החלטה בתיק ת"צ 36828-02-11

 (בתגובה מטעם פרטנר להודעת ההסתלקות מטעם המבקשים ובקשה לחיוב בהוצאות)

1.      ביום 27.11.11 אישרתי את הסתלקות המבקשים מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן: " בקשת האישור" וה" חוק" בהתאמה). קבעתי כי סוגיית ההוצאות תידון בנפרד לאחר שהצדדים יטענו טענותיהם. שאלת ההוצאות היא נושא החלטתי זו.

תמצית בקשת האישור

2.      המשיבה היא תאגיד מסחרי למתן שירותי טלפון סלולרי. בעניין המבקשת 1 נטען: לא הוצגו לה נתונים או מגבלות לגבי התחייבות כזו או אחרת או לגבי אפשרויות ניתוק; כבילתה של המבקשת הייתה בלתי מידתית; המבקשת חויבה בגין שירותי funtone בגין חבילה שמוזכרת בחוזה בו התקשרה מבלי שידעה על החיוב החודשי בגינו. היא לא הצליחה לבטל את החיוב;  המבקשת הוחתמה על לוח אלקטרוני וחתימתה הושתלה במסמכים שלא הסכימה להם; המשיבה נוהגת להחתים את לקוחותיה על חוזה אחיד בעל תניות מקפחות ונוהגת להחתים את לקוחותיה על החוזה ועל כל מסמך אחר בדרך של "פד חתימה אלקטרוני" בטרם ניתנה ללקוח הזדמנות לקרוא את החוזה ומבלי למסור ללקוח עותק ממסמך זה. בעניין המבקש 2 נטען: למבקש זה הייתה תוכנית. הוא ביקש לשנות את תנאיה. מעבר לפרטים שנמסרו לו טלפונית לא נשלח לו כל מסמך בכתב. כשביקש לקבל עותק של המסמך נדרש לחתום על ויתור על סודיות; בשתי הזדמנויות חתם המבקש על חוזה שדרוג. הוא חתם פעם אחת אך חתימתו הושתלה על דפים מספר;המבקש רכש תוכנית שבה תעריף מיוחד לשיחותיו עם אשתו. לאחר שנתיים הסתבר לו שחויב בניגוד לתוכנית בתעריף גבוה ולא זוכה; שירות צלצול כפול שניתן למבקש כהטבה, חויב בתשלום; המבקש חויב בתשלום של 200 ש"ח בגין איחור בהשבת מכשיר חילופי; החוזה עליו הוחתם הוא חוזה אחיד עם תניות מקפחות. בעניין המבקשים 3, 4 נטען כי נעשתה עימו עסקת רוכלות שכן נציג המשיבה הגיע אליו, והציע לו עסקה ל-22 מכשירים וכן לשלם את חובותיו לסלקום וכן את קנסות המעבר. המשיבה קיימה רק חלק מהתחייבויותיה; חתימות המבקש 3 הושתלו בחוזים עימו במקומות שונים.

תמצית תגובת המשיבה

3.      בבקשת האישור הועלו טענות שאינן ראויות להתברר על דרך של תובענה ייצוגית מאחר שהן רלוונטיות למבקשים בלבד. מדובר בטענות אינדיבידואליות המופיעות כשלוש תביעות קטנות שונות שאינן משותפות לקבוצה. מרבית הטענות כבר נדונו בבקשות ייצוג אחרות שנסתיימו בדחייה או בבקשת הסתלקות. תצהירי המבקשים אינם תומכים בחלק ניכר מהראיות או הנספחים המצורפים לבקשת הייצוג, ומדובר בתצהירים פסולים. המבקשים נעדרי עילה אישית ביחס לטענות העוסקות בחוק החוזים האחידים. יש לסלק את בקשת הייצוג על הסף בהעדר עילה ובהעדר טענה לגביה מתקיימות שאלות משותפות של עובדה ומשפט.

טיעוני הצדדים לעניין ההוצאות

4.      המבקשים עותרים שלא לחייבם בהוצאות: בקשת ההסתלקות הוגשה בשלב קדם משפט; מדובר בשלב מוקדם של ההליך; המבקשים קיבלו את המלצת בית המשפט הנכבד למחוק את התביעה; בקשת האישור עוסקת בנושאים חשובים ביותר ובהתנהלות חמורה של המשיבה, שאפילו משרד התקשורת נדרש להסדרתה; פסיקת הוצאות תרתיע תובעים ייצוגיים לגשת לערכאות בכדי לתקן פגמים בהתנהלות חברות כדוגמת המשיבה וכן תביא למצב בו המבקש עלול לסרב להסתלק מבקשת האישור (בעקבות קריאת התגובה לה או בשל המלצת בית המשפט) שכן הוא יחשוש שבכל מקרה יושתו עליו הוצאות בסכומים גדולים; בקשת האישור חשפה התנהלות חמורה ביותר של המשיבה - החתמת מספר עצום של לקוחות באמצעות חתימה אלקטרונית ולאחר מכן השתלת החתימה על גבי חוזים והסכמים אחרים - ולא מדובר בטענות סרק; שר התקשורת הביע דעתו על נוהג ההחתמה האלקטרונית וצמצם את השימוש בו כמעט לחלוטין; העניין השני בגינו הוגשה בקשת האישור עסק בהסדרת תניות מקפחות בחוזה אחיד של המשיבה, לגביו המליץ בית המשפט כי המקום המתאים יותר להעלאת טענות אלו הוא בית הדין לחוזים אחידים; ההלכה הפסוקה מורה כי אין להטיל על מבקש האישור הוצאות כאשר מדובר בהסתלקות בשלב מוקדם; בת"צ 20330-06-09 המועצה הישראלית לצרכנות נ' הד ארצי בע"מ ואח' (8.11.11) נדחתה הבקשה לאישור (לאחר שהוגשו כתבי טענות וניתן פסק דין) אולם עקב חשיבותו הרבה של נושא הבקשה והעניין הציבורי שמעלה לא חויבה המבקשת בהוצאות; המבקשים נטלו על עצמם סיכון בהגשת בקשה לאישור בעניינים עקרוניים ותקדימיים; הסיבה להסתלקות נעוצה בקושי להוכיח קשר סיבתי ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה, אולם בע"א 10085/08 תנובה נ' ראבי (4.12.11) נפסק כי יש לרכך דרישה זו ולאמץ את העקרון של "קשר סיבתי קבוצתי"; בעניין הסעיפים המקפחים בחוזה אחיד מתנהל נגד חברת סלקום ישראל בע"מ הליך בבית הדין לחוזים אחידים ובכוונת היועץ המשפטי לממשלה להחיל את מה שייקבע באותו הליך על המשיבה; גישת בית המשפט היא שכאשר מדובר בהסתלקות בהסכמה או בהמלצת בית המשפט לא נפסקות הוצאות לחובת המבקש או שנפסקות הוצאות מינימליות או סמליות (המבקשים צירפו טבלה המפרטת את סכומי ההוצאות בבקשות אישור שונות); בת"צ 13511-07-10 מוסלי נ' 012 טלקום בע"מ (27.10.11) היה הליך סרק מובהק, ובו נפסקו הוצאות בסך 7,500 ש"ח; פסקי הדין המצוטטים בבקשת המשיבה צוטטו באופן סלקטיבי תוך התעלמות מההקשר בו נאמרו ואינם רלוונטיים למקרה דנן ולא יכולים לבסס דרישה לחיוב בהוצאות; הדו"ח שצורף לבקשת המשיבה ומפרט את גובה שכר הטרחה ששילמה אינו קביל - לא צורף תצהיר לאימות העובדות בתמיכה לשכר הטרחה הנטען, מדובר בחשבונות עסקה שאינם מעידים על תשלום כלשהו ולא צורפו מסמכים אודות היקף שעות העבודה המבסס את החיובים.

5.      המשיבה מבקשת לחייב את המבקשים בהוצאות משמעותיות מהטעמים הבאים: בקשת האישור מנתה 457 עמודים (כולל תצהירים ונספחים) והמשיבה השקיעה מאמצים בהכנת תגובה לה; המשיבה הציעה לב"כ המבקשים למשוך את בקשת האישור לנוכח אופי הטענות שהועלו בה ושאינן ראויות להתברר בדרך של תובענה ייצוגית; המשיבה חויבה בשכ"ט עבור ניהול הגנתה בבקשת בסכום של 289,153 ש"ח; לאור הסתלקות המבקשים מבקשת האישור זכאית המשיבה לפסיקת הוצאות ריאליות המשקפות את גובה הוצאותיה עד כה; בתי המשפט מחמירים בפסיקת הוצאות לתובעים ייצוגיים שהגישו בקשות סרק ללא עילה כלפי נתבעים בעלי "כיס עמוק"; בע"א 1106/10 סיני ליבל נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (10.10.11) אישר בית המשפט העליון את חיוב המבקש בהוצאות בסך 40,000 ש"ח ובת"צ (ת"א) 33648-09-10 אנטולי מוחיילוב נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (19.9.11), בה השקיעה המשיבה כשליש מההוצאות שהוציאה בגין ניהול התביעה דנן, נפסקו לזכותה הוצאות בסך 50,000 ש"ח; המבקש 3 הודה שקל יותר להגיש תובענה ייצוגית על סכום של 600,000,000 ש"ח מאשר תביעה אישית על סך של 21,150 ש"ח (סעיף 22 לתצהיר מטעם המבקש 3) והגיעה העת לעצור את היד הקלה על ההדק בהגשת תביעות סרק.

דיון

6.      התביעה נושא הדיון הוגשה בסכום של 600,000,000 ש"ח בעילות שונות ומגוונות. כפי שפורט לעיל המבקשים העלו שלל טענות שכולן חייבו התייחסות של המשיבה נוכח סכום התביעה העצום. התביעה הוגשה בגין טענות עובדתיות שונות לגבי כל אחד מהמבקשים. לא הונח בסיס לקיומה של קבוצה בנושא כלשהו מאלה שנטענו. בהתאמה ההליך של תובענה ייצוגית אינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין (ס' 8(א) בחוק).

בבקשה עתרו המבקשים, בין היתר, לסעד כי בית המשפט "יפעיל סמכותו לפי חוק החוזים האחידים, יבחן את התניות המקפחות בחוזה האחיד של המשיבה יבטל או יתקן סעיפים אלה, ולא פחות מכך יפסוק לקבוצה פיצויים עקב הנזקים שנגרמו לקבוצה עקב סעיפים אלו" (ס' 231 בבקשה). ברור כי הסעד הגורף המבוקש אינו עניין לבית משפט הדן בתובענה ייצוגית.

המבקש 3 הצהיר (בסעיף 22 לתצהיר שהוגש מטעמו) כי: "לפני מספר חודשים שקלתי לתבוע באופן פרטי את פרטנר על העוול שנגרם לי ועל החיובים המיותרים, אך נאלצתי לסגת מכך מאחר ועלות תביעה כזו נאמדת בעשרות אלפי שקלים". המשתמע מהאמור הוא כי המבקש 3, אולי על פי ייעוץ משפטי, מצא לחשוף את המשיבה לתביעה בסכום האדיר בו הוגשה, על מנת לחסוך אגרה של תביעה כספית. התנהלות כזו היא התנהלות שאינה בתום לב שיש בה משום ניצול לרעה של הליך התובענה הייצוגית.

7.      בת"צ 4354-03-08 י. ענבר אחזקות בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (11.1.10) כבר הבעתי דעתי כי:

            " אני סבורה שכשם שיש לעודד תביעות ייצוגיות מוצדקות מן הראוי שלא לעודד תביעות סרק המוגשות ללא בסיס ממשי. בתביעות כאלה אין לפטור את התובע מנשיאה בהוצאות משמעותיות".

(לעניין השיקולים בפסיקת הוצאות בגין תביעות סרק ר' גם כב' השופטת אגמון גונן בעניין מוחיילוב).

8.      לאור האמור לעיל, ובהתחשב בעובדה שהמבקשים הסתלקו מבקשת האישור לאחר הדיון הראשון, אני מחייבת את כל אחד מהמבקשים   בהוצאות המשיבה, בסכום של 10,000 ש"ח ובסך הכל 40,000 ש"ח..   

ניתן היום,  כ"ג כסלו תשע"ב, 19 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.