החלטה בתיק ת"א 13690-02-12

מבוא

1. עסקינן בתביעת התובע, יליד 1976, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה שאירעה ביום 8.2.2011 (להלן: "התאונה"). לטענת התובע, התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). הנתבעת, חולקת על טענת התובע בדבר נסיבות אירוע התאונה וסיווגה.

2. לפניי, בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את החלטת הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל מיום 10.10.2011 (להלן: "הוועדה הרפואית"), אשר קבעה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 20% בהתאם לסעיף 35(1)(ג) ל תקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות מעבודה), התשט"ו- 1956, בגין פגיעה בברך שמאל.

3. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחר.

תמצית טענות הנתבעת

4. לטענת הנתבעת, התובע סבל עוד טרם התאונה מבעיות בברך וללא קשר לתאונה. כמו כן, התובע הסתיר מהמל"ל את עברו הרפואי, והצהיר בפני הוועדה כי " בעברו אין עדות לפגיעה מניסקואלית או לקרע של הרצועה". הנתבעת מוסיפה כי מעיון בפרוטוקול הוועדה, עולה כי לא עמד בפניה החומר הרפואי הנוגע לעברו של התובע, וכי לו היה מוצג בפניה מלוא התיעוד הרפואי לא הייתה נקבעת כל נכות. בנוסף לכך, אם הייתה נקבעת נכות כלשהי - לא ניתן היה לייחסה לתאונה נשוא ההליך.

5. הנתבעת מפנה לתיעוד הרפואי כדלקמן:

·        מסמך מיום 16.5.02, שם טען התובע כי עבר תאונת ספורט כחודש וחצי עובר לביקור, וכי הוא סובל מכאבים בברך שמאל ומוגבל בתנועות;

·        ביום 2.7.02 עבר התובע בדיקה נוספת, שם אובחנה רגישות באספקט מדיאלי של ברך שמאל, חופשיות ב-ACL  ו- MCL וסימן חיובי למק-מורי למניסקוס מדיאלי. כן נמצא במיפוי העצמות ממצא שיכול להתאים לפגיעה אוסטאוכונדרלית (פגיעת סחוס);

·        הועדה נסמכה בבדיקתה על מיפוי עצמות מיום 3.3.11, שהעלה " קליטה מוגברת בכל משטח הפרקי בולטת יותר במדור פנימי, יכולה להתאים לקרע ל(???-ה.י. ) במניסקוס מידאלי או שינויים ניווניים";

·        ביום 14.7.02, נבדק התובע בשנית ע"י אורטופד בביה"ח ברזילי אשר הפנה אותו לבדיקת MRI  של ברך שמאל (ממצאי הבדיקה ככל שבוצעה, לא הומצאו);

·        ביום 18.4.04, התלונן התובע בפני רופאו כי במהלך משחק כדורגל סיבב את ברכו השמאלית והרגיש כאבים חזקים. ממצאי הבדיקה העלו נפיחות ובצקת, וכן הגבלה בסיבוב של 30 מעלות;

·        ביום 1.6.04, נערכה למשיב בדיקת אולטרא סאונד בברך שמאל, אשר הדגימה נוזלים וציסטה ע"ש  BAKER עם תוכן בלתי צלול;

·        בביקור התובע אצל רופאו ביום 1.5.09 נרשם: " תלונות/סיבת הפניה שחקן כדורגל, נפגע בברך שמאלית ואובחן כקרע חלקית. גם היה נוזל בברך";

·        ביום 21.11.10, כחודשיים וחצי עובר לתאונה, בביקור אצל אחות נרשם מפי התובע: " אתמול בזמן משחק כדור-רגל- סיבב את הרגל, מספר על כאבים חזקים בזמן דריכה על הרגל, נפיחות ניכרת";

·        הנכות שנפסקה לתובע הינה בגין קרע בשני המניסקוסים וקרע ברצועה הצולבת הקדמית, ואלמלא התובע לא היה מסתיר מהועדה את פגיעותיו הקודמות, היא היתה מתייחסת אליהן וקובעת האם הנכות, כולה או חלקה, נגרמה בגין התאונה או בשל מצב רפואי קודם;

·        בהתאם להלכה הפסוקה, זהו אחד המקרים בהם יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, שכן לפני הוועדה לא עמד מלוא המידע בדבר עברו הרפואי של הנפגע ואשר לו היה בפניה, היה מביא לתוצאה שונה.

תמצית טענות התובע

6. לטענת התובע, דין הבקשה להידחות, שכן התיעוד הרפואי הדל אשר צירפה הנתבעת לבקשתה אינו מלמד על פגיעות של ממש בברכו, מה גם שאם היו פגיעות כלשהן, הרי שאין קשר בינן לבין קרע של רצועה, או לפגיעה מניסקיאלית.