1. טרפק גריגורי ז"ל (להלן:
"המנוח"), אשר שהה בישראל כעובד זר, הגיש בתיק זה בקשה לאישור תובענה יצוגית (בש"א 27125/05), בטענה כי פוליסת הביטוח הרפואי של המשיבה לעובדים זרים איננה תואמת את המתחייב מצו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001 (להלן:
"הצו"), אשר קובע את היקף שירותי הבריאות שיש לכלול בפוליסת בריאות לעובד זר.
2. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 24.3.06, בבקשה למתן סעד זמני (בש"א 7296/06), קבעתי כי טענותיו של המבקש מגלות עילה לכאורה - ככל שהדבר נדרש לצורך ההכרעה בבקשה למתן סעד זמני: הפוליסה של המשיבה, לכאורה, פוגעת בזכויות המבקש המגיעות לו מכוח הצו.
3. בשלב שבו נקבעה הבקשה לאישור התובענה היצוגית לדיון הלך המנוח לעולמו, למרבה הצער, ולפיכך התרתי לבא כוחו של המנוח להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה והבקשה לאישורה, על מנת שניתן יהיה לדון בבקשה עם תובע אחר, או עם חליפו של המנוח. בא כוחו של המנוח אכן הגיש בקשה בעניין זה, לאשר חילופי בעלי דין, באופן שבנעלי המנוח תיכנס הגב' דירקונוס יבדוקיה, אזרחית אוקראינה (המבקשת 2 בבקשה נשוא החלטה זו), אשר על פי הנטען היא הזוכה היחידה על פי צוואת המנוח. בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 17.4.07, הואיל ולא הוכח כי המבקשת 2 היא היורשת הבלעדית של המנוח, לא פורט מה הקשר שלה למנוח, היכן היא מתגוררת, האם היא רשאית לשהות בארץ ומה כישוריה לייצג את הקבוצה התובעת. כפי שנאמר באותה החלטה, הגשת תובענה יצוגית איננה זכות שאדם יורש ממי שהגיש תובענה יצוגית. עם זאת, בשולי אותה החלטה, הפניתי להוראת סעיף 8(ג) לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן:
"החוק"), שנכנס לתוקפו באותה העת, לפיו מוסמך בית המשפט לאשר תובענה יצוגית גם אם מצא שהמבקש שבפניו איננו יכול לנהל בדרך הולמת את עניינם של כלל חברי הקבוצה, וזאת על דרך של צירוף תובע מייצג, החלפתו או בדרך אחרת. בא כוחו של המנוח התבקש ליתן "הודעה" בתוך 30 יום הכוללת התייחסות לסעיף 8(ג) לחוק, על מנת שאדון באפשרות של מינוי תובע מייצג אחר, בין אם יהיה זה אדם ובין אם יהיה זה גוף ציבורי.
4. בעקבות ההחלטה דלעיל, הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו (בש"א 14320/07). אלא שבקשה זו חורגת בכמה היבטים מן ההחלטה הקודמת שניתנה. בא כוחו של המנוח התבקש ליתן הודעה בעניין האפשרות להחליף את התובע בתובע אחר, או גוף ציבורי כלשהו, לאחר שקבעתי כי המבקשת 2 איננה יכולה להיות תובעת יצוגית. אולם הוא הגיש בקשה, המתפרסת על פני לא פחות מ- 58 עמודים צפופים, בה הוא שב ומבקש להחליף את המנוח במבקשת 2, ובמבקשת נוספת (המבקשת 4), שהיא על פי הנטען יורשת של המנוחה 3, שעד כה לא היתה צד לתיק זה (להלן:
"המנוחה"). גם המנוחה בוטחה בפוליסה זהה לזו של המנוח, והיא הלכה לעולמה בשנת 2005. יתר על כן, בבקשה שהוגשה כלולה גם בקשה לתקן את כתב התביעה ואת הבקשה לאישורה, שכן מאז הוגשה התובענה בתיק זה, ולאחר שהמפקח על הביטוח הגיש תגובתו בתיק זה לפיה הפוליסה איננה תואמת את הצו, תיקנה המשיבה את הפוליסה הקודמת לעובדים זרים (להלן:
"הפוליסה הישנה"), על מנת להתאימה לצו, והטענה היא כי גם הפוליסה החדשה שתוקנה בחודש יולי 2006 הינה פסולה (להלן:
"הפוליסה החדשה"). אולם התיקונים בכתב התביעה המתוקן שמבקשים להגישו חורגים בהרבה מן הצורך להתייחס גם לפוליסה החדשה. ואם אין די בכל אלו, הרי שבא כוחו של המנוח כרך בכל אלו גם את הבקשה החדשה לאישור התובענה היצוגית, שהיא כבר חלק מן הבקשה לאשר חילופי בעלי דין ולתקן את כתב התביעה ואת הבקשה לאישורה. הבקשה שבפני, היא גם בקשה לאשר את התובענה היצוגית המתוקנת, עם התובעים היצוגיים החלופיים, בטרם אושרה הבקשה להחלפת הייצוג, ובטרם אושר תיקונה של התובענה היצוגית.
דרך פעולה זו איננה ראויה. עוד בטרם נתברר אם יש בפני בית המשפט תובע יצוגי, באופן המאפשר להמשיך ולדון בתובענה ובבקשה לאישורה, מגיש בא כוחו של המנוח בקשה לתיקון כתב התביעה והבקשה לאישורה, וכורך בקשה זו בבקשה להחלפת התובע היצוגי. בנוסף, צריך היה להפריד בין הבקשה לתיקון כתב התביעה והבקשה לאישורה - לו ניתן היה להגישה בטרם אושרו חילופי התובע היצוגי - לבין כתב התביעה המתוקן והבקשה המתוקנת לאישור כתב התביעה, שהרי בית המשפט טרם אישר כלל לתקן את כתב התביעה ואת הבקשה.
5. בבקשה להחלפת התובע היצוגי, ובתצהירי המבקשות 2 ו- 4 (להלן:
"המבקשות"), נטען כי נעשה נסיון לצרף לתביעה את ארגון "רופאים לזכויות אדם", אך ארגון זה הודיע כי "
לצערנו אין באפשרותנו בעת הזו
להצטרף לעתירה חשובה זו". כמו כן נטען בבקשה ובתצהיר כי בעקבות הודעה זו, סירבו גם ארגונים ציבוריים אחרים, כמו "קו לעובד" ו"מוקד לסיוע לעובדים זרים", להצטרף לתביעה בתיק זה. לפיכך, הבקשה היא לאשר כי המבקשות תהיינה התובעות היצוגיות.
6. אשר ל
מבקשת 2, חוזר ב"כ המבקשות על הטענות שנטענו בבקשה הקודמת להכיר בה כתובעת יצוגית במקום המנוח, תוך צירוף אותם מסמכים שהוגשו באותה בקשה (העתק צוואת המנוח ותעודת הפטירה, ושתי חוות דעת של מומחה לדין האוקראיני). בתצהירה של המבקשת 2 נאמר כי היא היתה נשואה למנוח מאז שנת 1981, ונולדו להם שתי בנות, אך בשלב מסוים התגרש ממנה המנוח ונשא אישה אחרת. משנת 2004 המבקשת 2 והמנוח שהו בישראל כעובדים זרים, ואז חודש הקשר, והם אף עברו לגור יחדיו, כשהמבקשת 2 סועדת את המנוח במחלתו. לטענתה, היא גם סייעה למנוח בטיפול בזכויותיו נגד המשיבה, אך על חלק מהדברים למדה רק מן התצהירים שהגיש בהליכים השונים למיצוי זכויותיו. המבקשת 2 חזרה עם המנוח לאוקראינה בחודש יוני 2006, והתגוררה עמו עד שהלך לעולמו ביום 30.10.06. מאז חזרה לאוקראינה בשנת 2006, מתגוררת שם המבקשת 2, לאחר שעבדה בארץ כמטפלת סיעודית במשך 5 שנים. לטענתה, לא תהיה לה בעיה לקבל אשרת כניסה לישראל לצורך ניהול התובענה היצוגית. תצהירה של המבקשת 2 נערך בשפה העברית, לאחר שתורגם לה מהשפה הרוסית על ידי בא כוחה. המבקשת 2 טוענת כי עילות התביעה של המנוח נגד המשיבה עברו אליה בירושה.
7. המשיבה טוענת כי גם בבקשה זו, כמו גם בבקשה הקודמת שנדונה באותו עניין, נדחתה בקשתה של המבקשת 2 להיות תובעת יצוגית, בין היתר מן הטעם שלא הובררו בדיוק זכויותיה של המבקשת 2 על פי צוואתו של המנוח, כל עוד לא הוצגו צו קיום צוואה או תעודת ירושה שהוצאו באוקראינה. טענה זו מוצדקת. בבקשה הקודמת נטען כי לא ניתן להוציא תעודה שכזו לפני שחלפו שישה חודשים מיום פטירת המוריש (על פי חוות הדעת שצירף ב"כ המבקשות). אך עד להגשת הבקשה נשוא החלטה זו ניתן היה לעשות כן, והעובדה שהדבר לא נעשה אומרת דרשני. יש לציין בהקשר זה כי המנוח היה נשוי לאישה אחרת בעת מותו, ויש לו ילדים, כאשר על פי חוות דעת שהגישה המשיבה בבקשה הקודמת זכאים אלו לרשת, על פי הדין האוקראיני, חרף קיומה של צוואה. אין זה ברור כלל אם המבקשת 2 היא היורשת הבלעדית של המנוח, ואם איננה כזו - אין היא זכאית לנהל את התביעה בעצמה. לאור כל אלו, כל עוד לא ניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, אין ליורש עילת תביעה בגין נכסים שירש, והוא איננו יכול לבוא בנעלי המוריש-התובע (ראה החלטתי בבש"א 525/05
קידר נ' יונייטד סירקל אינק., תק-מח 2007 (1) 1058-1059). אפשרות אחרת היא שהתובע יהיה העזבון, באמצעות מנהל העזבון, אך ב"כ המבקשות לא הוסמך לייצג את העזבון של המנוחים. מעל ומעבר לכל אלו, קשה להבין כיצד ב"כ המבקשות חוזר על אותה בקשה שנדחתה קודם לכן, לגבי המבקשת 2, בלא שהתרחש שינוי נסיבות כלשהו המצדיק הגשת בקשה חוזרת.
זאת ועוד, בהחלטה הקודמת שניתנה בעניינה של המבקשת 2 הדגשתי כי אין זה ברור כלל אם המבקשת 2 יכולה להיות תובעת יצוגית, והאם היא רשאית לשהות בארץ. כעובדת זרה שמיצתה את תקופת עבודתה בישראל (5 שנים), ניתן להציב סימן שאלה של ממש בעניין זה. אולם לא הייתי דוחה את הבקשה רק בשל עובדה זו, שכן אין לשלול את זכותו של אזרח זר להגשת תובענה יצוגית בישראל, כאשר יש לו זיקה אישית ממשית לתביעה זו. אך קשה להבין מדוע מתעקש ב"כ המבקשות להמשיך ולנהל את התביעה היצוגית באמצעות אנשים שהם עצמם אינם עובדים זרים שבוטחו אצל המשיבה, וכל טענתם היא כי הם ירשו את זכויות המנוחים לקבלת כספים הנתבעים מהמשיבה. סעיף 4(א) לחוק מאפשר לאדם להגיש תובענה יצוגית כאשר "
יש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א)...". מבחינה פורמאלית המבקשות באות בגידרה של הגדרה זו, אך כאשר נדרש בית המשפט לשקול האם לאשר חילופי תובע יצוגי בתובע יצוגי אחר, שאלת הזיקה האישית של התובע החלופי לנושא התובענה היא בוודאי רלבנטית. כך למשל, בשל העובדה שהתובעים היצוגיים אינם בעלי זיקה אישית לנושא, נאלץ ב"כ המבקשים להסתמך על תצהירי המבקשות הכוללים פרטים רבים שאינם בידיעתן האישית, בכל הנוגע לטיפול הרפואי שקיבלו המנוחים על פי הפוליסה, ומגעיהם עם המשיבה.
8. המבקשת 4היא בתה של המנוחה 3. לטענתה המשיבה אילצה את אמה לשוב לאוקראינה לאחר שחלתה בסרטן, ואמה נפטרה כמה ימים לאחר מכן. היא מאשרת בתצהירה כי היא איננה היורשת היחידה של המנוחה (המבקשת 3), אלא שישנם חמישה יורשים נוספים שהם אחיה ואחיותיה. כל החמישה מסרו יפוי כוח לב"כ המבקשות (ת/55), אך הוחלט שהיא תהיה נציגת היורשים של אמה המנוחה, בכל הנוגע לניהול התובענה בתיק זה. גם המבקשת 4 מתגוררת באוקראינה.
לא ברור מדוע היורשים כולם אינם המבקשים, כאשר אין למבקשת 4 יפוי כוח נוטריוני לפעול בשמם. אך הבעיה העיקרית היא שלתצהירה של המבקשת 4 לא צורפה תעודת ירושה מאוקראינה, המעידה על כך שהמבקשת 4 ואחיה הם יורשי המנוחה. כמו כן לא צורפה חוות דעת מומחה לדין האוקראיני בעניין זה. המבקשת 4 טוענת כי הואיל ואמה לא הותירה צוואה, הרי שהיא ואחיה הם היורשים על פי הדין האוקראיני, ומסתמכת בעניין זה על חוות הדעת שהוגשו בעניינם של המנוח והמבקשת 2. אך כל עוד אין צו ירושה או תעודת ירושה אין די בכך. לפיכך, כל האמור לעיל לגבי המבקשת 2 חל גם לגבי המבקשת 4.
9. המשיבה טוענת, כפי שטענה גם בבקשה הקודמת על סמך חוות דעת מומחה שהגישה, כי על פי הדין האוקראיני לא ניתן להוריש זכות לסעד בגין עוגמת נפש. בעניין זה אין צורך לדון בשלב זה, אם בכלל, כאשר התובענה היצוגית כוללת שורה של סעדים למתן הצהרות ופיצוי כספי - לאו דווקא בגין עוגמת נפש.
10. לאור כל האמור לעיל יש לדחות את הבקשה לחילופי התובע המייצג, מן הטעמים שפורטו לעיל. לכן, אין מקום לדון בבקשה לתיקון כתב התביעה והבקשה לאישורה, כל עוד אין בפני בית המשפט תובע מייצג. לכן גם לא היה מקום לכרוך את הבקשה לחילופי בעלי דין עם הבקשה לתיקון. אך לו היה עלי להכריע בבקשה זו - הייתי סבור כי יש לדחותה.
לא נראה לי כי יש מקום להתיר את תיקון התביעה על מנת להוסיף עילות חדשות וסעדים חדשים, ועל מנת להגיש כתב תביעה מתוקן שהוא למעשה כתב תביעה חדש לגמרי. העילה לתיקון המבוקש היא הפוליסה החדשה, אולם בכתב התביעה המתוקן שמבוקש להגישו ישנם שינויים רבים נוספים, בלא שנטען מדוע יש צורך בהם, ומדוע לא ניתן היה לתבוע אותם קודם לכן. ככל שמדובר בהוספת עילה חדשה, הרי שההלכות בעניין תיקון כתב תביעה, לצורך הוספת עילה שלא היתה קיימת בעת הגשת התובענה, ידועות: ככלל לא תינתן רשות לתיקון בנסיבות אלו(א' גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית תשס"ה-2005, עמ' 142-144).
במיוחד יש לדחות את הבקשה לתקן את כתב התביעה והבקשה לאישורה על ידי הוספת טענות הנוגעות לפוליסה החדשה. אין בפני בית המשפט תובע יצוגי כלשהו הנוגע לפוליסה החדשה, שכן המבקשות - ככל שיש להן עניין אישי בתובענה היצוגית - תובעות מכוח הזכויות שהיו למנוח ולמנוחה על פי הפוליסה הישנה. אם יש טענה נגד חוקיותה של הפוליסה החדשה - זו כבר עילה להגשת תובענה חדשה, על ידי מי שבוטח בפוליסה זו. למבקשות אין עילת תביעה אישית בנוגע לפוליסה החדשה (ראה סעיף 4(א)(1) לחוק). כמו כן, צירוף שתי קבוצות שונות של עובדים זרים, להן הוצאו פוליסות ביטוח שונות, פוגעת בהומוגניות של הקבוצה התובעת, כנדרש בסעיף 4(א)(1) וסעיף 8(א) לחוק ("
התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה"). אמנם בית המשפט רשאי להגדיר תת-קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה (סעיף 10(ג) לחוק). אך במקרה זה, כאשר התובענה הוגשה לגבי קבוצה אחת ולגבי פוליסה מסויימת, אין מקום לסבך תובענה זו באמצעות צירוף קבוצה חדשה, שזכויותיה נקבעות על פי פוליסה חדשה, שהיא איננה הפוליסה נשוא התובענה המקורית. מסקנה זו מתבקשת מקל וחומר, כאשר אין בפני בית המשפט תובע יצוגי בעל עילת תביעה הנוגעת לפוליסה החדשה.