ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
13416-12-11
10/06/2012
|
בפני השופט:
אבי כהן
|
| - נגד - |
התובע:
מיכאל בנימין
|
הנתבע:
1. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ
2. מורן דגמי
|
| החלטה |
בהתאם לסמכותי שלפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986 (להלן - "
התקנות"), לאחר שעיינתי בבקשה החדשה/המתוקנת למינוי מומחה רפואי, בתגובה על הבקשה ובמסמכים הרפואיים שצורפו אני מחליט כך:
עמדת התובע
התובע, נפגע בת.ד. מיום 15/11/2010 לאחריה טופל בביה"ח איכילוב עד תאריך 13/12/2010 ולאחריה הופנה לאשפוז ואשפוז יום בבית לוינשטיין, מבקש כי ימונו לו מומחים בתחומים: אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, נוירו פסיכולוגיה, רפואת כאב ושיקומי.
עמדת הנתבעים
הנתבעים מסכימים לבקשה למינוי מומחים בתחום
האורטופדיה והנוירולוגיה.
הנתבעים מתנגדים לשאר המינויים.
הכרעה
לאור הסכמת הנתבעת למינוי מומחים רפואיים בתחומים האורטופדיה והנוירולוגיה, כפי שעולה מתגובתה לבקשה למינוי מומחים מיום 12/01/2012, ונוכח כך כי התובע סובל מפגיעה "רב מערכתית" כהגדרת הרופאים המטפלים ועקב הדרישה למינוי מס' גדול של מומחים נדרש כאן "מינוי בהדרגה" עפ"י הפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט. מינויים בהדרגה מאפשרים בחינת הצורך במינויים בתחומים משיקים מחד ומאידך אינם מכבידים ואינם גוררים חיובי יתר של הנתבעת במקרה של מינוי מיותר. על כך עמד כב' השופט זילברטל ברע"א 3007/12
פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ".. לעיתים, בית המשפט אינו ממנה מומחה שמינויו התבקש בטרם יחווה מומחה שכבר מונה את דעתו בדבר הצורך במינוי המומחה בתחום נוסף. מדובר בפרקטיקה מקובלת, אלא שיש להימנע מהעברת ההחלטה למומחה. האפשרות האמורה מתאימה בעיקר למצבים בהם קיים ספק לגבי עצם הצורך במינוי הנוסף המבוקש, ובמיוחד כאשר קיימת זיקה בין תחום המומחיות של המומחה שמונה לבין תחום המומחיות של המומחה הנוסף שהתובע מבקש כי ימונה.
האמור לעיל אינו נוגע לשאלת מועד כניסתו לתוקף של המינוי. כדי למנוע חפיפה בין חוות הדעת וחוסר בהירות בשאלה האם הנכויות שקבעו שני מומחים חופפות, ואם כן - באיזו מידה, רצוי, במקרה המתאים, שמינוי המומחים הנוספים יכנס לתוקפו רק לאחר שתינתן חוות דעתו של המומחה שמונה קודם לכן. זאת, כדי שלמומחה השני תהייה ההזדמנות לעיין בחוות הדעת שכבר ניתנה ולהתייחס אליה.
לעניין זה יפים גם דבריו של סגן הנשיאה כב' השופט אליעזר ריבלין בספרו
תאונות הדרכים סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה רביעית 2012) " ניתן להציג בפני המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש, חוות דעת של מומחים רפואיים אחרים שמונו על ידי ביהמ"ש. בתביעה על פי חוק הפיצויים, החוק אוסר הצגה בפני מומחה ביהמ"ש חוות דעת של מומחה מטעם אחד הצדדים וזאת משני טעמים. ראשית - בשל ההסדר בחוק הקובע מינוי מומחים רפואיים ע"י ביהמ"ש, אשר מטרתו למנוע תמריץ מן הצדדים להסתייע במומחים משלהם. שנית, יש לאפשר למומחה להגיע למסקנות באופן עצמאי ונייטרלי, ובלי להיות מושפע מחוות דעת חד צדדית. שני טעמים אלו אינם מתקיימים כאשר מבקשים להציג בפני מומחה ממונה חוות דעת של מומחה אחר שנתמנה גם הוא על ידי ביהמ"ש".
לאור העולה מהמקובץ אני מחליט:
עפ"י הסכמת הצדדים, בשים לב לשלב הדיוני בו מצוי תיק ביהמ"ש (טרם הוגש כתב הגנה) ובהתאם לסמכותי שלפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986 (להלן - "
התקנות"), אני ממנה בזאת את
ד"ר אליהו הימן מרח' ד"ר אליהו 13 רמת גן 52621 כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום
הנוירולוגיה.
כמו כן אני ממנה את
פרופ' נחום הלפרין מביה"ח אסף הרופא כמומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום
האורטופדיה.
בנוסף ולאחר ששוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום הפסיכיאטריה עקב תאונת הדרכים נשוא התביעה (ראו למשל: נספח ב' לבקשה למינוי מומחים מיום 29/05/2012 עמודים 9-26 ), אני ממנה בזאת את
ד"ר דני פישר מרח' סוטין 17 בת"א כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום זה.
בבקשת המינוי נתבקש מינוי של מומחה רפואי בתחומים נוספים כמפורט לעיל, אך, בנסיבות העניין ובשלב זה, מצאתי להסתפק במינוי דלעיל, כאשר בהמשך הדרך וגם נוכח ממצאי המומחה שמונה, ניתן יהיה לשקול מחדש את הצורך במינוי נוסף.
לגבי המומחה השיקומי - הצורך במינויו ידון בשלב השני ולאחר שיתקבלו כל חוות הדעת של המומחים שמונו.
הצדדים ימציאו למומחים מסמכים עפ"י הוראות תקנה 8 לתקנות, כאשר תשומת לב הצדדים והמומחים לאיסור שבתקנה 8(א) סיפא בדבר הגשת מסמכים הכוללים חוות דעת רפואית.
בחוות דעתם מתבקשים המומחים להתייחס גם לשאלות הבאות:
- האם נותרה לנפגע נכות זמנית או צמיתה כתוצאה מן התאונה, ואם כן - באיזה שיעור. המומחים מתבקשים להתייחס לשאלת הקשר בין התאונה לבין מצב הנפגע במועד הבדיקה.