1. בקשת המבקשת הנתבעת, המבקשת, לקבוע העדר סמכות מקומית לבית משפט זה ובקשת התובעת, המשיבה, למתן פסק דין כנגד המבקשת בהעדר הגנה, על יסוד בקשה קודמת שהוגשה ביום 1.7.13 ואשר טרם ניתנה בה החלטה, זאת על אף העובדה כי בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להתגונן הוגשו ביום 11.7.13.
2. לעניין הסמכות המקומית, לאור טענת המשיבה בתגובתה בדבר היות המקום שיועד לביצוע התשלום מקום מושבה, במושב תלמים, ובהעדר תשובת המבקשת לכך על אף שניתנה לה ההזדמנות לעשות כן, הבקשה בעניין זה נדחית.
3. אשר לבקשת המשיבה למתן פסק דין בהעדר הגנה, לאחר עיון ומתוך ההלכה הנותנת בסוגיה זו, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.
יצוין, כי אף שהוגשה בקשה קודמת למתן פסק דין בהעדר הגנה, ביום 1.7.13, טרם ניתנה בה החלטה ואף דיון לגופו בבקשה טרם החל משניתנה החלטתי מיום 2.7.13 בבקשה במסגרתה נדרשה המשיבה לדאוג לכך שהמוסר יבהיר בתצהיר למי במבקשת מסר את הכתב.
אפנה תחילה בעניין זה לאמור בספרו של י' זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהד' 7 (1995), בעמ' 259-260:
"הלכה פסוקה היא, שכל עוד לא ניתן פסק דין מחוסר הגנה, הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה, אפילו עבר המועד, ודינו כדין נתבע שהגיש הגנתו בזמן. פסק דין מחוסר הגנה לא יינתן נגדו, ובלבד שכאשר דן בית המשפט בבקשת התובע למתן פסק דין עפ"י צד אחד, כבר מצוי כתב ההגנה בתיק, ולעניין זה, בית המשפט אינו רשאי לסרב לקבל מהנתבע את כתב ההגנה, אף לא אחר עבור המועד".
המועד הקובע, שלאחריו לא ניתן עוד להכניס לתיק כתב הגנה שהוגש באיחור הנו מועד
הדיון בבקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה ולא מועד הגשת הבקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה, וככל שלא נערך דיון בבקשה לגופה עד למועד הגשת כתב ההגנה, אין להתעלם מעובדת הגשתו.
4. בענייננו, הוגשה אמנם בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה (עשרה ימים בלבד קודם להגשת הבקשה למחיקת הכותרת ולמתן רשות להגן), אולם הבקשה לא נדונה לגופה עד למועד הגשת הבקשות ואין כמובן לראות בהחלטה הטכנית המורה על השלמת הנדרש טרם ולשם דיון בבקשה כדיון לגופו.
אפנה בסוגייה הנדונה למקרה שנדון ברע"א 6265/04
מאיר כסיף, עו"ד נ' רובין וקלוש (ניתנה ביום 10.10.04, לא פורסמה), שם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 17.3.04, ביום 25.3.04 נדחתה בקשת הנתבע להגשת כתב הגנה באיחור וניתנה הוראה להעביר התיק לבית המשפט לצורך גביית עדות מהמבקש על פי תקנה 97(א) לתקסד"א. ביום 22.4.04 הועבר התיק לשופט, כאמור לצורך שמיעת עדות לפני מתן פסק דין, וביום 29.4.04 הוגש כתב ההגנה.
בעניין
כסיף הנ"ל נקבע:
"אומנם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה אך לא נתקיים דיון בבקשה, אלא נקבעו הליכים קודמים לכך, ומכל מקום, מהתרשומת בתיק עולה כי עד ליום הגשת כתב ההגנה לא נערך דיון בבקשה לגופה. זאת ועוד, ההלכה הפסוקה אשר צומצמה בפרשת
נחושתן היא, כי אין להתעלם מכתב הגנה שהוגש באיחור ואין להתייחס אליו כלא היה... השאלה שהועלתה בפרשה הנ"ל הנה מתי יש להוריד את ה"מחסום" שמעברו לא ניתן להגיש כתב הגנה ומוצדק וראוי ליתן פסק דין בהעדר הגנה, או כלשונו של השופט (כתוארו אז) א' ברק, איפה על אותה קשת נרחבת של מצבים משתנים קיימת "נקודה גיאומטרית", אשר ניתן לזהותה במידת ודאות סבירה ואשר ממנה לא נהיה מוכנים עוד להתרחק מדרישת התקנות. בית המשפט קבע, כי המועד לעניין זה הנו המועד בו דן בית המשפט בבקשה ליתן פסק דין ללא הגנה מחמת אי הגשת כתב הגנה".
5. כידוע, נוקטת הפסיקה בגישה המעדיפה להימנע מהכרעות על בסיס פרוצדורלי בלבד ומנעילת שערי בית המשפט בפני אחד מן הצדדים המתדיינים שלא לצורך, ובהעדר נזק ממשי לצד האחר.
לגישה זו ר' למשל האמור ברע"א 8743/01
אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסה בע"מ, פ"ד נו(4) 61:
"אין לקבל את הגישה שלפיה גורל ההליך ועצם קיומו יוכרעו על
-פי אמת
-מידה פורמאלית בלבד. אין חולק על החשיבות הרבה שיש ליתן למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין לצורך עשיית פעולות במסגרת ההליך השיפוטי...
אולם אל מול אינטרס זה, המצדיק במקרים מסוימים קבלת פסק
-דין בהיעדר הגנה, עומדת זכות היסוד של הצד שכנגד לגישה לערכאות וכן החשיבות המהותית שבניהול ההליך המשפטי במעמד שני הצדדים. בהתאם לכך נפסק כי על
-אף הלשון החד
-משמעית של תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי שלפיה "נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד...", אין להתעלם מכתב
-הגנה שהוגש באיחור כל עוד לא ניתן פסק
-דין בהיעדר הגנה ...
במציאת נקודת האיזון הראויה בין השיקולים השונים שפורטו לעיל על בית
-המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות לכל מקרה, ואין לקבוע כלל נוקשה בבחינת "ייקוב הדין את ההר" אשר יקפח באופן גורף את זכותם של בעלי
-דין לנהל הליך שיפוטי".
6. מלבד האמור לעיל, לא ניתן להתעלם מהגיונה של ההלכה כפי שהובהר
בע"א 519/82
פקיד השומה נ' נחושתן, פ"ד לט(3) 240:
"משהוגש כתב הגנה, הרי הוא מצוי בפני בית המשפט, ויהיה זה
מלאכותי ליתן פסק-דין תוך יצירת פיקציה כי כתב ההגנה איננו. זאת ועוד: נעילת שערי בית המשפט בפני נתבע אינה עניין של מה בכך, וקשה לראות צידוק במתן אפשרות לתובע לקבל פסק-דין לטובתו, כאשר ברור מהנסיבות שהנתבע מתגונן נגד התביעה".