ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
3431-09,464-07-12
09/09/2013
|
בפני השופט:
משה בר-עם שופט
|
| - נגד - |
התובע:
1. עמליה סטריקובסקי
2. גבריאל מי זהב
3. יוסף שטיינמן
4. יורם מלמן
5. רמה שולמן
6. אברהם שרים
7. שהנז נביאי
8. סול כהן
עו"ד אברהם נביאי ואח'
|
הנתבע:
מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד שרון אבני
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
|
| החלטה |
בנסיבות העניין, לאחר בחינת טענות הצדדים ולא בלי לבטים, נחה דעתי, כי יש להתיר לתובעים לחקור את עובדי הציבור על התעודות שהוגשו על ידם, מטעם הנתבעת, ולדחות את בקשתה לקבלת התעודות כראיות קבילות בתובענה, ללא חקירתם הנגדית.
תקנה 178(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
"התקנות ") קובעת, כי לא תישלח הזמנה לעובד ציבור לתת עדות בעל פה, אם ניתן לקבל עדותו באמצעות תעודת עובד הציבור. אכן, ככלל אין לזמן עובד ציבור לעדות בעל-פה, במסגרת חקירה ראשית, אם ניתן לקבל את עדותו על דרך של תעודת עובד ציבור. בענייננו, הנתבעת הגישה מטעמה תעודות עובדי ציבור - כקבוע בתקנה 178 לתקנות כאמור. עם זאת, התובעים מבקשים לחקור את עובדי הציבור על התעודות שהוגשו ובעניין התייצבותם לחקירה נגדית חל הדין הכללי. בכל הכבוד, לא ניתן ללמוד מתקנה 178 על שלילה מוחלטת של זכותם הדיונית של התובעים לחקור את עובדי הציבור (על התעודות שעשו), בכפוף לכללים הנוהגים בעניין חקירת עדים, בכלל. יש לקרוא את הוראת התקנה יחד עם סעיף 26(א) לפקודת הראיות, לפיו
"
...הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד ציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך". לשון אחר, תעודת עובד הציבור מהווה, נוכח מיהות העד ותוכן עדותו הצפוי, תחליף ראוי למתן עדות בעל-פה בגדר החקירה הראשית וברגיל, לא נדרש זימונו לחקירה וניתן להסתפק בתעודה שעשה. עם זאת, עומדת לבעל הדין שכנגד הזכות לחקירה נגדית של עובד הציבור - נותן התעודה, ואם יבקש את התייצבותו של עובד הציבור, בית המשפט ייעתר לבקשתו, לאחר מתן פירוט והנמקה ראויה, כבעניננו ולא יסרב לה אלא מטעמים מיוחדים (יעקב קדמי
על הראיות 962-961 (2009)).
יוטעם, כי הזכות לחקירה נגדית עוגנה בפסיקת בית המשפט העליון כ"
..זכות דיונית מן המעלה הראשונה" (ע"פ 5329/98
דג'אני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 273, 280 (2003)). אכן, בפסיקה הובאו דעות שונות בעניין מהותה וטיבה של הזכות לחקירה נגדית -בין אם זכות מוחלטת שלבית המשפט אין שיקול דעת למניעתה ובין אם זכות יחסית הכפופה לסמכותו הכללית של בית המשפט להגבילה, מקום שברור שהחקירה מכוונת להוציא מפיו של העד דברים שאינם רלוונטיים, או אשר לא יוכלו להשפיע על תוצאות הדיון ( ע"פ 10736/04
מרדכי כהן נ' מדינת ישראל (29.6.2006)). מכל מקום, הגבלת הזכות לחקירה נגדית תעשה "
...בזהירות רבה ובמקרים נדירים בלבד" (ע"א 228/81
יובל חברה לביטוח בע"מ נ' פומס, פ"ד לה(4) 640, 642 (1981)) וכי "...
על בית המשפט לפעול מתוך נקודת מוצא שככלל יש לאפשר חקירה נגדית ויש להצביע על נסיבות מיוחדות שבגינן יש לחרוג מהכלל האמור..." (רע"א 5376/12
אפולו אדקס בע"מ נ' סיטבון (23.10.2012)).
בענייננו, לא שוכנעתי, כי יש הצדקה לשלול
מראש את זכות התובעים לחקירה נגדית, נוכח טענתם, כי תעודות עובדי הציבור חסרות מידע רלוונטי לבירור התביעה.
אולם, ככול שיוברר במהלך הדיון שהבקשה לזימון עובדי הציבור, באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, אשקול להטיל על התובעים את הוצאות החקירה (סעיף 26(ב) לפקודת הראיות).
כללם של דברים, הנני נעתר לבקשת התובעים ומורה על התייצבותם של עובדי הציבור לחקירה על התעודות שעשו, כמבוקש. ככול שתבקש הנתבעת את זימונם באמצעות בית המשפט, תוגש בקשה לזימון עובדי הציבור, כולם או חלקם, במועד מוקדם, כדי לאפשר שהות מספקת לעדים להתכונן למסירת העדות (תקנה 182(א) לתקנות סדר הדין האזרחי) ולפחות 15 ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת הראיות.
ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ד, 09 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.