לפני בקשה לתיקון כתב התביעה.
1.
רקע לבקשה
התובע- המבקש הינו אחיינה של המנוחה הגב' לאה רוזנברג ז"ל, והיה במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, אפוטרופסה החוקי. הנתבע- המשיב הינו עו"ד במקצועו.
המנוחה היתה הבעלים בדירה בבנין ישן משותף ברחוב הדר יוסף 26, בשכונת הדר יוסף בתל אביב. חברת מגדלי הדר אפקה (להלן: "מגדלי הדר"), יזמה פרויקט פינוי בינוי בשכונה, אשר בו נכלל הבנין בו מצויה היתה דירת המנוחה. לצורך הצטרפות המנוחה לפרויקט, נערך מו"מ בין המבקש לבין מגדלי הדר. לאחר שהגיעו התובע ומגדלי הדר להבנות בנוגע לאופי הדירה שתקבל המנוחה ונערך מפרט טכני שהיווה את הבסיס להתקשרות, פנה המבקש אל המשיב, על מנת שזה ייצגו בהמשך העסקה, בכל האמור בטיפול המשפטי.
בהמשך לדברים אלה, נערכה פגישה בין הצדדים, בנוכחות המבקש, המשיב ונציג של מגדלי הדר, התקבלה טיוטה של הסכם, שנחתם ביום 7/9/99. לאחר חתימת ההסכם, ניתן אישורו של האפוטרופוס הכללי לקיומו של ההסכם וזה אף אושר בבית המשפט לענייני משפחה.
2. דא עקא, לטענת המבקש, ההסכם אושר מבלי שיצורפו אליו המפרט הטכני שהיווה את בסיס ההתקשרות בין הצדדים והתכניות הרלוונטיות. לאחר שגילה המבקש כי המסמכים הדרושים, לא צורפו, פנה אל המשיב על מנת שיתקן האמור, אולם זה, על אף הזדמנויות שונות שעמדו בפניו לצורך כך, לא עשה כן.
3. לאחר סיום הפרויקט, התברר כי מגדלי הדר העמידה לרשות המנוחה דירה השונה מהותית מן הדירה אשר עליה הסכימו הצדדים. בפסק בורר שניתן בבוררות שבין המבקש למגדלי הדר נקבע כי עקב ההתניה המופיעה ברישא המפרט עליו חתם המבקש וכן בשל העדר צירוף התכניות להסכם, אין יכולת ליתן למבקש את הדירה המובטחת לו. על פסק הבורר, הגיש המבקש, עוד טרם הגשת תביעה זו, ערעור לבית המשפט המחוזי.
4. לטענת המבקש, פעל המשיב ברשלנות, כאשר לא ווידא את צירוף המסמכים האמורים להסכם טרם אישורו, איפשר למבקש לחתום על ההסכם ללא מסמכים אלו ואף לא פעל לתקן זאת בהמשך- מהווה רשלנות מקצועית. עוד טוען המבקש כי המשיב לא דאג לקבלת ערבות בנקאית להבטחת הבניהוכעת נותר הוא ללא מענה שכן, לא ניתן לגבות כל סכום ממגדלי הדר, עקב מצבה הכלכלי.
5. בהמשך כתב התביעה, מציין המבקש כי טרם גובשו מלוא הנזקים הנובעים כתוצאה ממעשי המשיב וכי אלה יגובשו רק לאחר ההכרעה בערעור על פסק הבורר. לפיכך, תובע המבקש בכתב התביעה המקורי אך את הנזקים שהתגבשו עד לאותו מועד, בסך 110,957 ש"ח.
6. לאחר הגשת כתב התביעה, הגיש התובע בקשה לפיצול סעדים. ביום 10/1/08 ניתנה החלטת כב' השופטת אביגיל כהן, אשר לא התירה את הפיצול המבוקש, אולם ציינה כי כל עוד לא נסתיים הדיון, יהא רשאי התובע לעתור לתיקון התביעה ולהכללת הנזקים הנוספים.
7. ביום 20/2/08 הורתה כב' השופטת כהן על דחיית הדיון בתיק ללא מועד, וזאת בהתאם לתקנה 153 לתקסד"א. בין לבין נדחתה הבקשה לביטול פסק בורר. המבקש אף הגיש תביעה כנגד מגדלי הדר בה ניתן פסק דין- בהעדר הגנה.
8.
טענות המבקש
לטענת המבקש, בכתב התביעה המקורי נכללו כל הסעדים שנתבקשו עד למועד הגשתה, אלא שמאז הוגשה חלו תמורות ואירועים שונים , המחייבים את תיקונה.
ביתר פירוט, טוען התובע כי בשל רשלנות המשיב, בפסק הבורר עו"ד מזרחי נפסקה לטובתו דירה שונה מזו שהובטחה ללא פיצוי בגין השוני בין השתיים. עוד טוען המבקש כי בגין הליקויים החמורים בדירה שנמסרה, פסק עו"ד חלימי כי על מגדלי הדר לשלם לו סך של 1,005,607 ש"ח, אולם בהעדר ערבות מתאימה ומשעה שמגדלי הדר נקלעה לקשיים כלכליים, אין ביכולתו לגבות את הסכום האמור.
לפיכך, תובע המבקש מן המשיב את הנזקים הנובעים מהעדר הערבות מתאימה, שלו היתה ניתנת, היה יכול לפעול לממשה לצורך תיקון ליקויי בניה, תשלום בגין איחור במסירת הדירה, חיובי ארנונה בתקופה שממועד מסירת הדירה ועד למועד ההכרעה בפסק הבוררות, הפרשי שטחים בין הדירה שנתקבלה לבין תכנית ההיתר, הפרשי שטחים ביחס להתחייבות במכתב ההבהרה וביחס לתכנית הדירה המובטחת, ליקויים ברכוש המשותף, פיצוי בגין מגורים בדירה שאינה ראויה למגורים וסבל ועגמת נפש. לפיכך, מעמיד התובע את סכום תביעתו המתוקן על 1,524,679 ש"ח.
9.
תגובת המשיב
המשיב מתנגד לתיקון כתב התביעה. לטענתו, אין מקום לדיון מחודש בהפרשי השווי בין הדירות, שכן כבר הוכרע בפסק הבורר של עו"ד מזרחי כי שווי הדירה שנמסרה לתובע, גבוה משווי הדירה שהובטחה לו. עוד טוען הוא כי העובדות הרלוונטיות היו ידועות לתובע כבר ביום הגשת התביעה שכן הבקשה לביטול פסק הבורר והחלטתו המשלימה, נדחו על ידי כב' השופט בנימיני ויתרה מזאת, , פסק הבורר של עו"ד חלימי ניתן אף הוא למעלה משנה טרם הגשת בקשת התיקון.
10. לגופו של עניין טוען המשיב כי כתב התביעה המקורי עוסק בעילת תביעה מוגדרת אשר עניינה כשלים בנוסח הסכם פינוי הבינוי והעדרם של מסמכים נוספים להסכם, אשר היו מאפשרים את זיהוי הדירה המובטחת, כאשר כעת מבוקש תיקון כתב התביעה בעילות נוספות, (ליקויי בניה), שאין להתיר צירופן.
11. זאת ועוד, לשיטת המשיב, על בית המשפט לבחון האם לאחר התיקון תישמר זהות התביעה או שמא מדובר בתביעה אחרת. לסברתו, במקרה דנן, נוכח שינויה של עילת התביעה מרשלנות בניסוח הסכם מכר לרשלנות באי חיוב החברה בהמצאת ערבות ביצוע וכן נוכח הגדלת סכום התביעה- מדובר בתביעה אחרת. לפיכך, סבור הוא כי משעה שעילת התביעה החדשה התיישנה זה מכבר ומשעה שלא ניתן היה להגישה כתביעה חדשה- אין להתיר את התיקון. לחילופין, טוען המשיב כי הטענה החדשה מקימה חזית חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מאלו שנדרשו להוכחת התביעה המקורית ולפיכך, אין להתיר התיקון.