1.
מהות הבקשה
:
הבקשה שבפניי הינה בקשתו של הבנק למימוש שיעבודים ולמינוי כונס נכסים, לצורך אכיפתן של אגרות חוב אשר ניתנו מטעם המשיבות 1 ו-2, אורלי חברה לבנין ופיתוח בע"מ (להלן: "
אורלי"), ויד-חי חברה לבניין להשקעות ולפיתוח בע"מ (להלן: "
יד-חי") (שתי החברות הנ"ל, להלן: "
החברות").
המבקש, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "
הבנק"), העמיד לטובת החברות הלוואה בסך 4,300,000$, בהתאם להסכם הלוואה מיום 30.11.95 (להלן: "
הסכם ההלוואה"). ההלוואה ניתנה לצורך רכישת זכויות פיתוח על ידי שתי החברות במקרקעין באשקלון, הידועים כמגרשים 33-34, חלק מחלקות 20 ו-49 בגוש 1948 וחלקות 5, 14-17 ו-33 בגוש 1949 (להלן: "
המקרקעין
באשקלון"). על המקרקעין באשקלון אמור היה להיות מוקם פרויקט למגורים ולמסחר - פרויקט "מגדלי הסיטי" באשקלון (להלן: "
הפרויקט").
בנוסף, לצורך מימון הפרויקט, חתמו החברות ביום 16.11.96 על הסכם ליווי עם הבנק במסגרתו הסכים הבנק להעמיד לחברות הלוואות וערבויות לסיוע בהקמת הפרויקט (להלן: "
הסכם
הליווי"). בהסכם הליווי נקבעה מסגרת אשראי בגובה 8,000,000$, הכוללת את סכום ההלוואה שניתן במסגרת הסכם ההלוואה.
להבטחת התחייבויות החברות במסגרת הסכם ההלוואה והסכם הליווי, חתמו החברות על מספר אגרות חוב לטובת הבנק, בתקופה שבין מאי 1996 למרס 1997. במסגרת אגרות החוב שועבדו לטובת הבנק המקרקעין באשקלון, התמורה שעתידה היתה להתקבל ממכירת הדירות בפרויקט באשקלון וכן זכויות חברת אורלי בנכס נוסף - "פרויקט רובע ט"ו" באשדוד (להלן "
הנכס
באשדוד"), לרבות תמורת מכירת הדירות בנכס באשדוד.
בחודש דצמבר 1996 החלו החברות בבניית שלב א' של הפרויקט באשקלון, במסגרתו נבנו 136 יחידות דיור אשר נמכרו ואוכלסו ברובן, וכן קומות מסחר. בהמשך החלו החברות בבניית שלב ב' בפרויקט, אולם עבודות הבניה הופסקו בפברואר 2000, לאחר השלמתן בנייתן של שתי קומות בלבד.
ביום 31.10.05 הוצא צו פירוק כנגד חברת אורלי ועו"ד גד שילר מונה למפרק החברה.
ביום 16.11.05 מונה עו"ד דוד לוי ככונס נכסים מטעם רשויות המס על זכויות יד-חי בפרויקט באשקלון, על פי צו של לשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא. מינוי זה ניתן לצורך פירעון חובות יד-חי בגין מס רכוש, מס רכישה, מס מכירה ומס שבח, אשר נוצרו בין השנים 1995-1997.
לאחר מינויו פנה הכונס מטעם רשויות המס (להלן: "
הכונס") במכתב למפרקי חברת אורלי, בהצעה לפעול יחדיו למימוש הזכויות בפרויקט באשקלון, כך שיימכרו מלוא הזכויות בפרויקט. זאת, במקום שיימכרו זכויות יד-חי בלבד באופן שיניב רווחים נמוכים יותר מהמימוש.
ביום 22.1.06 פנה הבנק לבית משפט זה בבקשה למימוש שיעבודים ולמינוי כונס נכסים (להלן: "
בקשת המימוש"), במסגרתה התבקש כאמור בית המשפט למנות כונס נכסים מטעם הבנק, לצורך מימוש הנכסים המשועבדים באגרות החוב. הבקשה הוגשה בהתאם לסעיפים 12-13 להסכם הליווי ולאגרות החוב, בהם נקבע כי בכל מקרה של הפרת ההסכם על ידי החברות, הפסקת הבניה לתקופה העולה על 60 יום או התרחשות מאורע אשר מקובל לחשוב כי הוא עלול לפגוע ביכולת החברות לפרוע את חובן לבנק, רשאי הבנק לפעול למימוש הבטוחות שבידיו.
על פי בקשת המימוש, נכון למועד הגשתה עמד חובן של החברות לבנק בגין ההלוואות על למעלה מ-30,000,000 ש"ח. נוסף על כך, העמיד הבנק לטובת החברות ערבויות בנקאיות וערבויות חוק מכר לרוכשי הדירות, בסך של כ-18,000,000 ש"ח, אשר טרם הושבו נכון ליום הגשת הבקשה.
צו לאיסור דיספוזיציה בנכסים המשועבדים ניתן ביום 25.1.06.
2.
טענות הצדדים:
הן הבנק והן מפרקי חברת אורלי התנגדו לבקשת המימוש ולמינוי כונס הנכסים מטעם הבנק.
הכונס פנה בבקשה להצטרף להליכים שפתח הבנק בבקשת המימוש והוא צורף כצד לתיק בהחלטה מיום 15.11.06.
בהתנגדותו למינויו של כונס נכסים מטעם הבנק למימוש הנכסים המשועבדים, טען הכונס כי אין מקום למינויו של כונס נוסף לאחר שמונה הוא לכונס נכסים. משמונה לכונס, הערכאה המוסמכת לדון בפעולותיו ככונס נכסים, לרבות עיכוב ביצוע הכינוס, הנה הערכאה אשר מינתה אותו - לשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא.
הכונס ציין כי הבנק פנה בבקשה לעיכוב ביצוע הליכי הכינוס ללשכת ההוצל"פ בכפר סבא. אולם, בקשה זו נדחתה בהחלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 13.7.06, לאחר שניתנה לבנק הזדמנות להשמיע טיעוניו בעניין. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי על החלטת ראש ההוצל"פ (בר"ע 2324/06) עודנה תלויה ועומדת בפני כב' השופטת שטופמן.
על פי טענת הכונס, הגשת בקשת המימוש על ידי הבנק הנה נסיון לעקוף את החלטת ראש ההוצל"פ. פניה לערכאה אחרת בעניין זה, כמו גם הכרעה בפניה כזו, מנוגדות לעקרון כיבוד הערכאות.
לגופו של עניין, טען הכונס כי חובות החברות לרשויות המס מצויים בדין קדימה כך שהבנק הוא למעשה נושה שלישי בדרגה, לאחר מס רכוש ומס שבח. לכן, אין צורך במינוי כונס נכסים נוסף מטעמו של הבנק, אלא די במינוי כונס הנכסים מטעם רשויות המס.