ת"א
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
|
12106-11-11,36416-12-11
11/03/2013
|
בפני השופט:
חנה פלינר
|
| - נגד - |
התובע:
1. טובה מרום
2. אורי מרום
|
הנתבע:
1. לאה אלפי
2. אברהם אלפי
3. צבי אלפי
4. אליהו פדן (צד ג')
|
| החלטה |
מונחת בפני בקשה מטעם הנתבעים לתיקון פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 4.2.2013 במסגרתו העידה עו"ד טליה יצחקי. לטענתם, עו"ד יצחקי בדקה את הפרוטוקול מיד לאחר שהעידה ומסרה את הערותיה. לבקשה צורף פרוטוקול הדיון עם הערות בכתב יד. יש לציין כי הבקשה הוגשה יומיים לאחר הדיון שהתקיים.
הבקשה הועברה לתגובת התובעים ואלה התנגדו לה. לשיטתם, מדובר בניסיון לשנות את העדות של עו"ד יצחקי. עוד טוענים הם כי הדברים המשתקפים בפרוטוקול עולים בקנה אחד עם הנאמר באולם הדיונים ומשקפים נכונה את שנאמר שם; עדות עו"ד יצחקי היתה מבולבלת, לעיתים פסקה היא מלהשיב, לעיתים לא ענתה עניינית לשאלות - כעת מבקשת היא למזער את נזקיה; במסגרת התיקון מבוקש להוסיף משפטים ולמחוק שורות - המדובר בתיקונים מהותיים שעשויים להשפיע על תוצאות ההליך; בקבלת הבקשה יש לפגוע בעיקרון העל של סופיות הדיון ובכללו סופיות שמיעת גרסת העד.
בתשובה לתגובה טוענים הנתבעים שכבר ביום 6.2.2013 נמסר לב"כ התובעים עותק עם הערות עו"ד יצחקי. בדיקת הפרוטוקול נעשתה ע"י עו"ד יצחקי בסמוך לאחר עדותה כאשר הכל היה טרי בזיכרונה; התובעים השיבו כשבועיים לאחר שקיבלו את הבקשה ומשכך צף חוסר הזיכרון בתגובה; העובדה שהתגובה הוגשה ללא תצהיר אומרת דרשני; התגובה פוסלת באופן כולל את כל התיקונים המבוקשים גם הטריוויאליים; הנתבעים מתייחסים באופן פרטני לכל תיקון מבוקש (ראו סעיף 8 לתשובה לתגובה).
הכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורתני כי דינה להדחות, כפי שיפורט להלן.
סעיף 86א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 קובע כך:
"68א. (א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" - לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.
(ב) ...
(ג) ...
(ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול."
הפסיקה קבעה כי הפרוטוקול נועד לשקף את עיקרי הדברים שאירעו לפני ביהמ"ש, ראו את פסה"ד שצוטט ע"י התובעים
ע"א 579/90
מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן נון [פורסם במאגרים]:
"פרוטוקול של ישיבות בית-משפט בערכאה הראשונה אמור לשקף את עיקרי הדברים שאירעו לפני בית המשפט - עדויות, טיעונים והתרחשויות - בין היתר, כדי שערכאת ערעור תקבל תמונה נכונה על ההליכים בערכאה ראשונה ועל דרך זה תוכל למלא את תפקידה כהלכה. דברים שלא נרשמו בפרוטוקול חזקה עליהם שלא נאמרו או שבית המשפט לא מצאם ראויים להירשם, באשר לא היה בהם כדי להשפיע על הדיון. אין לקבל מצב שבו בית-משפט לא ירשום את דברי בא-כוח המערערים ולאחר מכן ידחה את תביעתם על סמך אותה אמירה שלא נרשמה (ד
74ד-ש
74א)."
מן הכלל אל הפרט
אקדים ואפנה להערת ב"כ הנתבעים בדיון מיום 6/2/13: "
עו"ד יצחקי מתנצלת אם היא הייתה מאוד עייפה כשהעידה ונשענה על הדוכן." (עמ' 47 ש' 12 - 13). יתכן ועייפות זו השפיעה על עדותה, ואכן ניתן לראות מהפרוטוקול שפעמים מספר לא הושלמה התשובה ו/או שתשובתה נקטעה ע"י ב"כ התובעים ולכן נרשמו שלוש נקודות, ראו למשל עמ' 42 שו' 7;12. דבר זה מלמד על אופי הדיון וקצב הכתבת הדברים. במצב דברים שכזה, אכן יתכן מצב שלא כל מילה שנאמרה נרשמה, אולם על פי הדין וההלכה אין הכרח שתירשם כל מילה אלא רק אלו שבית המשפט "
מצאם ראויים להירשם". בזמן אמת בית המשפט עוקב אחר הפרוטוקול ואם נשמט דבר מה מהותי, אזי ניתנות הוראות מתאימות לקלדן/נית בו במקום.
במקרה הנדון, מעיון בהערות בכתב יד על גבי הפרוטוקול שצורף לבקשה התרשמתי כי מדובר בתיקונים לכאורה משמעותיים. כך למשל מבוקש לשנות את התשובה לשאלת בית המשפט: "
להסכים זה להסכים לכל דבר שהם רוצים" ככתוב בפרוטוקול (עמ' 42 ש' 18) ולכתוב: "
כן, או להזיז את הקיר הדרומי על חשבונם. להסכים זה להסכים לכל דבר שהם רוצים על חשבונם." דוגמא נוספת: במקום "
מתוך האמירה של הקונים כתבנו שלא תהיינה טענות בעניין הזה" מבוקש למחוק את המילים "
מתוך" ו"
כתבנו". הבקשה כוללת תיקונים נוספים אותם מבוקש לבצע ומחמת קוצר היריעה לא אזכיר את כולם.
בשלב זה, (וגם לא יומיים לאחר הדיון) לא ניתן לשחזר את הדברים שנאמרו במהלך הדיון "מילה במילה". לא ברור כיצד המבקשים עצמם זוכרים מילה במילה את שנאמר על ידם, הרי הדיון לא הוקלט ולא נערכות תרשומות של עדויות הצדדים ע"י הצדדים עצמם. יתכן וכי לאחר העדות ולמקרא הפרוטוקול, סברה עו"ד יצחקי כי אמרה את הדברים - אולם כפי שכבר ציינתי לעיל, לא ניתן לשחזר את הדברים ואם בחר ביהמ"ש לכלול בזמן אמת את האמור בפרוטוקול חזקה שהדברים שנכתבו בו משקפים במידה הנדרשת את שנאמר, מה גם שלא מצאתי סתירות פנימיות מהותיות בדברים ו/או דברים שעל פניו אינם הגיוניים.
בכפוף לכל האמור לעיל ולאופי הדיון שהתנהל, כפי שעולה מהפרוטוקול, הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.