החלטה העוסקת בטענת ניכור הורי שלא הוכחה

1. עניין לי בבקשתו של אב להורות על צד ג', אשר ינכח בזמן בו ישהו שני ילדיו: תינוק כבן חצי שנה ותינוקת כבת שנתיים עמו, תוך שהוא מסביר לי שהסכמתה של האם למפגשים יתקיימו במרכז קשר איננה ראויה ומרכז הקשר אינו מקום נעים, הוא מקום שערוך לבצע לאלתר את הביקורים.
2. בין הצדדים עדיין לא התקיים דיון כלשהו ואומר על אתר, כי ההחלטות הזמניות שנתנה חברתי, כבוד השופטת סנונית פורר, בבחינת שופט תורן אשר טיפל בתיק עד מינויו של המותב האמון על התיק, כבוד השופטת הלר-כריש, לא עסקו אלא במקרה בו תהא הסכמה אודות אותו צד ג' בו חפץ האב. הסכמה כאמור, אין.
3. הבקשה או ביתר שאת בקשה שניה שהגיש האב, עניינה בניכור הורי, כך סובר האב והוא מבקש כי נוהל אשר הוחל בבית משפט זה ביום 01.01.2019 לטיפול מהיר במניעת ניכור הורי יחול גם על עניינו וכך מצא התיק את דרכו אל שולחני.
4. הבה נבין כי מי שחפץ למצוא מעין "מדריך" לשאלה ניכור הורי מה הוא, טוב יעשה אם יביט בפסק דינו של כבוד השופט שוחט, בעמ"ש (ת"א) 60592-03-15 שם ימצא לעצמו המעיין גם סקירה מקיפה של הפסיקה, גם כללים בשאלת הניכור ההורי.
5. כבר בסעיף 6 לפסק הדין תמצא את האמירה כי ניכור הורי אינו רק התעללות בקטין או הזנחה של הקטין, אלא למעשה התנכרות של הילדים לאחד ההורים ללא צידוק.
6. קשה לי לומר ששני התינוקות הם הם המתנכרים לאב – גילם הוא כנראה צעיר מכדי לנהוג כן.
7. באותו סעיף 6 תמצא כי דרך כלל מי שנושא באחריות לקיומה של התופעה הוא ההורה המשמורן אשר "שוטף מוחו" של הילד ובתוך הדגשה כי ההתנכרות היא ללא צידוק. אמרתי קודם שהילדים אינם בגיל שסביר שאי מי "שוטף את מוחם".
8. אעבור לשאלת הצידוק ואומר כי לא תוכר תופעה של ניכור הורי כאשר יש צידוק שהאדם הסביר יראה בו צידוק ושהוא בגדר צידוק אובייקטיבי.
9. על-פי דברי האב הורשע הוא בשנת 2011 בתחומיה של בריטניה הגדולה, שעה שעשה בעצמו מעשים מיניים בנוכחות נערים. על-פי טענותיו של באת כוח האב גם הורשע הוא בשנת 2018 בביצוע מעשה מגונה בקטין.
10. די בכך כדי שתאמר שצידוק להכבדה או לפיקוח על יחסי האב עם ילדיו קיים גם קיים והאם אינה מתנגדת לכך שהאב יפגוש בילדיו, היא חפצה שהמפגשים יהיו בשלב זה גם בפיקוח וגם במרכז הקשר, תוך שמרכז הקשר כשלעצמו, לשיטת האם, די בו לצורך פיקוח.
11. מבחינתה של האם אם יחל מרכז הקשר בעבודתו מחר, אזי מחר יראה האב את הילדים.
12. אמור מעתה כי די בדבריי לעיל כדי לומר ש"זעקתו" של האב אודות ניכור המופנה כלפיו אין לה לא ידיים ולא רגליים וטוב היה אם לא היה האב משתמש בטיעון זה, כאמור המנגנון אשר נועד לטפל בניכור הורי לא נועד לאלו אשר יש סיבה משמעותית להטיל עליהם פיקוח.
13. יכול האב, כמובן, לומר כי תנאי הפיקוח שבוחרת האם אינם טובים בעיניו, אך ניכור הורי ודיון דחוף אינם ראויים למקרה שבכאן.
14. כאשר הושק הנוהל לטיפול בניכור הורי, נזעקו לא מעט שופטים להדגיש את הצורך בפסיקה אשר תאמר בבירור שניכור הורי הוא תופעה שמערכת בתי המשפט חפצה להכחיד ולמגר, אך כאשר נמצא צידוק להתנהלות המגבילה את המפגשים עם אחד ההורים, אזי מדובר במעשה מגן וראוי שהדין מעודד אותו.
15. צריך להבין שהעבירות בהן הורשע האב הן עבירות מהסוג הנקלה יותר. עבירות מין בקטינים חסרי ישע נתפסות בעיני הדין כמבזות וכגרועות יותר משלל עבירות אחרות. אין מדובר ב"סתם עבירה".
16. גם אם תתפוס את האב כ"חולה" אשר לעת הזאת נאות ליטול טיפול אינטנסיבי, לא על נקלה תשתחרר מן ההרגשה שהאב משקף סיכון לקטינים, סיכון שבוודאי אינו מצוי באב הנפוץ והרגיל.
17. המשפט אמנם מצווה שלא ליטול מן הפדופילים ולו זכות מזכויותיהם שבדין, אך אין הוא אמור לחוש סימפטיה או תחושת ביטחון כלפיהם ולא מעט מדינות מתייגות עברייני מין ופדופילים בראשם, ברשימות כאלה ואחרות גם לאחר שאלו שילמו את חובם לחברה.
18. ללמדך את מידת הסיכון שבוודאי מדינות המשפט המקובל רואות במי שהם מכנים "טורפים מיניים".
19. כמה מטענותיו של האב מצאתי כמקוממות. מסבירה לי באת כוח האב שמרשה נמשך לנערים ולכן אל לי לדאוג, שכן ילדיו הם תינוקות.
20. צר לי, אך איש לא הכשיר אותי ליתן אמון בכך שהאב "יסתפק" בנערים, איש גם לא אפשר לי לומר שחששה של האם כי יכול והאב ישתמש בילדיו כ"פתיון" לאחרים הוא חשש מופרך לחלוטין.
21. במילים אחרות, כאשר אדם זוכה להקלה בעונשו על דרך הודאתו במעשיו, גם מודה במעשיו, עדיין אין בכך כדי להעלים לחלוטין את הסיכון הנשקף ממנו גם לילדיו, שהרי הוא עצמו טוען שמדובר בעבירה בלתי נשלטת, לאור דחפיו.
22. ברור שמרכז קשר הוא פחות נוח מאשר ביתו של האב, שם ילווה הוא כפי הצעתו, בקרוב נוח כזה או אחר. אלא שצורכי האב במקרה כזה הם בעדיפות שניה, שלישית ורביעית לעומת הבטחת שלומם של הקטינים ואומר ואוסיף ואומר, שישנם מקרים בהם יש להביא בחשבון גם את רגשותיה של האם. מקרה כזה של אם שחרב עליה עולמה לאור הגילויים, לפחות של פסק הדין משנת 2018. קשה לומר שכאשר אומרת האם שהיא חרדה וחפצה שגורם פסיכולוגי יאמר מה הן הדרכים הבטוחות לקיים מפגשים ואיך לפתח אותם, אזי אומרת היא דברים בעלמא.
23. למעשה, גישתה של האם למתן אפשרות מפגשים במרכז הקשר ומתן אפשרות להתפתחותם כפי המלצת גורם מקצועי היא סבירה ואין לראות באם הורה מנכר.
24. מסבירה לי באת כוח האב כי מרשה לא הורחק מעולם מילדיו אלא רק מנערים וגם זה בוטל. צריך להבין שאם הורחק מרשה מכל הנערים שבעולם, אין הדבר מהווה "תעודת ביטוח", שהרי הערכאה הפלילית לא אמרה שהוא בטוח כלפי ילדיו, להפך. אם מסוכן הוא לנערים, אזי יש בו מידת סיכון שעד אשר לא תישלל על-ידי איש מקצוע צריך להתחשב במסוכנותו.
25. מסבירה לי באת כוח האב כי גם האם אינה חושבת שהאב מסוכן ולראיה היא המשיכה להתגורר עמו זמן מה.
26. בעבירות מין תופעת התמשכות זמן בשל הלם הפגיעה היא בבחינת ידוע. זה הוא גם הטעם מדוע "כבישת" עדות בעבירות מין אינה בבחינת מבטל של הטענה בדבר עבירה.
27. ברור לי שלקח זמן לאם "לעקל" את אשר אירע לה, לקח לה זמן להגיב. בוודאי שאני לא מוכן לראות בהתנהגותה של האם הצהרה כי האב הוא בגדר בטוח לקטינים.
28. מסביר לי האב באמצעות באת כוחו, כי אל לאם לדאוג, שהרי האב מציע מפקחים כאלה ואחרים אשר ידאגו לכך שלא יאונה לקטינים רע ושיש בהם כדי לשכך את כל חששותיה של האם.
29. מוכן אני להאמין שאותם מפקחים מוצעים אנשים טובים הם וכוונותיהם טובות. אלא שאין בכך די, משתי סיבות:

• ראשית, לא דומה אדם שלא עבר הכשרה לעובדים הסוציאליים שבמרכז הקשר, שהם אנשי מקצוע והם גם יכולים לעתיד לבוא להמליץ על התפתחות הקשר, הרחבתו, השתחררות ממרכז הקשר באופן הדרגתי וכו';
• שנית, כאשר עושה אב מעשים כפי שעשה הנתבע, צריך הוא להבין שהוא תואם לפסיקה שפורסמה ואשר הייתי שותף לה בשעתו, לפיה ברירת המחדל לכל הורה היא לשהות עם ילדיו באופן סביר וללא הגבלה, אלא אם כן מוכחת מסוכנות.

כאשר מוכחת מסוכנות ובמקרה שכאן הרשעה בפדופיליה כמעט אין מסוכן ממנה, אין המשפט חפץ ליטול סיכונים מיותרים בכל צורה ודרך ונוחותו של האב נסוגה מפני הבטחת שלומם של הילדים.

30. אין מדובר ב"ענישה" כפי שמרמזת באת כוח האב, אלא בתוצאה של מעשים שעושה אדם והגורמים לחברה להיות זהירה עד מאוד בשכמותו.

31. סוף דבר: אני מורה כי האב יפגוש בילדיו בתדירות ובזמנים שיקבע מרכז הקשר בתל-אביב.

32. בקשתו של האב להכרזת המצב כניכור הורי ולטיפול במצב כדי ניכור הורי נדחית.

33. האב יישא בהוצאות האם בסך 3,000 ₪.

34. התיק יחזור ויונח לפני המותב המטפל.

35. אני מתיר פרסום החלטה זו, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"ט, 20/01/2019 במעמד הנוכחים.