1. התובעים הגישו בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בגדרה עתרו לכוף על הנתבעים למלא אחר צו שניתן על ידי בית משפט זה, וזאת ע"י "הטלת סנקציות כספיות על הנתבעים".
2. על פי הבקשה, ביום 17.12.12 ניתנה על ידי החלטה במסגרת בקשה שהגישו התובעים למתן צו כנגד הנתבעים למסירת תצהירי גילוי מסמכים, מענה לשאלון ולהוסיף ולענות תשובות מפורטות לשאלון. על פי החלטתי באותה בקשה, התקבלה חלקית בקשת התובעים, כאשר הוריתי כי על הנתבעים להמציא את תצהיר גילוי מסמכים ואת המסמכים האמורים בו לידי התובעים, וזאת תוך 14 יום, וכן להשיב לשאלות שטרם נענו, למעט שלוש מן השאלות שלגביהן ניטשה מחלוקת בין הצדדים.
3. על פי הבקשה דנן, טוענים התובעים כי מדובר בהתנהלות שיטתית של הנתבעים - שאינם מקיימים החלטות שיפוטיות; ולפיכך, לא נותר בידי התובעים אלא לפנות בהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט.
4. המשיבים הגישו תגובה לבקשה וטענו מספר טענות: ראשית טענו כי פקודת ביזיון בית המשפט אינה חלה על צווי גילוי מסמכים ושאלונים, נוכח קיומה של תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד -1984. בנוסף, טענו הנתבעים כי הבקשה לא הוגשה בהתאם לכללי הגשת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ובכלל זה לא נתמכה בתצהיר לאימות ההפרה. שלישית, טענו הנתבעים כי הצו קויים ואין טעם להמשיך ולדון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.
5. בתשובה לתגובה, טענו התובעים כי פקודת ביזיון בית משפט חלה על צווים שיפוטיים בעניין גילוי מסמכים ושאלונים, למרות קיומה של תקנה 122. לעניין זה מפנים התובעים ל
בש"א (נצ') 2292/05
זילברשלג נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (28.11.2005). עוד טענו התובעים כי לא היו צריכים לתמוך בקשתם בתצהיר, מאחר ועסקינן בעובדות העולות מהחלטה שיפוטית שניתנה ע"י בית המשפט.
6. בדיון שהתקיים בפניי ביום 20.01.13, הסכימו הצדדים כי הצו האמור בהחלטתי מיום 17.12.12 קויים, אך למרות זאת, עמד ב"כ התובעים על הבקשה וטען כי ראוי להטיל הוצאות בגין התנהלות הנתבעים.
הכרעה
7. עיינתי בטענות הצדדים ובאתי למסקנות כי דין הבקשה להידחות.
8. ראשית, הצדדים מסכימים כי הצו קויים לאחר הגשת הבקשה, ועל כן אין עוד מקום ליתן סעדים המנויים בסעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט . הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט שענייננו המראת פיו של בית המשפט בהליכים אזרחיים, המכונה גם "ביזיון אזרחי", נועד ליצור מערכת תמריצים שתביא לאכיפתו של צו שיפוטי, וזאת על ידי הטלת מאסר או קנס בתנאי שיופר בעתיד הצו שניתן במסגרת הליך הביזיון (ראו: א. גורן "
סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 857). אולם בענייננו, משקויים הצו וכאשר אין בפניי כל הפרה נוספת של צו שיפוטי, הרי נשמטה הקרקע תחת הבקשה ואין עוד מקום להטיל סנקציות על פי פקודת ביזיון בית המשפט.
9. התנאי הראשון והבסיסי למתן סעד הינו כי אכן ישנה הפרה של הצו השיפוטי (לעניין זה ראו:
עפ"א (ת"א) 80074/04
קליינר הנדסה ופיתוח בע"מ
נ' מנהל מקרקעי ישראל
(21.10.2004)). זאת להבדיל ממקרה שכבר הוטלה סנקציה על פי פקודת ביזיון בית המשפט, ורק לאחר מכן תוקנה ההפרה - אז אין הצדקה לביטול הסנקציה אלא להפחתתה (
ע"פ 8000/98
יצחק ימינא נ' ש' ז'ובינו פ"ד נה(4) 481 ). שנית, מטרתו של הליך הביזיון איננה להעניש את הממרה על אירועי העבר כי אם לדאוג לכך שהצו יקוים בעתיד (ראו:
ע"פ 2351/95
"מובי" בירנבאום בע"מ ואח' נ' שמעוני ואח' פ''ד נא(1) 661; ש. לוין
"פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט" (תשס"ג) עמ' 32). על כן, משהוסכם על הכל כי קויים הצו, אין כל צורך באכיפה עתידית, ועל כן אין מקום לדון בבקשה כפי שהוגשה.
10. אולם, מעבר לאמור לעיל, סבורני כי לא היה מקום להגיש את הבקשה מלכתחילה. למרות האמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, סבור אני כי אין להפעיל הליכי ביזיון בית המשפט בגין הפרות צווים שיפוטיים הנוגעים לשאלונים או גילוי מסמכים, אלא במקרים חריגים שאין מקרה זה נמנה עליהם. כבר נזדמן לבית המשפט העליון להביע את עמדתו באשר לשאלה זו ב
בג"צ 470/92
בלאל נ' בית הדין הארצי לעבודה פד"י לו 4 586, 578 (להלן:
פרשת בלאל):
"
ספק
רב
הוא, אם
אפשר
לתבוע
על
ביזיון
בית
המשפט
בגין
הפרת
צו
לעיון
במסמכים; נושא
אי
-קיום
צו
מסדרי
הדין
יש
לו
תרופה
הקבועה
בסדרי
הדין,
ואין
להיזקק
להליכי
ביזיון
בית
המשפט, כאשר
קיימת
דרך
אחרת
לביצוע
הצו"
11. כאמור בפסק הדין שניתן ב
פרשת בלאל הנ"ל, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון, בשל היסוד העונשי שבהוראות פקודת ביזיון בית המשפט (לצד התכלית האכיפתית שהיא התכלית הדומינאנטית) יש לעשות שימוש בהוראות הפקודה מקום שאין דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית, אולם מקום שהמחוקק התווה דרך אחרת שיש בה כדי להביא לקיום ההוראה השיפוטית, לא יעשה בית המשפט שימוש בפקודת ביזיון בית המשפט - הנחשב להליך שיורי ראו :
רע"פ 7148/98
עזרא נ' זלניאק פד"י נ"ג (3) 337; ע"פ 5174/06
מנור נ' קי. פי. אם. ג'י (24.7.2007)
; רע"פ 7174/09
רייפמן נ' עו"ד איתן ארז (21.9.2009).
12. תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעת כי:
" בעל דין שאינו מקיים צו
להשיב
על
שאלון, צו
לגילוי
מסמכים, צו
לעיון
במסמכים
או
צו
למתן
פרטים
נוספים
לפי
תקנה 65 הרי
אם
הוא
התובע
ימחק
בית
המשפט
או
הרשם
את
תובענתו, ואם
הוא
הנתבע
ימחק
בית
המשפט
או
הרשם
את
כתב
הגנתו
ודינו
כדין
מי
שלא
הגיש
כתב
הגנה, אלא
שרשאי
בית
המשפט
או
הרשם
להאריך
את
המועד
לקיום
הצו . "
13. הנה כי כן תקנה 122 קובעת מתווה אחר לאכיפת צווים שיפוטיים ועל כן מקום שנקבע מתווה חלופי - לא יפנה בית המשפט להליכי ביזיון בית המשפט, למצער, לא בנסיבות הרגילות מושא התיק שלפניי.
14. אציין עוד, כי הסנקציה האמורה בסעיף 122 עלולה להיות חריפה יותר מזו שביקשו התובעים להפעיל (סנקציות כספיות), ואף על פי כן בחרו התובעים, משיקוליהם, לפנות בבקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט, ואף עמדו על בקשתם גם כאשר לא היתה מחלוקת כי הצו קויים.
15. הבקשה נדחית אפוא.
16. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בסך 1,750 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.