החלטה בתיק ת.א 37898/07

החלטה זו עניינה הכרעה בטענות מקדמיות שהעלה המבקש, הוא הנתבע (טענת מניעות מכוח הסכם וטענת שיהוי), כעילות לדחיית התביעה נגדו.

עסקינן בתביעת שיבוב של המשיבה, היא התובעת, בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידה (להלן: "רכב התובעת"), בתאונה מיום 19.11.01 (להלן: "התאונה"), בה היו מעורבים  רכב התובעת ורכב  נהוג על ידי הנתבע (להלן: "הרכב"), שבבעלות מר חימי יניב, גיסו של הנתבע

(להלן: "הבעלים"). 

אין מחלוקת שהנתבע הוא הנושא באחריות לנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה (ראה סעיף 10 להתייחסות ההגנה לתגובת התובעת). המחלוקת בין הצדדים לתובענה, כפי שעולה מכתבי הטענות עניינה אך  בשאלת היקף הנזק בלבד.

רכב התובעת נבדק על ידי שמאי התובעת ביום 13.1.02 , ובחוות הדעת השמאית מיום 14.1.02 נקבע שעלות תיקון הנזק שנגרם לרכב התובעת הינו בסך של  4236 ש"ח (נספח ב' לכתב התביעה).

התובעת פיצתה את מר אמנון שרעבי, מבוטחה (להלן: "המבוטח"), לאחר ניכוי השתתפות עצמית בגובה 973 ש"ח , בסך של 3,718 ש"ח (3,263 ש"ח בגין הנזק לרכב ו- 455 ש"ח בעבור שכ"ט שמאי) (נספח ג' לכתב התביעה).  

ביום 18.2.02 נשלח מכתב דרישה (להלן: "מכתב הדרישה") מטעם התובעת (בגלגולה הקודם כסהר ציון חב' לביטוח בע"מ) אל הבעלים, בו נכתב כדלקמן:

"הננו להודיעך כי פנינו בשם מבוטחינו לחברת הביטוח בה מבוטח רכבך...

  בתשובה שהעתק ממנה מצורף, נענינו כדלקמן:

  1. עד היום טרם מסרת הודעה על האירוע.

   2. גובה הנזק של מבוטחינו נמוך מגובה ההשתתפות העצמית שלך.   

      לכן, נבקשך להעביר למשרדנו המחאה ע"ס 973 ש"ח לפקודת מבוטחנו..."

 (נספח א' לכתב ההגנה) (הדגשות שלי - ד.א.ג).

במאמר מוסגר יצוין שלרכב לא היה ביטוח צד ג'. התובעת  הייתה גם המבטחת של הבעלים , אמנם בביטוח חובה בלבד.

ביום 10.4.02 שילם הנתבע למבוטח, בהמחאה, את הסכום אשר פורט במכתב הדרישה, היינו, סך של 973 ש"ח (להלן: "התשלום")(נספח ג' לכתב ההגנה).

התשלום הועבר למבוטח באמצעות התובעת.

לאחר ביצוע התשלום, במועד לא ידוע, נערכו מספר שיחות טלפון בין הנתבע לבין סוכן ביטוח בשם מר גיורא פיקורסקי, שייצג את הבעלים (להלן: "סוכן הביטוח"), באופן שהובהר לתובעת גם באמצעות סוכן הביטוח, כי הנתבע השלים את חובותיו בקשר עם התאונה (סעיף 8 לתצהיר הנתבע) .

ביום 7.6.07 הוגשה התביעה שבפניי.

להלן עיקר טענות הצדדים: