החלטה בתיק ת"א 22456-11-10

לפניי בקשה עפ"י סעיף 42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971 (להלן: "פקודת הראיות").   המבקשת, קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: " קרנית"), מבקשת להביא ראיות לסתור קביעה שבפסק דין פלילי, בכל הנוגע לתוקפה של פוליסת הביטוח שהוציאה הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הכשרת הישוב" או " המבטחת") לשימוש שעשה  טל מור (להלן: " הנהג") ברכב המעורב בתאונה.

1.         העובדות

א.         ביום 18.6.10, נדרס למוות שניאור חשין ז"ל בתאונת פגע וברח, עת רכב על אופניו על השול של כביש מס' 5.

ב.         נגד הנהג הוגש כתב אישום (בת"פ (מרכז) 2892-07-10), בו האשימה אותו המדינה בעבירות של הריגה, הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וסמים, החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

ג.          בתגובתו לכתב האישום הודה הנהג כי נהג ברכב, כאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע עוד בחודש אוקטובר 2008 ומבלי שהחזיק פוליסת ביטוח בת תוקף.

ד.         ביום 27.9.11 הכריע כב' סגן הנשיא ז' כספי את דינו של הנהג, קבע כי העבירות שיוחסו לו הוכחו והרשיע אותו בביצוען.

בהתייחס לנהיגתו של הנהג ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף נקבע כך בהכרעת הדין:

"כאמור, הודה הנאשם בכך שנהג ברכבו, ביום התאונה, בלא פוליסת ביטוח בתוקף. מתוך עיון בת/77א ו-ב, פוליסת הביטוח על-שם הנאשם, המכסה את ביטוח רכבו, מתברר, כי היא מוציאה מכלל הביטוח מי שאיננו בעל רישיון בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי-הרכב הנקוב בה. מאחר והנאשם נהג את רכבו בלא רישיון נהיגה תקף, גם פוליסת הביטוח לא הייתה בתוקף.

הוכחה, אם כן, העבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף."

ה.         ביום 11.11.10 הגישו המשיבים 1 - 5, עזבונו של המנוח ויורשיו (להלן:" התובעים")  תביעה  נגד הנהג, קרנית והכשרת הישוב ובה עתרו לפיצוים בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו להם וכן לפיצויים עונשיים.

2.         טענות הצדדים

א.         טענות קרנית והנהג

קרנית טוענת, כי היא אינה "חליפתו" של הנהג ועל כן אינה נזקקת לרשותו של בית המשפט להביא ראיה לסתור את הקביעה האמורה בפסק הדין הפלילי.

לגופו של עניין טוענת קרנית בבקשתה, כי דרישת רישיון הנהיגה במישור האזרחי שונה מהותית מהדרישה הפלילית. לטענתה, בפסק הדין הפלילי לא נטענה ומשכך אף לא נדונה הטענה, לפיה בגב תעודת הביטוח (שלא הוצג בהליך הפלילי) נכללת תנית רישיון הנהיגה, אשר זו לשונה: " בתנאי שהאדם הנוהג... הינו בעל רישיון בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב הנקוב בתעודה או שהיה בעל רישיון כזה בתאריך כלשהו במשך 12 החודשים שקדמו לנהיגת כלי הרכב ולא נפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון כזה על פי הוראות שבחיקוק, פסק דין, החלטות בית המשפט או רשות מוסמכת אחרת" (ההדגשה שלי. א'ד'). רוצה לומר- קרנית מבקשת להוכיח כי בנדון דידן מתקיימים אותם תנאים של "ארכת החסד" בת שנים עשר החודשים שמעניקה פוליסת הביטוח. ודוק: לטענת קרנית, החזיק הנהג ברישיון נהיגה זמני שתוקפו היה מיום 24.3.09 ועד ליום 24.9.09, ומיני אז ועד לתאונה לא חלפו שנים עשר חודשים. משכך, לטענתה, חבה הכשרת הישוב בפיצוי התובעים.

עוד טוענת קרנית, כי משלא הייתה צד להליך הפלילי, נבצר ממנה להעלות במסגרתו את סוגית אותה ארכת חסד, וזו לא נדונה כלל באותו הליך.

הנהג הצטרף לעמדת קרנית בבקשתה וטען, כי בפסק הדין הפלילי לא נקבע ממצא בשאלה - אם היה כיסוי ביטוחי לנוכח אורכת החסד.

טענות הכשרת הישוב

הכשרת הישוב מתנגדת לבקשה מהנימוקים הבאים: ראשית, לגרסתה לפי סעיף 42ג' לפקודת הראיות זקוקים קרנית והנהג לרשות בית משפט על מנת להביא ראיות לסתור את הממצאים והמסקנות של פסק דין מרשיע במשפט פלילי. רשות כאמור תינתן בנסיבות מיוחדות וכדי למנוע עיוות דין. לטענת המבטחת, קרנית והנהג לא הצביעו על חשש ממשי לעיוות דין, מאחר וזה אינו קיים. עוד טוענת המבטחת, כי לפסק הדין בהליך הפלילי משקל מיוחד ולא בנקל יהפוך שופט אזרחי את מסקנות פסק הדין. בהליך הפלילי נאסף ונצבר חומר ראייתי, מטען עליו הסתמך בית המשפט בהרשעתו של הנהג ומבלי שהסתפק אך ורק בהודאתו. בית המשפט הרשיע את הנהג רק לאחר שאשמתו הוכחה מעל לכל ספק סביר ולכן אין צידוק להתעלם מהכרעת הדין בעניין זה. תעודת עובד הציבור אשר עמדה בפני  בית המשפט בעת כתיבת הכרעת הדין קבעה כי אין נפקות לרישיון הנהיגה הזמני ולכן פסילת הרישיון נכנסה לתוקף החל מתאריך 28.8.2007. לנוכח האמור, אורכת החסד הייתה בתוקף עד 28.8.2008, וביום התאונה- 18.6.10, לא היה כיסוי ביטוחי תקף. כמו-כן רישיון הנהיגה הזמני הונפק על מנת שהנהג ישלם את הקנסות ויבצע קורס רענון והלה לא ביצע את קורס הרענון ולא שילם את הקנסות. עוד טוענת המבטחת, כי רישיון הנהיגה הזמני כלל לא נכנס לתוקף עקב אי תשלום הקנסות וכי הוא כלל לא נשלח לנהג.

לטענת המבטחת, אין בטענותיה של קרנית כדי לשנות את ממצאי פסק הדין הפלילי. בנוסף טוענת המבטחת, כי טענתה של קרנית לפיה יש למנות את "ארכת החסד" מיום פקיעתו של רישיון הנהיגה הזמני, חסרת בסיס. הרציונל של "ארכת החסד" בפוליסת הביטוח הוא מתן כיסוי ביטוחי למי ששכח לחדש את רישיון הנהיגה שלו ולא לזה אשר לא נקט באמצעים לחידוש רישיון הנהיגה שלו כגון תשלום קנסות או מעבר קורס רענון.