ת"א
בית משפט השלום עפולה
|
40803-08-11
05/04/2012
|
בפני השופט:
תמר נסים שי
|
| - נגד - |
התובע:
רחמים חיים
|
הנתבע:
1. קובי דוד
2. גד ויסלוביץ
3. וואלה תקשורת בע"מ
|
| החלטה |
עניינו של תיק זה בטענות התובע לפיהן כתבה שפרסמו הנתבעים פגעה בכבודו, בשמו הטוב, במוניטין שצבר משך שנים ובפרנסתו.
לפני שתי בקשות שהגיש, האחת, לפיצול סעדים והשנייה להסרת הכתבה שפורסמה.
המשיבים מסרו תגובה לבקשות.
רקע כללי:
כאמור עסקינן בתביעה אשר עילתה הנטענת הינה לשון הרע פרי עטו של הנתבע 1 שפורסמה כנגד התובע באתר האינטרנט של הנתבעת 3 בעריכת הנתבע 2.
בהתאם לאמור בתביעה התובע הינו מוהל במקצועו. את לימודיו בתחום זה החל בשנת 1974 באמצעות למידת הלכות מילה ביחד עם אביו. בשנים 1974-1975 למד אצל הרב יוסף הלפרין במשך כשנתיים וקיבל תעודת מוהל. בשנת 1974 חתמו הרב עובדיה יוסף, הרב שלום משאש והרב מרדכי אליהו על תעודת התובע כמוהל מוסמך לאחר שנוכחו כי הוא בקיא בהלכה.
את עבודת כמוהל החל בשנת 1976.
לטענת התובע עבודת המוהל והכשרתו אינה מוסדרת בחקיקה. נושא הפיקוח על המוהלים מוסדר באמצעות מנגנון רישוי וולונטרי המופעל כשירות לציבור על ידי ועדה בין משרדית של משרד הבריאות והרבנות הראשית בישראל.
מנגנון זה קובע מי הינו מוהל המורשה על ידי הרבנות הראשית לאחר שעבר תהליך הסמכה. המוהלים המורשים כפופים לפיקוחה של הועדה ואולם אין חובה לקבל הכרה על ידי הוועדה בכדי לעסוק במילה כדין.
בשנת 1980 פנה התובע לקבלת תעודת הסמכה מהרבנות וזאת לדרישת בית חולים העמק שם ביקש לעבוד. בשנת 1984 קיבל רישיון ממשרד הבריאות והחל עובד כמוהל בבית החולים העמק.
הרישיון שמעניקה הוועדה תקף ל-5 שנים ומחודש על ידה לאחר בדיקה רפואית. התובע חידש את רישיונו עד שנת 2006. מאז אותה שנה לא חודש הרישיון בשל מחלוקת מקצועית בינו לבין הרבנות בשל שימוש שעשה התובע במכשיר רפואי שההלכה אוסרת שימוש בו.
ביום 3.8.11, פרסמו המשיבים כתבה שכותרתה "תושב עפולה התחזה למוהל- התינוק דימם ואושפז".
לטענת התובע כתבה זו כוללת אמירות חמורות הנסמכות ביודעין על עובדות לא נכונות במסגרתה הוצגה לקוראים תמונה מעוותת ומסולפת של המציאות וזאת במטרה לפגוע בו (להלן:
"הכתבה").
רישיונו של התובע לא נשלל כאמור בכתבה אלא אך לא חודש, וזאת מן הטעמים דלעיל. כמו כן, לאור העובדה כי עבודת המוהל והכשרתו אינה מוסדרת בחקיקה וכי הפיקוח מוסדר באמצעות מנגנון רישוי וולונטרי הרי שלא היה מקום להציגו בכותרת הכתבה כמתחזה.
לטענת המבקש, מדובר בכתבה משמיצה היוצרת רושם מוטעה עובדתית ומשפטית, פרסומה אשר פגע בכבודו האישי והמקצועי בפרנסתו בשמו הטוב ובמוניטין שצבר 35 שנה ומקים לו עילת תביעה כנגד המשיבים בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן:
"חוק איסור לשון הרע") .
לפיכך, עתר המבקש לחיוב המשיבים לפצותו בסכום של
100,000 ש"ח (ללא הוכחת נזק) בהתאם להוראות סעיפים 7 ו-9 לחוק איסור לשון הרע.
עוד טען המבקש, כי השימוש שעשו המשיבים בזהותו ובתמונתו ללא הסכמתו עולה כדי פגיעה בפרטיותו לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981.
בכתב ההגנה, טענו המשיבים כי המבקש מציג את עצמו כמוהל מוסמך ומשתמש במספר רישיון של משרד הבריאות חרף העובדה שרישיונו אינו בתוקף מאז שנת 2006.
התובע מבקש גם לקשור לראשו כתר של מוהל מומחה אף שמומחה הינו רק מי שמשמש כמוהל מוסמך בעל וותק רב אשר עמד בבחינות נוספות.
ברור שמשעה שקיים גוף האמון על הפיקוח על המוהלים וקיים תהליך הסמכה והתובע אינו מוסמך, הרי שהצגתו ככזה מהווה הטעייה חמורה של הציבור לחשוב שהוא אוחז בתעודת הסמכה שאין לו.