החלטה בתיק ת"א 34801-09-12

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: " תקנות האגרות").

עובדות רלוונטיות לעניין

המבקשים הגישו בקשותיהם לפטור מאגרה ביום 20.12.12.

המבקש 2 עובד כמנהל במבקשת 1 בתחום עבודות הבנייה. המבקש 2 הינו אדם מבוגר, החולה במחלה קשה משנת 2004 ועבר סדרות של טיפולים וניתוחים. נוסף על כך סובל מבעיות רפואיות נוספות.

הודעת צד ג', נשוא בקשה זו לפטור מאגרה, מוגשת כנגד המשיבה 1 בגין חבותה מכוח הסכמי הפוליסה בין הצדדים לתיק.

טענות המבקש

המבקש 2 טוען בבקשתו כי הינו אדם מבוגר וחולה אשר בעקבות המקרה נשוא התובענה נגרם לו חסרון כיס וסך כל החובות כלפיו עומד על 4,000,000 ש"ח. למבקש 2 מספר רב של תיקי הוצאה לפועל וסך כל החובות שם עומד על 1,000,000 ש"ח ויותר.

על חשבונותיו האישיים של המבקש 2 וחשבונות המבקשת 1 מוטלים הגבלים בנסיבות מיוחדות על ידי בנק ישראל ולטענתו אין בידיו לשלם את אגרת בית המשפט.

תגובת המשיבים

המשיבה 1- טוענת בתגובתה, כי היא משאירה לשיקול דעתו של בית המשפט את עניין הפטור מתשלום האגרה.

המשיבה 2- מציינת בתגובתה, כי אין ביכולתה לאבחן את מצבו הכלכלי של המבקש מעבר למפורט בבקשה וכי היא אינה צד עיקרי להליך.

המסגרת הנורמטיבית

כללי

תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14.          (א)     בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

    (ג)      הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

    (ז)      דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

    (ח)     פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.

ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנות של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הלכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כב' הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd).