ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
56840-05-12
29/10/2012
|
בפני השופט:
הרשם הבכיר אבי כהן
|
- נגד - |
התובע:
יאנה קמילוב
|
הנתבע:
עו"ד יעקב בלטר
|
החלטה |
בפניי התנגדות לביצוע שיק ע"ס קרן של 2,000 ש"ח בתיק הוצל"פ 0136487122.
יצוין כי ההתנגדות הוגשה במועד ולפיכך ההליכים בתיק ההוצל"פ מעוכבים.
המתנגדת אינה מיוצגת ע"י עו"ד בהליכים ואילו המשיב הינו עו"ד פעיל, המייצג את עצמו בהליכים.
ההתנגדות נתמכת בתצהירה של המתנגדת.
ביום 2.9.12 נערך בפניי דיון בהתנגדות. במהלך הדיון נחקרה המתנגדת על תצהירה הנ"ל, כאשר בתום הדיון (ובנסיבות שפורטו בפרוטוקול הדיון) הוריתי על הגשת סיכומים בכתב לגבי הליך ההתנגדות. יצוין כי מצאתי להפסיק את החקירה בשלב שבו נהג המשיב באופן לא ראוי ולא מכובד כלפי המתנגדת, כמפורט בפרוטוקול הדיון. ההוראה היתה כי המתנגדת תגיש סיכומיה בתוך 7 ימים וכי המשיב יגיש סיכומיו בתוך 7 ימים מיום קבלת סיכומי המתנגדת, כאשר הוריתי שלא יוגשו בנסיבות סיכומי תשובה.
ביום 9.9.12 הגישה המתנגדת סיכומיה.
ביום 28.10.12 הגיש המשיב סיכומיו. המשיב איחר בהגשת סיכומיו (סיכומי המתנגדת הומצאו לו, עפ"י הודעה שהוא הגיש ביום 9.10.12, במהלך חג סוכות), ללא נטילת רשות, ואתייחס למחדל זה בהמשך.
המסגרת הנורמטיבית של הדיון
סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 קובע כך:
"הוצאה לפועל של שטרות
(א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין.
(ג1) על אף האמור בסעיף 7(א), המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה."
עפ"י תקנה 106 (א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם - 1979 (להלן - "
תקנות ההוצל"פ"), המועד להגשת ההתנגדות הוא 20 יום מיום המצאת האזהרה לחייב (מועד זה לא תוקן, בטעות מן הסתם, והמועד הנכון והקובע הוא 30 יום, כמפורט בסעיף 81א(ג1) הנ"ל לחוק). עפ"י אותה תקנה על החייב המתנגד לפרט בהתנגדות, בין היתר, את נימוקי ההתנגדות ואת הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות.
עפ"י תקנה 108 (א) לתקנות ההוצל"פ, כאשר ההתנגדות מוגשת לפי תקנה 106 (כלומר בתוך מועד 30 הימים הנ"ל) על רשם ההוצל"פ לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד ולהעביר את מסמכי ההתנגדות לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר. עפ"י תקנה 108 (ב) לתקנות ההוצל"פ, משהועברה ההתנגדות לבית המשפט יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר.
בחיקוקים הללו נקבע אפוא שדיון בהתנגדות לבקשה לביצוע שטר דינו כדין דיון בבקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר. ואכן, ההלכה הפסוקה מחילה על דיון בהתנגדות את אותם דינים ממש אותם היא מחילה על דיון בבר"ל (ע"א 1471/06
עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ (לא פורסם, 6.3.08).
נפנה אם כן לבחינת הדינים החלים על דיון בבקשת רשות להתגונן.
בית המשפט העליון סיכם את ההלכה הפסוקה הנוהגת ב-ע"א 3300/04
צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 9.12.09), וכך אמר: