החלטה בתיק פר"ק 55728-12-11

מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין מפרקיה של חברת א.פ.ס.ק לבין מוזיאון ישראל, וזאת בשאלה האם רשאי האחרון לחלט ערבות בנקאית אוטונומית מסוג "ערבות טיב" (או ערבות בדק).

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הערבות הינה ערבות בנקאית אוטונומית, וכי מטרתה הינה להבטיח את המוטב מפני נזקים ובעיקר בעיות הנוגעות לטיב העבודה שביצעה עבורו החברה, וזאת לתקופת "משך חיי הערבות" כפי שהוסכמה בין הצדדים.

עיון בטענות הצדדים, מעלה כי אין מחלוקת שהמאורע בגינו עותר המוזיאון לחלט את הערבות, אינו שנוי במחלוקת לכשעצמו, והינו נפילה של חלק מפסי התאורה שהתקינה החברה. עם זאת, הצדדים חלוקים אודות הסיבה לנפילה, ובעיקר בגין טענות החברה כי האחראים לנזק הם קבלנים אחרים שהעסיק המוזיאון, אשר טיפלו בפסי התאורה בברגים לא מתאימים. כמו כן, חלוקים הצדדים אודות שאלות הנוגעות למגע בין הצדדים ואימתי טיפלו הקבלנים האחרים בפסי התאורה - האם קודם, או שמא לאחר שהללו החלו נופלים.

מעיון בכתבי הטענות עולה, כי יתכן ולזכות המפרקים עומדות טענות בעלות משקל כנגד התנהלות המוזיאון. אלא מאי? נקל עד מאד לראות כי כל אותן טענות נוגעות, במובהק, לתחום עסקת היסוד , וחלקן הגדול דורש בירור עובדתי וככל הנראה אף חקירות במסגרת בירור שכזה.
במצב דברים כזה, ספק גדול אם יש ברשות המפרקים טענה משמעותית אשר עשויה להכניס אותם, ולו לכאורה, לתחום פרישתם המצומצם של שני החריגים לעקרון הניתוק של ערבות בנקאית אוטונומית מעסקת היסוד; חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות, שעניינו "התנהלות חמורה ביותר" מצד המוטב, אף שאין היא עולה לכדי מרמה.
בניגוד לרבים מן המקרים, בהם נפסק כי הנסיון לחלט את הערבות הינו בגדר התנהלות חמורה במובהק המקימה את חריג הנסיבות המיוחדות, הרי שבנסיבות המקרה, העילה לחילוט הערבות מצויה במובהק בדלת אמותיה של מטרת הערבות : מתן בטוחה לגבי טיב העבודה, כך שמקום בו נוצר נזק הדורש השקעת כספים לתיקון, יוכל המוזיאון להשתמש בערבות, כאשר את הבירור בדבר האחריות המדוייקת בהתאם לעסקת היסוד, יוכל לעבור כאשר הכספים כבר מצויים בכיסו (ובוודאי ללא צורך להגיש תביעת חוב או הליך דומה מול חברה בפירוק); וזוהי, בדיוק נמרץ, תכליתה העיקרית של ערבות מסוג זה.

זאת ועוד; בנסיבות המקרה, לא ניתן לקבוע כל ממצא בשאלה, מי מהצדדים צודק ברמה העובדתית בדבר האחריות לנזק ומהלך המאורעות, בלא להכנס לעצם הבירור של גזרת המחלוקת נשוא עסקת היסוד; אין צורך להכביר מילים, וחזקה על המפרקים כי אף יודעים, כי עצם עריכת בירור כזה, טרם חילוט הערבות, משמעו ריקון הערבות הבנקאית האוטונומית ממשמעות אמיתית . בכך, המקרה נבדל מאותם מקרים חריגים, בהם התנהלותו החמורה של המוטב בולטת על-פניו, וניכר לעין כי אין בפיו כל טענה ממשית לגופו של עניין, מלבד אולי טענות הנראות מופרכות על-פניהן או סותרות את שורת ההגיון, בלא צורך להעמיק בבירור עובדתי לשם כך.

לא כזה הוא המקרה דנן; ודי בכך, בנסיבות המקרה, לדחיית הבקשה.
בשולי הדברים אעיר; ספק גדול בעיני אם היה מקום להגשת תגובה נוספת וארוכה של המוזיאון, שכל-כולה טענות סף ובקשה למחוק את כתב התשובה של המפרקים. זאת, כאשר מניה וביה, הרי אין מקום להכנס לבירור עובדתי הנוגע לעסקת היסוד מקום בו מתדיינים אנו אודות ערבות בנקאית אוטונומית.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית, והמוזיאון רשאי לדרוש מהבנק את חילוטה לאלתר של הערבות.
בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.