בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט י.פרסקי) מיום 6.12.11, במסגרתה, נדחתה ,בשנית, בקשתו של המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.
ההליך העיקרי הנדון בבית משפט קמא, עניינו תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן:
"חוק הפיצויים"), שהגיש המבקש נגד המשיבות, בגין נזקי גוף, שלטענתו, נגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.2.06.
אין חולק כי אירוע התאונה הוכר על ידי המל"ל כתאונת עבודה. במסגרת זו עמד המבקש בפני וועדות רפואיות במל"ל, שראו לנכון להכיר בקיומן של נכויות צמיתות שמקורן באירוע התאונתי ובכלל זה, נכות נוירולוגית - בשיעור של 20% (בניכוי מצב קודם 10%), נכות בתחום האורטופדי - 10%, נכות אורולוגית - 30%.
יצויין כי נוכח מהות הליקויים שנמצאו בעמוד השדרה של התובע, בגינן נקבעה לו נכות נוירולוגית ואורטופדית, הועמדה נכותו של המבקש בתחום הנוירולגי בלבד (נכות גבוהה יותר).
בד בבד עם הגשת התביעה (23.3.11), עתר המבקש למינוי מומחים בתחומי התעסוקה והפסיכיאטריה (להלן:"הבקשה הראשונה").
עיון בבקשה מעלה כי מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי התבסס על שני מסמכים רפואיים. האחד - מחודש ינואר 2011 והאחר, מחודש פברואר 2011. במסמך הראשון תועדו תלונותיו של המבקש (ירידה במצב רוח, הסתגרות בית, בעיות שינה ותאבון, לצד ציון, כי נמצאו "תכנים דיכאוניים מינוריים, ללא תכנים פסיכוטיים ומחשבות אובדניות".
במסמך המאוחר, תועדו תלונות חוזרות של המבקש לפיהן הוא סובל מדיכאון ומחרדה וכי החל טיפול בכדורים נוגדי דיכאון (Miro).
בתגובתן מיום 2.6.11, התנגדו המשיבות למינוי מומחים , ע"פ המבוקש, כאשר בראש ובראשונה צויין כי קיימות בנדון "קביעות על פי דין" כמובנן בסעיף 6א' לחוק הפיצויים והדרך לשנות קביעות אלו הינה אך במסגרת היתר להבאת ראיות לסתור על-פי הקבוע בסעיף 6ב' לחוק הנזכר. המשיבות הוסיפו וטענו כי המסמכים שהוצגו במסגרת הבקשה הינם סתמיים ונעדרי פירוט ממשי, ואין בהם משום מילוי הדרישה ל"ראשית ראיה" ולאפשרות קיומה של נכות, בתחום המבוקש.
בהחלטתו מיום 6.9.11, קבע בית משפט קמא, כי אין מניעה להגשת בקשה למינוי מומחים, הגם שהמבקש בחר במסלול פניה למל"ל לשם קביעת נכותו הצמיתה, שהרי הוועדות הרפואיות במל"ל לא נדרשו כלל לאפשרות קיומה של נכות בתחום הנפשי.
בפועל דחה בית משפט קמא, את הבקשה, כאשר לענין מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, קבע כדלקמן:
"... גם אם אניח כי התובע הוכיח ראשית ראיה לנכותו בתחום הפסיכיאטרי, אין במסמכים שצורפו ראשית ראיה לקשר הסיבתי שבין הנכות לתאונה... לראשונה התובע פנה בחודש ינואר 2011 לרופא בתחום הפסיכיאטרי, כחמש שנים לאחר התאונה, כאשר הוא שהעלה את הסברה כי מצבו בתחום הנפשי נובע מהתאונה, דבר שאין בו די בכדי לבסס ראשית ראיה לקשר הסיבתי לתאונה, במיוחד לאור כך שמאז התאונה במשך 5 שנים, לא היה כל רצף טיפולי בתחום זה...".
בעקבות החלטה זו שב המבקש ועורר ביום 28.11.11 בקשה נוספת למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי וזו הפעם, התבסס על חומר רפואי חדש - סיכום טיפולים פסיכיאטריים (מיום 21.9.11 ומיום 23.11.11), אשר לא היו חלק מהתיעוד הרפואי, שהוצג במסגרת הבקשה הראשונה.
המבקש סבר כי תוכנם של דוחות רפואיים אלו, אינו מותיר עוד ספק בדבר קיומה של ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות נפשית, שנגרמה כתוצאה מהאירוע התאונתי.
המשיבות בתגובתן חלקו על משמעותו הראייתית של התיעוד הרפואי שהוגש וטענו כי, לכל היותר, המדובר "באותה גברת בשינוי אדרת".
עוד טענו המשיבות כי הימנעותו של המבקש להמציא את גיליונות הטיפול, היא כשלעצמה, מצדיקה דחיית הבקשה.
בנוסף נטען כי המבקש לא הוכיח רצף טיפולים ממועד התאונה ועד למועד הגשת הבקשה.
בהחלטה מיום 6.12.11, שב ודחה בית משפט קמא את הבקשה למינוי מומחה ובמסגרת זו קבע בין היתר כך:
"דין הבקשה להידחות באשר לא השתנו הנסיבות מאז ההחלטה הקודמת שעניינה זהה לבקשה החדשה שהוגשה. העובדה כי מאז ההחלטה האחרונה, פנה התובע שוב בתלונות בתחום הנפשי, תוך שלא השתנו הנסיבות הבסיסיות באשר להעדר הוכחת ראשית ראיה לקשר הסיבתי שבין התאונה לנכות בתחום הנפשי, תוך שאין במסמכים שצורפו כל חדש בנקודה מהותית זו, מדברת בעד עצמה, ובהעדר שינוי, אין כל סיבה שהתוצאה תהיה שונה לעומת הבקשה הזהה שהוגשה לפני כחודשיים".
החלטה אחרונה זו, עומדת ביסוד בקשת רשות ערעור זו.
ליבת טענותיו של המבקש, מייחדת עצמה לממצאים ולמסקנות שנקבעו בהחלטת בית משפט קמא ולהלכה המשפטית בעניין מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. לטענת ב"כ המבקש, בתיעוד הרפואי, שהוצג במסגרת הבקשה השניה, צויין מפורשות, כי המבקש מוכר למרכז לבריאות הנפש מזה מספר שנים לאור תאונת עבודה אך קיבל טיפול רפואי, לראשונה, בשנת 2011. עוד צויין שם כי המבקש סובל מהפרעה פוסט-טראומטית שהוכרה במסגרת תאונת דרכים, וכי מצבו הנפשי מושפע בהכרח מבעייתו הסקסולוגית (העדר זקפה).