בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופט ש' פרידלנדר), אשר דחה עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת שירות בתי הסוהר שלא להעבירו לבית הסוהר עופר.
רקע עובדתי
1. המבקש הינו תושב טול-כרם, המרצה עונש מאסר עולם החל מיום 3.11.1994 בגין הרשעתו בעבירות רצח על ידי פעולות איבה, החזקת אמצעי לחימה, קשר לביצוע פשע ופגיעה בביטחון האזור. המבקש סווג על ידי שירות בתי הסוהר כאסיר ביטחוני. ביום 26.4.2010 הועבר המבקש לבית הסוהר נפחא שבדרום הארץ, ובחודש נובמבר 2010 הגיש בקשה לעבור לבית הסוהר עופר, על מנת להקל על ביקורי משפחתו. ביום 30.11.2010 דנה ועדת ההעברות בבקשתו, והמליצה שלא להעבירו לבית הסוהר עופר נוכח תקופת מאסרו הממושכת. ביום 5.12.2010 נידונה הבקשה בוועדת העברות מחוזית, אשר קבעה כי לאור מאסרו הממושך של המבקש אין להעבירו לבית הסוהר עופר.
2. המבקש לא השלים עם ההחלטה האמורה וביום 26.12.2010 הגיש עתירה, במסגרתה הלין על סירוב שירות בתי הסוהר להעבירו לבית הסוהר עופר, וביקש מבית המשפט כי יעבירו לבית סוהר זה על מנת להקל על בני משפחתו, המתגוררים בטול-כרם, לבקרו. לתגובת המשיב לעתירה צורפה התייחסותו של סגן מפקד בית הסוהר נפחא, אשר ציין כי משפחתו של המבקש מבקרת אותו בממוצע אחת לשלושה חודשים וכי לא ניתן להעביר את המבקש לבית הסוהר עופר, בו מוחזקים אסירים השפוטים לתקופות קצרות יחסית וזאת בשל מרכיביו ואופיו של בית סוהר זה. כן צורפה לתגובה התייחסותה של קצינת ניהול האסירים במחוז דרום בה צוין כי בית סוהר עופר אינו מוגדר כבית סוהר ברמת ביטחון מירבית ולכן לא ניתן לשבץ אליו אסירי עולם.
טרם מתן פסק הדין בעתירה, ביום 8.2.2011, נערך דיון נוסף בבקשה בוועדת ההעברות המחוזית. בהחלטת הוועדה צוין כי יש להעביר את המבקש לצורך פינוי מקום בבית הסוהר, וכי מאושרת העברתו לבית הסוהר שקמה אשר נמצא בעיר אשקלון.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשוא הבקשה
3. ביום 15.3.2011 דחה בית המשפט המחוזי (השופט ש' פרידלנדר) את עתירת המבקש. בפסק דינו ציין בית המשפט כי המשיב הסביר בתגובתו כי לא ניתן להעביר את המבקש לבית הסוהר עופר מאחר שבית סוהר זה אינו בעל רמת שמירה מספקת להחזקתם של אסירי עולם. בית המשפט מצא כי נימוק זה הוא סביר, וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת שירות בתי הסוהר שלא להעביר את המבקש לבית הסוהר עופר. בנוסף, התייחס בית המשפט לכך שהמבקש העלה בדיון על פה טענה ספציפית בעניין אי התרת כניסתו של אביו לבית הסוהר שקמה למרות שהיה בידו אישור. בית המשפט קבע כי אין מקום לדון בטענה זו, הן מאחר שהועלתה לראשונה על ידי המבקש בדיון על פה והן מאחר שמדובר באירוע עובדתי שהתרחש בעבר ולא בתקיפת החלטה מנהלית קיימת. עם זאת, בית המשפט הוסיף וקבע כי עניין זה ייבדק, וכי תוצאות הבדיקה יועברו למבקש ולמשיב, כדי שתקלה מסוג זה, אם אכן קרתה, לא תישנה. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענת המבקש בדבר חוקיות החזקתו במאסר בתחומי מדינת ישראל, וקבע כי אין מקום לדון בה מהטעם שלא נטענה בעתירה עצמה.
נגד פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפניי.
הבקשה
4. בבקשתו חזר וטען המבקש כי מאחר שבני משפחתו מתגוררים בטול-כרם, הם מתקשים לבקרו: הן בשל מרחק הנסיעה אותו הם צריכים לעבור מטול-כרם ועד לבית הסוהר בו הוא שוהה והן מאחר שהם נאלצים לעבור מחסומים ומעברים בין הגדה המערבית לשטחי ישראל בדרכם לבקרו. המבקש טען כי בקשתו נסמכת על טעמים הומניטאריים והוסיף כי הוריו מתקשים לבקרו נוכח גילם המבוגר ומצבם הרפואי הרעוע. כן טען כי בשמונת החודשים האחרונים זכה לביקור אחד בלבד. באשר לטענה כי בית הסוהר עופר אינו בעל רמת שמירה מספקת וביטחון מרבי, טען המבקש כי יש לשירות בתי הסוהר יכולת להפוך את בית הסוהר עופר, ולמצער אגף מסוים בו, למתאים מבחינת רמת הביטחון גם להחזקת אסירי עולם, אם יוקצו לכך משאבים כלכליים. נטען גם כי לאור הפסיקה בנושא, אין שיקולים תקציביים צריכים לעמוד למכשול בדרך לשמירה על זכויות יסוד, ובענייננו - זכותו של המבקש לפגישות ולקשר עם משפחתו. לבסוף, הוסיף המבקש וטען כי החזקתו בבית סוהר בתוך שטח מדינת ישראל מנוגדת לאמנת ז'נבה הרביעית הקובעת, בין היתר, כי אין להחזיק אנשים מוגנים הנאשמים בפלילים מחוץ לשטח הכבוש. בהתחשב באמור לעיל, ביקש המבקש מבית משפט זה להורות על העלאת רמת הביטחון בבית הסוהר עופר כך שניתן יהיה להחזיק בו גם אסירים ביטחוניים השפוטים למאסרי עולם או לתקופות ארוכות, וכן ביקש להעבירו לבית סוהר זה.
5. המשיבה, בתגובתה, טענה כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שאינה מעלה שאלה משפטית משמעותית או שאלה כללית אחרת בעלת חשיבות. שכן, עניינה של הבקשה הוא בנסיבותיו הספציפיות של המבקש, המונעות את העברתו לבית הסוהר עופר, ואין מדובר בסוגיה עקרונית. המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. לטענתה, ההחלטה שלא להעביר את המבקש לבית הסוהר עופר התבססה על שיקולים ענייניים ורלוונטיים, ביניהם השיקול בדבר אי התאמת בית הסוהר עופר מבחינת רמת הביטחון בו לאסירים ביטחוניים השפוטים לתקופות מאסר ארוכות. נטען גם כי לאסיר אין זכות לבחור את בית הסוהר בו יוחזק במהלך תקופת מאסרו, וכי בהתאם לכך, לשירות בתי הסוהר נתון מתחם שיקול דעת רחב בכל הנוגע לשיבוץ אסירים בבתי הסוהר ובניודם מבית סוהר אחד לאחר. החלטת שירות בתי הסוהר ביחס למבקש, כך נטען, סבירה היא והינה מצויה במסגרת מתחם שיקול דעתו. המשיבה הוסיפה כי ככלל, קרבת האסיר למשפחתו הינה שיקול הבא במכלול השיקולים הנוגעים לשיבוץ אסיר בבית הסוהר. ואולם, אין שיקול זה עומד לבדו, והוא נסוג מפני שיקולים כלל מערכתיים, לרבות השיקול של רמת הפיקוח והשמירה הנדרשת על אסירים מסוגו של המבקש. לעניין הטענה הנוגעת לשיקולים התקציביים, טענה המשיבה כי טענה זו לא הועלתה בעתירת המבקש, וממילא אין לה על מה שתסמוך מאחר שלאסיר אין זכות קנויה לבחור את מקום מאסרו, או זכות להיכלא קרוב לבני משפחתו. באשר לטענה הכללית שהעלה המבקש בנוגע לאי חוקיות החזקת אסירים פלסטיניים בשטחי ישראל, טענה המשיבה כי טענה זו נידונה ונדחתה בבית משפט זה.
המשיבה עדכנה בתגובתה כי ביום 27.4.2011 הועבר המבקש מבית הסוהר שקמה שבאשקלון לבית הסוהר אשל בבאר שבע עקב התנהגות שלילית של המבקש בבית הסוהר שקמה. לאור האמור, ביקשה המשיבה את דחיית הבקשה גם לגופה.
דיון והכרעה
6. לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובתגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. לאסיר יש זכות לבקש לעבור מבית סוהר אחד למשנהו, אך אין לו זכות מוקנית להחליט באיזה בית סוהר הוא ישהה. ההחלטה באיזה בית סוהר יוחזק האסיר הינה החלטה הנתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר (ראו: רע"ב 829/11 סאלם נ' שירות בתי הסוהר (טרם פורסם, 13.3.2011); רע"ב 8535/99 אלג'רושי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 17.2.2000)). כפי שציינתי באחת הפרשות "זכות היסוד הנשללת מאדם על ידי עצם המאסר או המעצר הינה הגבלת חופש התנועה ובכלל זה מאפשרת לשב"ס לקבוע את המקום בו האסיר יוחזק" (רע"ב 7905/07 פלוני נ' נציב שירות בתי הסוהר, פסקה 12 (לא פורסם, 20.2.2008)(להלן: עניין פלוני)). בהחלטתו היכן לשבץ אסירים מוסמך שירות בתי הסוהר לשקול שיקולים כלל-מערכתיים, לרבות סיווג שונה של מתקני הכליאה, והן שיקולים פרטניים הנוגעים לעניינו של אסיר מסוים (ראו: רע"ב 3097/08 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 20 (לא פורסם, 7.12.2008); עניין פלוני, פסקאות 15-16). בית המשפט לא יטה להתערב בהפעלת שיקולים אלה, אלא במקרה של חריגה ממתחם הסבירות.
בענייננו, ההחלטה בנוגע לאי העברת המבקש לבית הסוהר עופר התבססה על שיקולים מערכתיים, הנוגעים לסיווג בית הסוהר אליו ביקש המבקש לעבור ורמת הביטחון בו. על פי נוהל אגף האסיר - כללים בדבר אבחון מיון אסירים (נוהל מס' 01.01 מיום 25.9.2000) - בית הסוהר עופר הוא בעל רמת ביטחון בינונית, והוא מיועד לאסירים ביטחוניים השפוטים לתקופת מאסר שאינה עולה על 7 שנים. באופן חריג ניתן להחזיק בו אסירים השפוטים לתקופת מאסר שאינה עולה על 10 שנים. המבקש אינו ממלא אחר תנאים אלה בהיותו, כאמור, אסיר ביטחוני המרצה מאסר עולם. ההחלטה שלא להעביר את המבקש לבית הסוהר עופר לא התבססה על שיקולים זרים או בלתי סבירים, כי אם על שיקולים הנוגעים לרמת הפיקוח הנאותה על אסירים ביטחוניים השפוטים לתקופות ארוכות, הדרושה על מנת לשמור על הסדר הציבורי בבתי הסוהר ועל שלום הציבור (ראו והשוו: רע"ב 6993/97 ספורי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 22.12.1997)). בנוסף, כזכור, לפני ההכרעה בעתירה, הועבר המבקש לבית הסוהר שקמה, הנמצא באשקלון וקרוב יותר למקום מגוריהם של בני משפחתו, כך שמצבו הוטב במידת מה. אומנם לאחר הכרעת בית המשפט קמא בעתירה הועבר המבקש לבית הסוהר אשל בבאר שבע, אך זאת נוכח התנהגותו השלילית של המבקש בבית הסוהר שקמה. לעניין זה, אין לו אלא על עצמו להלין.
7. המבקש העלה בבקשתו טענות שלא הועלו בעתירה המנהלית. כך, טען כי על שירות בתי הסוהר להתאים את בית הסוהר עופר להחזקת אסירי עולם; אעיר, עם זאת, כי גם אם טענה זו הייתה מועלית מלכתחילה, נראה לי כי אין להיענות לדרישה שבתי הסוהר יותאמו לכל אסיר ואסיר. כזכור, בנוגע לאי חוקיות החזקתם של פלסטינים בשטחי ישראל, העלה המבקש טענות רק בדיון על פה בפני בית המשפט המחוזי. בבחינת למעלה מן הצורך אפנה בעניין זה לבג"ץ 2690/09 "יש דין" - ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (לא פורסם, 28.3.2010) והאסמכתאות שם.
8. משמצינו כי השיקולים שנשקלו בעניין אי העברת המבקש לבית הסוהר עופר הינם שיקולים רלוונטיים וכי הטעם לאי העברתו לבית סוהר זה ראוי הוא, אין מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קבע כי בנסיבות העניין, החלטת שירות בתי הסוהר הינה החלטה סבירה.
9. סוף דבר: הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' אייר, תשע"א (12.5.2011).