החלטה הדנה בבקשת עו"ד הנחשד בעבירות של שיבוש הליכי משפט, גניבה, לאסור שמו

 לפני בקשה לאסור פרסום שמו של החשוד אשר עיקריה נטענו במסגרת דיון בבקשת המשטרה להורות על שחרורו בתנאים. כיון שכך, לא נפתחה בקשה נפרדת, וההחלטה ניתנת במסגרת תיק המעצר.

תמצית העובדות

ביום 5.7.09 ביצעה משטרת ישראל שורת מעצרים במסגרתם נעצרו כ-11 חשודים. ביום 6.7.09, דנתי בבקשת המשטרה להארכת מעצרם של החשודים, ובמסגרת החלטתי הוריתי על הארכת מעצרם של כל החשודים.

במסגרת אותה החלטה, הוריתי על הארכת מעצרו של חשוד בשם טושין סמואלס (להלן- סמואלס), אשר על פי הנטען, היה מעורב בביצוע פעולות מרמה כחלק ממערך שלם של מעורבים אשר פעלו על  מנת לקבל כספים במרמה מקשישים תושבי ארה"ב.

החשוד, שהינו עורך דין, ייצג באותו דיון מספר חשודים בפרשה, לרבות את אותו סמואלס, וזאת בצוותא עם עו"ד יהל בן עובד ועו"ד בועז ראובן. בתחילת הדיון בעניינם של החשודים האחרים טרם הוסדר ייצוגו של החשוד, ובהמשך, לאחר ההפסקה, הודיעו עורכי הדין שצוינו לעיל, כי ייצגו את החשוד לצורך הדיון.

ביום 12.7.09, הובא החשוד לאולמי, הפעם כחשוד ולא כסנגור. בבקשת המשטרה לשחרורו בתנאים, נטען כי קיים חשד שהחשוד פרץ לדירתו של מרשו, אותו סמואלס (שעה שזה הוחזק במעצר), ונטל משם מאות אלפי שקלים (במזומן ובמטבע זר) שהוסתרו על ידי סמואלס בתוך מכשיר כושר ולא נתגלו במהלך החיפוש שביצעה המשטרה בעת המעצר. נטען כי החשוד ידע שאותו סכום שהוסלק במכשיר מקורו בפעולות מרמה שביצע סמואלס, וחרף ידיעתו זו, בחר לגשת לדירה, לפרוץ את דלתה, וליטול את אותו סכום.

במסגרת הדיון, נעתרתי לבקשת הצדדים והוריתי על שחרורו של החשוד בתנאים, לרבות למעצר בית לתקופה של 7 ימים.

במהלך הדיון, עתר החשוד, באמצעות עו"ד זילברברג, לאסור פרסום שמו. צוין במסגרת טיעוניי הסנגור כי התשתית הראייתית הקיימת בתיק החקירה יכולה להשתנות ולא מן הנמנע כי הפרקליטות תחליט שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד. עוד נטען כי לאור היותו של החשוד עורך דין פעיל העוסק בייצוג חשודים בפלילים, הרי שפרסום שמו, כחשוד בפרשה, יפגע באופן אנוש בפרנסתו.

המשטרה התנגדה לבקשה.

ביחס לבקשה זו, ציינתי בהחלטתי כדלקמן:

" לאחר עיון בתיק החקירה ובשים לב למונח על הכף במקרה זה, בכוונתי לעיין בנתונים נוספים אשר אינם נמצאים כרגע בתיק החקירה ובעניינם התבקש צו נפרד. אפנה בעניין זה להודעת החשוד עמוד 2 שורות 42-43. לאחר קבלת הנתונים, אאפשר לצדדים להשלים טיעוניהם ותינתן החלטה באשר לשאלת איסור הפרסום. בשלב זה, עד למתן החלטה, ועל מנת שלא ליצור מצב ממנו אין דרך חזרה, אני מורה על איסור פרסום שמו ותמונתו של החשוד עד לדיון שיתקיים ביום 22.7.09 בשעה 17:00".

ביום 22.7.09, השלימו הצדדים טיעוניהם ותיק החקירה נמסר לעיוני.

דיון והכרעה

כלל פומביות הדיון הוא כלל יסוד בשיטת המשפט הנהוגה במקומותינו. הוראות ברורות בעניין זה נקבעו בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 (להלן - חוק בתי המשפט).

ניתן לראות בכלל פומביות הדיון, ככזה הכולל קיום דיון משפטי הפתוח לציבור לרבות פרסום זהות בעלי הדין. כלל זה מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, המתנהלת בשקיפות ומאפשרת לכל אזרח לדעת, לבקר, ללמוד ולחקור את ההליך השיפוטי.

תוצר חיובי נוסף של פומביות הדיון מוצא ביטוי באפשרות להתריע בפני הציבור על מעשים כגון אלה המתבררים בהליך השיפוטי.

יחד עם זאת, נקבע לא אחת כי יש לאזן בין כלל פומביות הדיון לבין כבוד האדם ושמו הטוב.

בשל עובדה זו, נקבעו מספר חריגים לכלל פומביות הדיון, לדוגמא אלה המפורטים בסעיף 68ב' לחוק בתי המשפט.