית מבוססת המלמדת אף על עילת מעצר לצורכי חקירה.
הסנגור תוקף את החלטות בימ"ש קמא.
מאחר שטיעוני הצדדים היו זהים, ולאור הקשר ההדוק בין שני העניינים, נדונו העררים במאוחד וגם ההחלטה הנוכחית מתייחסת לשני העוררים.
עיקר טענות הסנגור קשורות לאורך החקירה ולתנאיה, לפחות בתחילת הדרך, כאשר העוררים היו מנועי מפגש עם סנגורם והם נחקרו ברצף. הסנגור ציין עוד כי מרשם משתפים פעולה עם חוקריהם אך מכחישים את המיוחס להם. בנסיבות אלה, סבר הסנגור כי מן הראוי היה להורות על העברת תיקיהם לתביעה הצבאית להגשת כתבי אישום. הסנגור הוסיף כי העורר מס' 2 לא נחקר מזה כעשרה ימים.
התביעה הצבאית מתנגדת לעררים. לטעמה, מדובר בחקירה מורכבת אשר התקיימה לגביה ביקורת שיפוטית הדוקה. התובע טען עוד כי ישנן פעולות חקירה נוספות המחייבות את המשך המעצר כך שגם אם החקירה מתקרבת לסיום יש עדיין למצותה עד תום.
לא ניתן להתכחש כי חקירת העוררים נמשכת תקופה ארוכה למדי. גם אם ניקח בחשבון את מורכבות החקירה, המתייחסת למספר מעורבים הנחקרים בו זמנית כאשר לגבי כל אחד מהם קצב התקדמות שונה, הרי שמשחלפו ימי המעצר נדרשות הרשויות להצביע על ראיות מוצקות ועל עילה של ממש בכדי להמשיך ולהאריך את מעצרם של העוררים.
אלא שבמקרה דנן כך הם פני הדברים. בעניין זה אין לי אלא להצטרף לקביעותיו של בימ"ש קמא, לפיהם חלה התקדמות של ממש בחקירה אשר לא רק שחיזקה את התשתית הראייתית אלא אף חייבה וממשיכה לחייב ביצוע פעולות חקירה לא מעטות. פעולות אלה, חלקן מתבצעות במקביל. אולם, אחרות מחייבות ביצוע שלב אחד בטרם מתקיים השלב השני. על רקע זה, אין פסול בעיניי בעובדה כי העורר מס' 2 לא נחקר מזה מספר ימים. התרשמתי כי חקירתו נמשכת גם אם לא באופן פרונטאלי.
זאת ועוד, מדו"חות החקירה שהוגשו לפני ומהתשובות אותן קיבלתי, התרשמתי כי אכן קיימת תוכנית חקירה סדורה המחייבת את המשך המעצר כפי שנקבע על ידי בימ"ש קמא.
על רקע האמור, גם בהתחשב באורך המעצר עד כה, מתחייבת המסקנה כי החלטות בימ"ש קמא ראויות בנסיבות העניין.
לאור כלל האמור, אני דוחה את העררים.
ניתנה היום, 13 במאי 2013, ד' בסיוון התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
נשיא
רמ"שית: מעיין רפאל