1. בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לבקשה לביצוע שטר, ביחס לשטר חוב בסכום של 500 ש"ח לטובת המשיב (להלן: "בית החולים"), אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 0183814-05-2.
2. לטענת המבקש, לא ידע אודות תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו שכן מעולם לא קיבל הודעה על כך. לגופו של עניין טוען כי, ביום 17.6.04 הגיע אל בית החולים יחד עם בתו, באותו מעמד מסר לבית החולים טופס התחייבות (להלן: "טופס 17") לתשלום עבור הטיפול הרפואי. המבקש טוען כי, נאלץ לשוב אל בית החולים ביום 19.6.12, כאשר אין ברשותו טופס 17 שכן נמסר לו כי איננו מחויב להביא התחייבות נוספת היות וחזר תוך 48 שעות. יצוין כי, במעמד זה הוחתם המבקש על גבי שטר החוב כהתחייבות לתשלום עבור הטיפול הרפואי.
3. התקיים בפניי דיון ביום 10.6.13 במעמד הצדדים בו נחקר המבקש על תצהירו, תוך שחזר על טענותיו לעיל, ואישר כי החתימה על גבי שטר החוב היא אכן חתימתו. לדבריו, הכתובת שמופיעה על גבי השטר, שפרינצק 214 בית שאן, זוהי כתובתו, בעוד מסמכי תיק ההוצאה לפועל נשלחו לכתובת אחרת. לטענת המשיב, תיק ההוצאה לפועל נפתח לפי כתובת "שפרינצק 214 בית שאן" כפי שניתן לראות בשטר החוב, אלא שכאשר נעשה ניסיון לבצע עיקול מטלטלין והמבקש לא אותר בכתובת זו, בוצע עדכון לכתובת "שדרות הארבעה 51 בית שאן" בהתאם לרישומי משרד הפנים. לגופן של עניין כופר נטען כי טענת המבקש לעניין טופס 17 אינה נכונה.
4. לאחר ששמעתי את המבקש והתרשמתי ממנו באופן בלתי אמצעי, המסקנות אליהן הגעתי הן כדלקמן:
5. אשר לבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, בית המשפט ייעתר לבקשה אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד. ההלכה הפסוקה קבעה כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק הארכת מועד משקף קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין (
בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' רחל מיכקשווילי, נ(3) 209). בשנים האחרונות נוטה הפסיקה להגמיש את הדרישה ל"טעם מיוחד" בעיקר במקרים בהם מדובר בהליך ראשון בפני הערכאה הדיונית בהם לא היה למבקש כלל את יומו בפני בית המשפט.
במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס ביהמ"ש משקל למידת האיחור בהגשת ההליך, לצד זה יש לתת את הדעת למכלול שיקולים ובהם- מהות הטעם שהציג המבקש להגשת ההליך באיחור וסיכוייו הלכאוריים של ההליך (ד. בר אופיר,
הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, נובמבר 2012, הוצאת פרלשטיין-גינוסר עמ' 85).
6. כאמור טוען המבקש כי, לא נודע לו אודות ההליך שנפתח נגדו בשנת 2005 שכן מסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל נשלחו לכתובת אחרת. לאחר שעיינתי בתיק שבפניי גיליתי כי, המשיב לא טרח להגיש לבית המשפט אישור מסירה המעיד כי האזהרה נמסרה למבקש, המשיב לא הציג אישור מסירה במהלך הדיון ואף לא חקר את המבקש בעניין זה.
7. היות ונודעת חשיבות רבה למסירת אזהרה בהליכי הוצאה לפועל, כך שכל עוד לא נמסרה לחייב האזהרה לא מתחיל מניין הימים להגשת ההתנגדות, לא ניתן לקבוע כי המבקש ידע אודות ההליכים שנפתחו נגדו.
8. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, עשוי "כלל הידיעה" להביא את בית המשפט למסקנה כי בעל דין שידע על ההליך המשפטי בעניינו, מנוע מלטעון אחרת, על אף שלא בוצעה המצאה כדין. ברם, גם על פי גישה "מקלה" זו יש להוכיח כי התקיימה ידיעה בפועל ולא ידיעה בכוח, היינו- ידיעה של מלוא הפרטים, ידיעה ממשית ורלבנטית (
רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו ביום 8.7.07)). על המבקש להצביע על תאריך שבו נודע לו לראשונה על התיק כדי לחשב אם המועד להגשת ההתנגדות חלף, אם לאו.
9. בענייננו, כאשר נשאל המבקש מתי נודע לו על תיק ההוצאה לפועל, השיב: "אני חושב לפני שנה/ שנתיים שאז התחלתי להגיב...". תשובת המבקש לעניין הידיעה היא כללית ובלתי ממוקדת, על כן לא ניתן לדעת מתי בדיוק נודע לו אודות פתיחת התיק.
10. לפיכך, היות ואף כלל הידיעה אינו מתקיים בענייננו, שוכנעתי כי, למבקש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן ארכה.
11. ההלכה הפסוקה לעניין דיון בבקשת התנגדות לביצוע שטר קובעת כי, די לו למבקש להצביע על הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתיעתר בקשתו. המבקש אינו נדרש לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיו העובדתיות, ואינו נדרש להוכיח את גרסתו (ראה-
ע"א 462/88 בן צבי נ. בנק לאומי לישראל, פ"ד מד(1)127). בית המשפט אף לא נכנס לבחינת מהימנות גרסתו של המבקש ועליו להניח כי האמור בתצהירו הינו אמת ובכפוף לחקירתו הנגדית של המצהיר (
ע"א 356/85 מגן נ. הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319).
12. בענייננו, נשאלת השאלה האם הצביע המבקש על הגנה אפשרית מפני התביעה. כאמור טוען המבקש כי, נמסר לו על ידי פקיד בקופת החולים כי אינו מחויב להמציא לבית החולים טופס 17 נוסף בגין הביקור השני מאחר ולא חלפו 48 שעות מהביקור הראשון. לאור טענות אלה, שוכנעתי כי קיימת למבקש טענת הגנה, לכאורה, ולו בדוחק, המצדיקה להעניק לו את יומו בביהמ"ש, הגם שהמשיב כלל לא ניסה בחקירה הנגדית לקעקע גרסה זו של המבקש.
13. לפיכך, היות ובפי המבקש הגנה דחוקה, לנוכח חתימתו, שאינה מוכחשת, על גבי שטר החוב, אני מתנה את מתן הרשות להתגונן בהפקדת עירבון בסך של 500 ש"ח, אשר יופקדו לתיק תוך 20 יום ממועד קבלת העתק החלטה זו, כאשר ימי הפגרה יבאו במניין הימים, שאם לא כן ההתנגדות תידחה מאליה והמבקש יישא בהוצאות הליך זה סך של 700 ש"ח.
לאחר הפקדת הסכום כאמור, המזכירות תפתח תיק של סדר דין מהיר ויהא על הצדדים להתאים את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר באופן מקביל תוך 30 יום ממועד ההפקדה.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ט' אלול תשע"ג, 15 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.