אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"א 10019-09

החלטה בתיק ת"א 10019-09

תאריך פרסום : 10/04/2014 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום ירושלים
10019-09
01/07/2013
בפני השופט:
דורית פיינשטיין

- נגד -
התובע:
1. שמואל יוחנן
2. אריה קלו

עו"ד יוסי קלו
הנתבע:
1. ו.גי. גרין פוד קאונטר בע"מ
2. יילו קפ בע"מ
3. אמיר יצקן

עו"ד קורין יום טוב
החלטה
  1. ביום 4.6.13 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה ליום 9.6.13 בטענה שהמצהיר היחיד מטעמם שוהה מזה מספר חודשים בחוץ לארץ ולא יוכל להגיע לדיון.
  1. היות ועמד בפני מעשה עשוי, ולא היה טעם לקיים את הדיון במועד שבו איש מטעם הנתבעים לא יעיד, הרי שנאלצתי לבטל את הדיון אך הוריתי לנתבעים להבהיר מדוע לא יחויבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה. בהחלטה זו הדגשתי כי פיניתי ביומני זמן רב לצורך ישיבת ההוכחות והבקשה לבטל ישיבה זו הוגשה למעשה שלושה ימי עבודה לפני המועד הקבוע.
  1. הנתבעים טענו כי יש להם אינטרס מובהק לקיים את הדיון, אך נתגלעו סיבוכים בעסקיו של המצהיר מטעמם בחוץ לארץ ועל כן לא יכול היה להגיע להיחקר על תצהירו. הודעה זו לא נתמכה בתצהיר מטעם העד, חרף העובדה שהוא כלל טענות עובדתית.

דיון והכרעה:

  1. תקנה 514 ל תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת כדלקמן:

"ראה בית המשפט או הרשם כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך או המשפט בשיעור שימצא לנכון בנסיבות הענין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם".

  1. כבר נקבע כי:    

"כאמור בתקנה, פסיקת ההוצאות אפשרית הן לטובת בעל הדין שכנגד והן לטובת אוצר המדינה. האמצעי האמור נותן בידי בית המשפט כלי ניהולי, שיש לו אף פן שניתן לכנותו משמעתי. הארכת הדיון שלא לצורך מביאה לכך שבית המשפט מקדיש זמן להליך מסוים בלא הצדקה. המשמעות מבחינת בעלי הדין האחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט הינה ברורה: ממשאב הזמן העומד לרשות בית המשפט נגרעות יחידות שניתן היה להקדישן לטיפול בתיקים אחרים. במילים אחרות, אובדן זמן שיפוטי בשל הארכת דיון שלא לצורך פוגע בכלל בעלי הדין ולאו דווקא באלה שבתיק המסוים (ראו והשוו לעניין דחיית מועדי דיון, רע"א 8327/05 צדיק נ' פנימי (לא פורסם)). כלומר, נפגעת היכולת לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי. ובדבריו של השופט ש' לוין: "אמנם תפקידו של בית המשפט הוא לדון בבקשות המוגשות אליו, אך אין הוא חייב להישאר  שווה נפש ל'תפיסת' זמן שיפוטי יקר על ידי העלאת טענות שכבר מלכתחילה היה צורך להיות ברור לטועניהן שאין בהן כל ממש" (רע"א 4037/91 סולטן נ' פימה (לא פורסם))." (כב' השופט גרוניס (כתוארו דאז) בעב (חי') 1514/06 אילוז חיים נ' חב` חשמל לישראל בע"מ [פורסם בנבו, 14/07/08]

כמו כן, הוסיף כב' השופט גרוניס  אזהרה כי:

" השימוש במכשיר של הוצאות לטובת אוצר המדינה צריך להיעשות, הן בערכאות הדיוניות והן בערכאות הערעור, בצורה מושכלת וזהירה. אין מקום לפסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה באופן שיגרתי. הדבר ייעשה רק כאשר בעל דין חרג בצורה קיצונית מן המקובל וגרם לכך שבית המשפט נאלץ לבזבז את זמנו לריק. שיעורו של סכום ההוצאות ראוי אף הוא להיקבע במידה ובמתינות."

  1. אין חולק כי, המבקשים ידעו על מועד הדיון זמן רב טרם הגשת בקשת הדחייה: ההחלטה על מועד הדיון ניתנה ביום 14.1.13 בעוד שהדיון עצמו נקבע ליום 9.6.13. כלומר לנתבעים עמדו כ-5 חודשים להיערך למועד הדיון או לבקש את דחייתו.
  1. בית המשפט נערך לקראת דיון הוכחות על כל הכרוך בכך, ונמנע כמובן מלקבוע תיקים אחרים למועד זה.
  1. לא שוכנעתי גם מהטעמים העמומים שנמנו בבקשה של הנתבעים לאי חיוב בהוצאות. בקשה זו לא נתמכה בתצהיר חרף הוראות תקנה 241(א) לתקנות סד"א.
  1. בנסיבות העניין התרשמותי היא שהנתבעים הביעו זלזול בבית המשפט ובסדר הדין, בכך שביקשו את ביטול הדיון זמן כל כך קצר לפני המועד הקבוע, לא הגישו תצהיר ונימקו את בקשתם בנימוקים מעורפלים. לא ברור כלל מדוע המצהיר לא היה יכול להתייצב ליום הדיון ואז לשוב לענייניו העסקיים בחו"ל. נראה כי הנתבעים סברו כי הם עצמם לא יינזקו מכך שהדיון יידחה, והנזק שיגרם לאוצר המדינה כלל לא עמד לנגד עיניהם.
  1. על כן אני קובעת כי הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד סך של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
  1. הודעה בדבר המשך ההליכים תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ג, 01 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ