1. בפני בקשה למתן צו עשה, לעקירת עצי ברוש שנטעו ע"י המשיב לפני ימים ספורים לצד הגדר המפרידה בין ביתו של המשיב וביתם של המבקשים (להל-"העצים") ולמתן צו מניעה זמני, האוסר על נטיעה נוספת של עצי ברוש או עצים אחרים המיתמרים לגובה רב.
2. המבקשים טוענים כי שתילת עצי ברוש, במקום בו הם נטעו, יש בה משום מטרד ליחיד וכן מהווה הפרת חובה חקוקה ומניעה של המבקשים משימוש סביר במקרקעין שלהם לפי הוראות חוק המקרקעין, עקב הימצאות העצים של המשיב, בסמוך לביתם.
3. המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה וטען כנגד סוג העצים, עצי ברוש, מחמת היותם עצים אלרגניים הפוגעים באיכות חייהם, כפי שניתן ללמוד מהצעת חוק המונחת על שולחן הכנסת, להגבלת נטיעתם, יבואם ומכירתם של צמחים אלרגניים, התשע"א- 2011. כך גם ניטען כי יש מקום לעקור את העצים עקב הצפי לגדילתם לגובה העולה על 7 מטר, קרי: מעל גובה ביתו. הסעדים הזמניים נדרשים על מנת למנוע פגיעה בנוף מביתו; מניעת חדירת קרני השמש; שורשי העצים יגרמו, בחלוף השנים, לפגיעה במערכת הביוב ובצנרת וכן עשויה להתלקח דליקה בגינם. לטענתם, שתילת העצים בסמוך לגדר המפרידה בין הבתים, יש בה משום הפרה של הוראות תב"ע מי/1331 /ד לפיה, יש לשמור על רצועה במרווח של 20 מטר מדופן אזור מגורים בשתילת צמחייה.
4. המבקשים הוסיפו וטענו, כי הם באו בדברים עם המשיב, יום או יומיים, לאחר נטיעת העצים על מנת להגיע להסכמות לסילוק העצים על ידו, אך הדבר לא צלח.
5. המשיב דוחה את טענותיהם של המבקשים. לטענתו, הבקשה קנטרנית ונעדרת בסיס עובדתי ומשפטי.
העצים, נטעו על ידו כדין ואין הוראת חוק כלשהי, האוסרת על נטיעתם בכלל, לרבות במקום בו הם ניטעו. התב"ע, אליה הפנו המבקשים, אינה מגבילה שתילת עצים בסמוך לגדר בשטח פרטי.
יתירה מכך, בחצר ביתם של המבקשים ניטע עץ ברוש וכן בבתים סמוכים לביתם, ניטעו עצי ברוש רבים. עסקינן בשתילת עץ ברוש מסוג "טוטם", אשר אינו מיתמר לגובה גבוה ואין לחשוש להפרעה כלשהי למבקשים בגינו. המבקשים עצמם, בנו גדר בשטח ציבורי , המצוי מעבר לגבול המקרקעין שבבעלותם ובכך, צירפו את אותו שטח לביתם ואף שתלו צמחייה שמטפסת על הגדר, שבגינה יוסתר נוף מביתם ממילא. לפיכך, אין למבקשים להלין כנגדם, בגין שתילת עצים מסוג ברוש ובחשש להפרעה לנוף מביתם.
6. לשאלת מאזן הנוחות טוענים המבקשים, כי הנזק הצפוי להם עד גמר ההליך העיקרי גדול, מחמת צמיחת העצים לגובה רב וכן קושי בעקירתם, מאוחר יותר לרבות המטרד האלרגני לו הם גורמים. מנגד, למשיב לא יגרם כל נזק מעקירת העצים שכן, אם תידחה התביעה, יהיה בידו לשתול אותם מחדש.
7. המשיב טוען מנגד, כי לא יגרם כל נזק למבקשים אם לא יינתנו הסעדים הזמניים, בפרט בעת שהוסתרה בחוסר תום לב במסגרת בקשתם, עובדת מגוריהם בירושלים ולא בבית נשוא הבקשה המצוי בנווה אילן. כך גם, אין לחשוש לצמיחה מהירה ולגובה רב של העצים, עד להכרעה בתובענה וניתן יהיה בנקל לעקור את העצים, אם תתקבל התביעה.
דיון ומסקנות:
8. מטרתו העיקרית של סעד זמני, היא להסדיר באופן ארעי מצב עניינים, שיבטיח את ביצועו של פסק הדין שינתן בסופו של ההליך העיקרי. שימור המצב הקיים, נועד על מנת שהתובע, לא יעמוד בפני שוקת שבורה מאוחר יותר, אם יזכה בתביעתו (ע"א 1226/90
בנק לאומי לישראל נ. הסתדרות הרבנים באמריקה, פד"י מ"ט (1) 177, 196). סעד זמני לצו עשה, יש בו לפי טיבו לשנות את המצב הקיים והוא ניתן על כן במשורה ובמקרים חריגים, רק כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו חיונית על מנת למנוע תוצאה קשה ביותר והנזק, אינו ניתן לתיקון בסופו של ההליך, במתן פיצוי כספי הולם ( רע"א 5843/
05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ. שרון דן השקעות בע"מ, פורסם בנבו, ניתן ביום 13/02/05, רע"א 5255/05
מוני קובל חבר ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב צפון נ' הסתדרות העובדים הכללית, פורסם בנבו, ניתן ביום 07/08/05). גם כאשר עסקינן בעוולת מטרד ליחיד במסגרת התובענה העיקרית, יש לבחון אם המטרד חמור ויש בו כדי לבסס את ההצדקה למתן צו עשה זמני.
9. על מנת שהמבקשים יקבלו את הסעד הארעי, עליהם להוכיח כי טובים סיכוייהם לזכות בתביעה, ברמה הנדרשת למתן סעד דרסטי של צו עשה זמני וצו מניעה זמני.
שמעתי את עדותו של המבקש, ממנה עולה כי בסמוך לביתו ובאחריותו ניטע עץ ברוש (בחצר האחורית ובסמוך לכניסה לבית). לדבריו, העץ ניטע במרחק מה מהבית ואינו בסמוך לחדרי הבית או למרפסת. לפיכך, אין בהם משום הפרעה לשימוש ובידו לעקור אותם בנקל, ככל שיידרש לכך.
10. המבקשים, תמכו את טענותיהם בדבר האלרגניות של עץ הברוש, בהצעת חוק שטרם אושרה. בכך, יש כדי ללמד כי לא עסקינן בהפרת חובה חקוקה בנטיעת עץ מסוג זה. עיון בהצעת החוק מלמד כי האיסור, חל על נטיעת עצים "על צמח שניטע, נמכר או יובא לישראל מיום התחולה ואילך", של החוק, לכשיאושר ואין בהצעת החוק, הוראה המחייבת את עקירתם של עצי ברוש שנטעו, עובר למועד כניסתו לתוקף של החוק.
בנוסף, על המבקשים להוכיח כי הם או באי ביתם, רגישים להשפעותיו של עץ הברוש באופן שיבסס לכאורה את טענתם בדבר סבל שיגרם להם מאלרגניות של עץ הברוש ולפיכך, סיכוייהם לזכות בתביעה על פי הראיות שהוצגו בבקשתם, אינם גבוהים.
הוכח גם מעדותו של המבקש, כי הוא והמבקשת, אינם מתגוררים בבית לעת עתה שכן הם נאלצו לדידם, לעזוב את ביתם מחמת עבודות המבוצעות ע"י המשיב בסמוך לו.
11. לעניין החשש לצמיחה של העצים לגובה רב, על מנת לבסס את החשש לנזק שייגרם למבקשים עד גמר ההליך העיקרי, לא הוגשה חוות דעת של אגרונום, על מנת להוכיח מהו קצב הגדילה ושיעור הגדילה המכסימלי של עצי הברוש מהסוג שניטע בחצר ביתו של המשיב. לאור זאת, לא הובאו ראיות לכאורה על מנת לבסס את החשש על פי תמונת הדמיה שהוצגה על ידם לצמיחת העצים לגובה של 7 מטרים, בצמחיה מהירה של הברוש עד לגובה רב ועד מרפסת ביתם.
כמו כן, על מנת להוכיח את החשש מפגיעת שורשי העצים במערכת הביוב, היה על המבקשים להוכיח לכאורה מהו עומק השורשים של הברוש והמרחק בינם ובין מערכת הביוב. זאת לא עשו בשלב זה המבקשים.
12. עיינתי בתכנית המתאר מ/133/ד' שצורפה בתמיכה לבקשה. סעיף 10.3 קובע כי "השטח הצבוע בתשריט בצבע ירוק אפרפר הוא שטח המיועד ליער טבעי לטיפוח". המבקשים, לא הביאו ראיות לכאורה מספיקות להוכיח כי חצר ביתו של המשיב היא בגדרו של אותו השטח נשוא ההוראה בתכנית המתאר, שמיועד ליער טבעי פתוח. לא צורף תשריט לתכנית שהוגשה וספק רב אם חצר ביתו הפרטית של המשיב נכללת באותו שטח שכן, לפי אותה הוראה, התכנון והפתוח של יער טבעי פתוח, מוטל על הקרן קיימת לישראל. כמו כן, לא הוצגו תנאי היתר הבנייה שניתן למשיב, על מנת לבסס את הטענה בדבר איסור נטיעה סמוך לגדר.