בפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיבה בסך 23,200 ש"ח.
המבקשת מנהלת מרכז קניות ובילוי. המשיבה הינה חברה העוסקת במתן שירותי פרסום ושיווק.
ביום ה-1.1.09 או בסמוך לכך, נחתם הסכם התקשרות בין המבקשת לבין "ירקוני - בן נתן פרסום ופיתוח שיווקי" (להלן: "
השותפות") לשנים 2009-2010, בו הוסכם, כי השותפות תספק למבקשת שרותי פרסום, הכוללים בין היתר: תקשורת שיווקית למותג, לווי אסטרטגי ופיתוח תוכנית שיווקית, ביצוע עבודות קמפיין, ומתן שירותי קריאייטיב ורכש מדיה (
נספח א' לכתב התביעה). כמו כן הוסכם, כי עבור הליווי השוטף תשלם המבקשת לשותפות עבור ריטיינר תשלום חודשי קבוע בסך 10,000 ש"ח לא כולל מע"מ.
ביום 28.12.09 הסכימו הצדדים לשותפות, ג'רי ירקוני וענת בן-נתן, על פירוק השותפות, החלטה זו נתקבלה במסגרת ת"א 28682-12-09 ירקוני פרסומאים (1995) בע"מ נ' ענת בן נתן פרסום בע"מ (
נספח 2 לבקשה). כתוצאה מכך יכול היה כל לקוח של השותפות לבחור עם מי מיחידי השותפות להתקשר. המבקשת המשיכה לקבל שירותי פרסום מחברת ירקוני פרסום וייעוץ בשיווק בע"מ עד סוף חודש פברואר 2010, ומחודש מרץ 2010 ואילך התקשרה עם ענת בן נתן פרסום בע"מ (להלן: "
בן נתן").
אין חולק על חתימת המבקשת על הסכם ההתקשרות לשרותי פרסום וייעוץ עם השותפות (ולא עם המשיבה), כמו כן אין חולק כי במהלך שנת 2009 עד ליום 28.12.09, אכן ניתנו שרותי פרסום ע"י השותפות, וכי החל מחודש 1/10 ועד לחודש 3/10 שרותי הפרסום ניתנו ע"י המשיבה עצמה. המחלוקת הינה אודות חבות המבקשת כלפי המשיבה עבור חודשים אפריל ומאי 2010, אשר אליה מתכחשת המבקשת, וכמו כן בעניין החלתו של סעיף 6.8 להסכם ההתקשרות, אשר הוסף בכתב יד ע"י מנכ"ל המבקשת, ובו נקבע כי הודעה בדבר סיום ההתקשרות בין הצדדים תינתן בהתראה של 60 יום (
נספח מס' 1 לבקשה, סעיף 6.8) על ההתקשרות שמיום 1/1/10.
הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשת המבקש בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא רק לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.
לעניין זה ראה
ע"א 2418/96
רלפו (ישראל) בע"מ נ'
בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט
אורי גורן "
סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית, תשס"ט), בעמוד 403: "בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של המבקש נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו
ע"א 356/85
משה מגן נ'
הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז".
ביהמ"ש חייב לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית.
על טענות המבקש להיות מפורטות, למסור מסכת עובדתית מלאה, ולעמוד במבחן החקירה הנגדית.
ביום 13/7/11 נחקר בפניי מר בני חליף, המצהיר מטעם המבקשת, ובאי כח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. מתן ההחלטה התעכב עקב עומס התיקים, ועם הצדדים הסליחה.
טענות ההגנה
המבקשת טוענת כי עם פירוקה של השותפות פקע הסכם ההתקשרות, והצדדים לו שוחררו מהתחייבויותיהם, ומשנודע לה על פירוק השותפות ניתנה בידה האפשרות לבחור עם מי מבין הצדדים לשותפות שפורקה ברצונה להתקשר בהתקשרות חדשה. המבקשת טוענת כי בסמוך לפירוק השותפות, הודיעה למר ג'רי ירקוני כי בחרה להתקשר עם בן נתן, אולם מאחר והנ"ל נזקקה לתקופת התארגנות, הגיעו המבקשת והמשיבה להסדר חדש זמני, לפרק זמן קצר, לפיו תספק המשיבה שרותי פרסום למבקשת, וזאת עד להודעה חדשה.
כמו כן טוענת המבקשת כי ביום 17/2/10 הודיע מנכ"ל המבקשת למנכ"ל המשיבה כי העסקתה הזמנית הגיעה לסיומה. אף שבמהלך חודש 3/10 סופקו רק שני פרסומים, שילמה המבקשת למשיבה "לפנים משורת הדין" תשלום חודשי מלא בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
כאמור טוענת המבקשת כי החל מחודש אפריל 2010 החלה לקבל שירותי פרסום מבן נתן, ולאור העובדה שבמהלך החודשים אפריל-מאי 2010 לא ניתנו שרותי פרסום ע"י המשיבה, ממילא היא אינה זכאית לתשלום כלשהו.
דיון
"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים (האינטרס של מתן הגנה לתובע שזכותו עפ"י התביעה שהגיש אינה מוטלת בספק ואינטרס ציבורי בקידום יעילותה של המערכת השיפוטית ביחס לתביעות שתוצאתן האופרטיבית מתבקשת מאליה), את ההכרה בזכותו להתגונן" (כב' השופטת איילה פרוקצ'יה ב
ע"א 10189/07
עזרא ששון נ'
בנק מזרחי טפחות בע"מ, (15.6.2009, מופיע ב"נבו").
הטענה כי עם פירוקה של השותפות פקע גם תוקפו של הסכם ההתקשרות בין המשיבה לשותפות, אפשרית, וכך גם הטענה לפיה משבחר המבקש להתקשר בהתקשרות חדשה ואף זמנית כדבריו עם המשיבה, ובכך יצר התחייבות עסקית חדשה למתן שירותי פרסום עם המשיבה, שלא חלות עליה הוראות ההסכם עם השותפות.
"מקום שהסכמות בעל פה נעשו לאחר כריתת החוזה והן מעוגנות גם בהתנהגות בפועל, יש לראות בכך שינוי להסכם הכתוב ויצירת הסכם חדש, שביטל את הוראת הסעיף בחוזה הדן במועד תוקפו, בעוד ששאר סעיפי החוזה, נשארו בעינם ויש לפרשם בהתאמה לאותו השינוי שהוסכם.
חוזה מתפרש על פי אומד דעתם של הצדדים. אומד דעת זה הוא המטרות, היעדים, האינטרסים והתכלית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. התכלית הסובייקטיבית היא אומד דעתם של הצדדים - המטרות, האינטרסים והתכלית שהצדדים גמרו בלבם ונתנו לכך ביטוי חיצוני בהתנהגותם. באומד דעת זה עוסק סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973..." (
ת.א. (מחוזי מרכז) 6661-03-08 שני - אהרוני יזום והשקעות 1995 בע"מ נ' רחל שרון (5.7.2010 פורסם בנבו)).