בעניין הנאשם 3
1. הנאשם 3 (להלן בהחלטה זו -
הנאשם) מבקש שיתיר לו בית-המשפט לחזור בו מהודייתו, ויבטל את הכרעת הדין המרשיעה שניתנה ביום 12.9.12. אפרט בתמצית ובקצרה את העובדות החשובות לענייננו. תחילה - עובדות כתב האישום, ואחריהן - השתלשלות העניינים בתיק בכל הנוגע לנאשם 3 (בנפרד מהנאשמים 1 ו-2).
2. הנאשם הוא יליד 1968. עיסוקו במסחר בתשמישי קדושה. נגד הנאשם הוגש ביום 7.9.11 כתב אישום המייחס לו עבירות שעבר לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן -
פקודת מס הכנסה) ולפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן -
חוק מע"מ) בשנות המס 2004 עד 2007 (להלן -
התקופה הרלוונטית). עומדים לדין באותו כתב אישום, וביחס לאותה מערכת עובדות, שני נאשמים נוספים -
חיים דרוק, הוא הנאשם 1, וחברה פרטית שניהל,
מקור הסופרים בע"מ, היא הנאשמת 2.
3. כתב האישום כולל שני אישומים.
באישום הראשון נאמר, כי הנאשם הרשום כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ, מכר לנאשמים 1 ו-2 שלא כדין, בשנות המס 2005, 2006 ו-2007, 35 חשבוניות מס כוזבות שהוצאו, כביכול, בידי 4 עוסקים שונים (י.ל.ש.מ. שיווק ומסחר בע"מ; טונגה בע"מ; רובינשטיין; ו-מ.הודיה בע"מ). סכומן הכולל של החשבוניות הללו היה בסך 1,224,737 ש"ח, ומס העסקאות הגלום בהן היה בסך 167,652 ש"ח (להלן -
החשבוניות). לטענת המאשימה, לא הייתה כל עסקה מסחרית ממשית בבסיס החשבוניות, והנאשם מכר אותן בכזב לנאשמים 1 ו-2 תמורת עמלה שקיבל מהם בשיעור 5 עד 8 אחוזים מסכומן של החשבוניות, סכום שאינו פחות מ-61,237 ש"ח; הנאשם ידע כי הנאשמים 1 ו-2 יעשו שימוש בחשבוניות בספרי הנאשמת 2. ואכן, בדו"חות התקופתיים שהגישו למנהל מע"מ בתקופה הרלוונטית ניכו הנאשמים 1 ו-2 בכזב את מס התשומות שהיה גלום בחשבוניות.
4. באישום הראשון הואשם הנאשם בעבירות שעניינן
עזרה לאחר לנכות מס תשומות מבלי שיש לאחר מסמך כאמור בסעיפים 35-38 לחוק מע"מ, וכן,
עזרה לאחר לנהל פנקסי חשבונות כוזבים, ו
להתחמק מתשלום מס תוך שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, בניגוד לסעיף 117(ב1) לחוק מע"מ, ולסעיפים 220(4) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה.
5.
האישום השני בכתב האישום מתייחס ל-30 חשבוניות מס שהנפיק הנאשם ללא רשות בתקופה הרלוונטית ללקוחותיו, בגין מכירות תשמישי קדושה, ואשר נחזו להיות חשבוניות מס שהוצאו כדין בידי העוסקים י.ל.ש.מ., טונגה ו-מ. הודיה, אף שלנאשם לא היה כל קשר לעוסקים האמורים. סכומן הכולל של החשבוניות עמד על לא פחות מ- 1,276,838 ש"ח. המאשימה טוענת באישום זה, כי הנאשם הנפיק את החשבוניות בכזב; כי הכין וקיים פנקסי חשבוניות כוזבים, ולא דיווח למנהל מע"מ על החשבוניות ועל מס העסקאות.
6. בנוסף, עוסק האישום השני ב-11 חשבוניות מס שרשם הנאשם בספרי החשבונות, ואשר נחזו להיראות כחשבוניות מס שהוצאו כדין בידי העוסקים י.ל.ש.מ., ו-מ.הודיה, אלא שלא נעשו ולא היו כל עסקאות מסחריות בבסיס החשבוניות הללו, אשר סכומן הכולל היה 243,778 ש"ח. הנאשם, כך נטען, פעל בכזב במטרה להגדיל בדרכי מרמה את הוצאותיו, ולהקטין את ההכנסה החייבת. לטענת המאשימה, ניכה הנאשם, שלא כדין, בדו"חות התקופתיים שהגיש למנהל מע"מ בתקופה הרלוונטית, את מס התשומות שהיה גלום ב-11 החשבוניות, ולא פחות מ-34,960 ש"ח; הנאשם השמיט מהדו"חות שהגיש בגין הכנסותיו בארבע שנות המס הרלוונטיות הכנסה חייבת בסכום שאינו פחות מ-1,770,256 ש"ח, וכל זאת עשה תוך שימוש באמצעי מרמה, עורמה ותחבולה, בכוונה להתחמק ממס.
7. הנאשם הואשם, אפוא, באישום השני בעבירות הבאות:
* השמטת הכנסה מתוך דו"ח (4 פרטי אישום), לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה;
* הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים (4 פרטי אישום), לפי סעיף 220(4) לאותה פקודה;
* שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במטרה להשתמט מתשלום מס (5 פרטי אישום), לפי סעיף 220(5) לאותה פקודה;
* הוצאת חשבוניות מס מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבוניות, (30 פרטי אישום) לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ;
* ניכוי מס תשומות מבלי שיש בידו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק (11 פרטי אישום), לפי הסעיפים 117(ב)(5) לחוק מע"מ;
* ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ;
* שימוש במרמה עורמה ותחבולה, עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ.
8. בתאריך 12.9.12 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום (אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, כפי שאפרט בהמשך), והורשע בעבירות דנן.
אפרט, אפוא, את השתלשלות העניינים בתיק ככל שזו נוגעת לנאשם.
9. במועד הקראת כתב האישום, 6.11.11, לבקשתו של הנאשם, לאחר שהביעה המאשימה עמדתה לעניין העונש שצפוי לו הנאשם, הוריתי לסנגוריה הציבורית למנות סנגור מטעמה אשר ייצג אותו בהליך הפלילי. לבקשתו של הסנגור עו"ד עדי ברקאי, אשר מונה לייצג את הנאשם מטעם הסניגוריה הציבורית, נדחו מועדי ההקראה שקבעתי מעת לעת, כאשר הצדדים מודיעים כי הולך ונרקם ביניהם מו"מ לקראת הסדר טיעון; ואכן, ב-12.9.12, נמסר לבית-המשפט כי המו"מ נשא פרי. במסגרת זו הוגש כתב אישום מתוקן ביחס לנאשם, שבו צומצם היקף החשבוניות הכוזבות, וצומצמו הסכומים הנקובים ביחס אליהן, והנאשם הודה, כאמור, במיוחס לו והורשע.
הטיעונים לעונש נועדו להישמע בתאריך 24.12.12.