רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
15283-07-11
08/08/2012
|
בפני השופט:
עפרה צ'רניאק
|
- נגד - |
התובע:
רחל ציביאק
|
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
|
החלטה |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב מיום 11.5.11 (כב' השופט משה סובל).
הבר"ע הועברה לטיפולי ביום 18.7.12 לאחר צאת כב' השופטת שטופמן לגימלאות.
בפסק הדין נושא הבר"ע נדחה ערעור המבקשת על החלטת רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת ענת דבי) מיום 5.9.10 אשר דחתה בקשה שהגישה המבקשת בטענת "פרעתי".
מקורה של הבקשה הוא בתיק שנפתח לביצוע של משכנתא מוגבלת לסכום של 650,000$ שנרשמה לטובת המשיב על נכס ברח' קיבוץ גלויות 23 בתל אביב, אשר היה רשום ע"ש יוסף ציביאק ז"ל ובבעלות המבקשת. ביום 5.1.06 מונתה כונסת נכסים בנכס במסגרת תיק זה וביום 6.12.06 אושר מכר זכויות החייבים בנכס למר דוד ציביאק בנה של המבקשת תמורת סך של 877,000 $.
במסגרת הבקשה שהוכתרה כטענת "פרעתי" טענה המבקשת בפני כב' הרשמת כי לא רק שפרעה את החוב אלא שעל המשיב להשיב לה סך של 227,000 $ שנגבו ביתר בתיק זה.
כפי שעולה מפסק הדין נושא הבר"ע ומהחלטת כב' הרשמת, בדיון מיום 28.10.09 בפני כב' הרשמת הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו העניינים שנמסרו להכרעת כב' הרשמת הינם "
1. מהו שער הדולר הקובע לצורך חישוב החוב בפתיחת התיק או ביום מכירת הנכס. 2. לעניין טענת החייבת כי הוצאות בגין מס שבח ומס מכירה הינן הוצאות כינוס אשר יש להפחיתן מהתמורה אם לאו".
כב' רשמת ההוצל"פ דחתה את בקשת המבקשת, בקובעה שאין לקבל את טענת המבקשת לפיה הסכום הנקוב בשטר המשכנתא כולל את סכום המיסים ששולמו בגין העסקה ואת הוצאות המימוש. נקבע שטענה זו של המבקשת אינה עולה בקנה אחד עם הוראות שטר המשכנתא עם הוראות הדין הרלוונטיות והפסיקה ומביאה לתוצאה שאינה הגיונית.
באשר לפלוגתא בדבר שער הדולר הקובע לצורך חישוב החוב, קבעה כב' הרשמת כי לאור הוראות שטר המשכנתא יש לחשב את הסך של 650,000$ לפי השער היציג הידוע במועד פתיחת התיק ומאותו מועד ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית הסכמית כנקוב בהסכם המשכנתא.
בפסק הדין נושא הבר"ע, דחה בימ"ש קמא את ערעור המבקשת על החלטת כב' הרשמת. נקבע שכב' הרשמת דנה בכלל הטענות שהועלו לפניה - עליהן חזרה המבקשת בערעורה בפני בימ"ש קמא - והכריעה בהן באופן ענייני ומפורט, שהחלטתה מבוססת כדין על הוראותיו המפורשות של שטר המשכנתא ואין מקום להתערב בנימוקיה.
עוד קבע בימ"ש קמא בפסק דינו כי יש לדחות את נסיון המבקשת ליתן פרשנות להוראות שטר המשכנתא באופן שיתאים לצרכיה זאת מאחר ומדובר בטענות הנוגעות לתוקפן של הוראות ההסכם אשר רשם ההוצאה לפועל נעדר סמכות עניינית לדון בהן.
לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בפסק הדין בהחלטת כב' הרשמת ובתגובת המשיב לבר"ע, החלטתי לדחות את הבקשה.
החלטתו של בימ"ש קמא שלא להתערב בקביעת כב' הרשמת לפיה לא הוכח שהסכום הנקוב בשטר המשכנתא כולל את סכום המיסים ששולמו בגין עסקת מכירת הנכס ואת הוצאות המימוש - סבירה על פניה ומיישמת על פניו את הוראות הדין ואת הפסיקה הרלוונטית בכגון דא.
סעיף 93 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), החל במקרה דנא, קובע עדיפות לפרעון המס על פני "
כל מטרה שהיא, לרבות המטרה שלשמה נמכרה אותה זכות", קרי שהמס המתחייב מהעסקה ישולם מתוך תמורת המכירה
לפני העברת התמורה לבעל המשכנתא. על כן אותו חלק מן התמורה ששולם על ידי הכונסת לרשויות המס אינו - כטענת המבקשת - חלק אינטגרלי מן הסכום המובטח הנקוב בשטר המשכנתא (וראו גם: ע"א 758/89
שטרן נ' מנהל מס שבח מקרקעין (פ"ד מה(4) 867. וכן הוראות סעיפים 5, 6 ו 15 לחוק מיסוי מקרקעין).
כמו כן, נקבע בסעיפים 9(ב) ו 59(א) לחוק ההוצאה לפועל ששכ"ט הכונס האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב.
פרשנות המבקשת להוראות שטר המשכנתא אין לה עיגון בו והיא אינה מתיישבת לכאורה עם הגיונו ותכליתו.
לפיכך, לא ראיתי מקום להתערב בתוצאה אליה הגיעה ערכאה קמא בפסק דינה.
לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.
היות והמשיב נצרך להגיב לבקשה בכתב ואף להתייצב לדיון בפני כב' השופטת שטופמן (דיון שלא נוצל לטיעון לגופו של ענין) ישא המבקש בהוצאות לטובת המשיב בסך 10.000 שח כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
ככל שהופקד ערבון להבטחת הוצאות הבר'ע הוא יחולט על חשבון ההוצאות.