בפניי בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן:
"המל"ל") בעניין שיעור נכותו הרפואית של המבקש, כתוצאה מפגיעתו בתאונת דרכים (להלן:
"הבקשה").
תמצית העובדות:
1. המבקש, יליד שנת 1948, נהג אוטובוס במקצועו, נפגע ביום 24.8.2005 בתאונת דרכים שעה שהאוטובוס בו נהג עלה על גבי מכשול וקפיצת האוטובוס גרמה לזעזוע כיסא הנהג בו ישב המבקש (להלן:
"התאונה"). התאונה הוכרה כתאונת עבודה.
2. מן התיעוד הרפואי בתיק עולה כי כתוצאה מן התאונה המבקש סבל מכאבים בגב התחתון ומהגבלה בתנועות עקב כאבים. בבדיקת MRI עמ"ש גבי מיום 14.12.05 אליה הופנה המבקש לאחר תלונות על כאבי גב עם הקרנה לגפיים וחשש לבלט דיסק ופריצת דיסק, נמצאו בלטי דיסק בחוליות D6-D7 ובחוליות D8-D9.
עוד עולה מן התיעוד הרפואי, כי בשנת 2008 בוצעה בדיקת C.T. גב, לפיה אובחנה פריצת דיסק וכן בוצעה בדיקת MRI עמ"ש צווארי אשר הדגימה בלטי דיסק במספר חוליות, לאחר שהמבקש התלונן על כאבי צוואר. בעקבות תלונות המבקש על החמרה במצבו, בוצעה בדיקת C.T. גב נוספת בשנת 2009 אשר הדגימה בלטי דיסק במספר חוליות.
3. בבדיקת הוועדה הרפואית של המל"ל (להלן:
"הועדה") שנערכה ביום 17.10.06 (להלן:
"הועדה הראשונה"), התובע התלונן כי אינו יכול להתכופף וסובל מכאבים ביד ימין. הוועדה התייחסה לתוצאות בדיקת MRI עמ"ש גבי שנערכה למבקש ביום 14.12.05 וביקשה ביצוע בדיקת E.M.G בטרם קביעת ממצאיה. לאחר קבלת ממצאי בדיקת ה- E.M.G מיום 29.10.06 הוועדה המשיכה בדיוניה וקבעה ביום 13.3.07, כי למבקש נכויות זמניות, כדלקמן: מיום 11.9.2005 ועד 30.11.2005: 20%; מיום 1.12.2005 ועד 31.12.2005: 10%.
הוועדה הראשונה ציינה במסקנותיה, כי למבקש עבר רפואי עשיר של כאבי גב תחתון וצוואר עם תיעוד רפואי לאורך שנים, עובר לתאונה וקבעה כי למבקש לא נותרה נכות צמיתה, מיום 1.1.06.
4. בפני הוועדה הרפואית לעררים מיום 21.5.2007 (להלן:
"ועדת העררים") עמדו המסמכים שהונחו בפני הועדה הראשונה והמבקש התלונן על כאבים בגב תחתון והגבלה בפעולות שמבצע. ועדת העררים קבעה כי לא נותרה למבקש נכות תפקודית או פגיעה עצבית התבטאת באחוזי נכות וכי לממצאים בבדיקות ההדמיה שנערכו למבקש אין ביטוי קליני ואינם שייכים לתמונה הקלינית שתוארה בפני הוועדה. לפיכך, הערר נדחה.
5. בשנת 2010 המבקש הגיש לוועדה בקשה להחמרת מצב בעקבות התאונה (להלן:
"הועדה הנוספת"), ובתלונותיו בפני הועדה ציין המבקש כי הוא סובל מכאבים והגבלה ברגלו השמאלית, כאבים בגב תחתון וכאבים בזמן ישיבה וכיפוף.
בפני הוועדה הוספת הונחו סיכום רפואי של ד"ר ברוסקין מיום 1.10.09 (מטעם המבקש) ומסמך רפואי של רופא הוועדה וכן חוות דעת של ד"ר דניאל משה משנת 2006. כמו כן, בפני הוועדה הנוספת הונחו ממצאי בדיקת ה- C.T. מיום 21.9.09.
בדו"ח הוועדה הנוספת מיום 14.4.10, נקבע כי ממצאי בדיקת ה - C.T. משנת 2009 לא היו בבדיקות שנערכו למבקש לאחר התאונה ואינם קשורים לתאונה וכי לא חלה החמרת מצב.
נימוקי הבקשה:
6. המבקש טוען כי הנכויות הזמניות אשר נקבעו על ידי הוועדה הינן נכויות כוללות לגב ולצוואר וכי הוועדה לא קבעה נכות נפרדת בגין כל איבר כנדרש בתקנות .
עוד טוען המבקש, כי בהתאם לתיעוד הרפואי עולה כי הינו סובל מהגבלה בתנועות הגב עם הקרנה לרגלו הימנית, ממצא המקנה לו נכות על פי התקנות וכי בבדיקת C.T. גב שנערכה לו בחודש ינואר 2008 אובחנה פריצת דיסק בחוליות L5-S1, ממצא רפואי אשר לא היה קיים עובר להתכנסות הוועדה.
זאת ועוד, נטען כי בעקבות התאונה התפתחה אצל התובע נכות נוספת בגין כאבים והגבלה בתנועות הצוואר.
ליקויים אלה מגבילים את כושרו הרפואי והתעסוקתי של המבקש ומזכים אותו, לטענתו, לשיעור נכות בהתאם לתקנות.
7. המבקש מוסיף כי עת ניתנה החלטת הוועדה מיום 13.3.2007, לא עמדו בפניה חלק מן המסמכים הרפואיים ולא הוצגו בפניה מלוא הנתונים הרלבנטיים לצורך קביעת שיעור נכותו של המבקש. כך למשל, לא היו בפני הוועדה תוצאות בדיקת C.T. גב הנ"ל, לפיה הודגמה פריצת דיסק, כמו גם תוצאות בדיקת MRI מיום 20.10.2008, לפיה אובחנו בלט דיסק עם לחץ על השק בחוליות C4-C5, בלט דיסק אחורי בחוליות C5-C6 ובלט דיסק עם היצרות ולחץ על השורש בחוליות C6-C7. כמו כן, ביום 18.2.2009 נבדק המבקש על ידי ד"ר זערור, אשר ציין ממצאים דומים והמליץ על ביצוע ניתוח צווארי, טיפול במרפאת כאב וטיפולי פיזיותרפיה. בנוסף, ביום 14.9.2009 נבדק המבקש על ידי ד"ר ברוסקין, אורטופד, ואובחן כסובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים והחמרה בהגבלת תנועות הגב ובבדיקת C.T. עמ"ש מותני מיום 21.9.2009 הודגמו בלטי דיסק בחוליות L2-L3, L3-L4, L4-L5.
מבדיקת המבקש על ידי ד"ר ברוסקין מחודש אוקטובר 2009, עלה כי קיימת החמרה ברורה במצבו של המבקש והומלץ על טיפול כירורגי.
8. המבקש טוען כי ההחמרה במצבו וגילוי ממצאים רפואיים רלבנטיים נוספים אשר לא עמדו בפני הוועדה כמו גם גילוי נכות נוספת בצוואר, מהווים טעם להתיר לו הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, באשר לקביעת דרגת נכותו.