החלטה שעניינה אישור ביצוע ניתוח לפעוטה חרף התנגדות אב

בקשת אם לאשר ביצועו של ניתוח כפתורים והסרת שקד שלישי לבתם הפעוטה של הצדדים, קטינה ילידת 24.9.21, המתוכנן ליום 11.6.23.

1. ההורים עצמם אינם חיים בצוותא. כפי שהתברר היום בדיון, הם נפרדו בפעם האחרונה לפני כחודשיים. כעולה מהדברים שנשמעו בדיון היום, בין ההורים קיים קונפליקט חריף.

2. הבקשה הוגשה כבקשה לאישור ביצוע ניתוח כפתורים ביום 4.6.23, במסגרת תובענה לאחריות הורית שהגישה האם ביום 24.5.23.

3. הגם שהבהרתי בהחלטתי מיום 5.6.23 כי הבקשה הוגשה בהליך שאיננו מתאים לכך, לאור סד הזמנים ומועד הניתוח המתוכנן, הוריתי על קבלת עמדת האב כמו גם ב"כ היועמ"ש שממשרד הרווחה.

4. האב הגיש אתמול תגובה במסגרתה התנגד נחרצות לקיום הניתוח. זאת לטענתו, הואיל והאם מונעת ממנו זמני שהות וממדרת אותו. לדבריו, 4 ימים בלבד לפני הגשת התגובה נודע לו על קיומו של הניתוח, תוך שלא נשקלו חלופות  ולא ניתנה לו האפשרות לבחון את הסיכונים כמו גם טיפול אלטרנטיבי שאיתר. הואיל ולא מדובר בניתוח חירום,  עתר האב למחוק את הבקשה ולהגישה במסגרת המתאימה.

5. היום הגישה האם סיכום מידע רפואי של הרופא המטפל והמנתח, ד"ר ד.ג. , מומחה מנתח אף אוזן גרון, כירורגית ראש וצוואר, המבהיר את אופי הטיפול. על פי התיעוד, הקטינה בטיפולו של הרופא ובמעקבו בשל דלקות אוזניים חוזרות ונשנות וחסימה אפית כתוצאה משקד שלישי, עת טיפול אנטיביוטי חוזר ונשנה לא הועיל והדלקות חוזרות פעם אחר פעם.

על פי המסמך, לקטינה ירידת שמיעה בשל הנוזלים בחלל האוזן התיכונה ולפיכך, מיועדת לעבור ניתוח כפתורים וכריתת השקד השלישי, מה שצפוי לשפר את השמיעה מיידית ; לסלק את הנוזלים באוזניים וכפועל יוצא, הקטינה אמורה לחוות הרבה פחות דלקות אם בכלל, אשר ככל שיופיעו, צפויות להיות קלות ולא יצריכו טיפול אנטיביוטי. עוד הבהיר המומחה כי הסרת השקד השלישי צפויה לשפר את החסימה האפית ; את שנת הלילה ; להקטין את הנזלות ולמנוע את החסימה של התעלה המקשרת בין האב האחורי והאוזן התיכונה.

ניתוח הכפתורים והסרת השקד השלישי מתבצע על פי המומחה בהרדמה כללית, עתיד להימשך כעשר דקות ואיננו מצריך אשפוז.

6. שמעתי את הצדדים בדיון היום. התברר בדיון, כי אין זה המועד הראשון לניתוח המתוכנן, והלכה למעשה לקטינה תוכנן אותו הניתוח בדיוק מספר חודשים קודם לכן, בידיעתו ובאישורו של האב, עת עדיין ניהלו קשר זוגי. אלא שמועד זה בוטל עקב דלקת שתקפה את הקטינה. האב לא נתן בדיון טעם משכנע מדוע חזר בו מהסכמתו לביצוע הניתוח, חזרה שסמוכה כרונולוגית לא מעט למועד שבו הוא והאם חדלו מלקיים קשר זוגי. האב, אשר מאשר כי ידע על מצבה הרפואי של הפעוטה ואף היה מודע לניתוח שתוכנן להתקיים לפני כשלושה חודשים לערך, השיב כי לא ביקש חוות דעת שנייה ככל שהתעוררו אצלו עם הזמן חששות, הואיל ולא היה לו זמן (ראו דבריו של האב בפרוטוקול הדיון היום).

7. במסגרת הדיון הגיש ב"כ היועמ"ש עדכון מטעם עו"ס סדרי דין וראש צוות באגף לשירותים חברתיים בקריית מלאכי, אשר בין היתר עולה הימנו שהקונפליקט ההורי התעצם לאחרונה, תוך שעד לפני כשלושה שבועות על פי האם התקיים שיח בין ההורים.

8. לאחר שעיינתי במכלול המצוי בתיק הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום לאשר את ביצוע הניתוח לקטינה, המתוכנן כאמור ליום ראשון הקרוב, 11.6.23.

9. אכן, ככלל היה מקום לנהל את הדיון בבקשה במסגרת דיונית נפרדת לכך. אולם שיקול דיוני זה איננו יכול להוביל לסילוק הבקשה, עת עסקינן בפעוטה אשר אין מחלוקת שסובלת מזה חודשים ארוכים. מקום בו הלכה למעשה ניתנה אפשרות התייחסות וטיעון הן לאב והן לב"כ היועמ"ש, איני מוצא נפקות אמיתית לשאלה המסגרת הדיונית הנפרדת שבה לכאורה היה מקום לנהל את ההליך.

10. לגופם של דברים, התרשמתי שההורים שניהם, ובמובנים רבים האב במיוחד, אינם מפרידים כדבעי בין הקונפליקט ההורי ובין צרכיה הספציפיים של הקטינה.

11. האם מאשרת כי ידעה עוד בתחילת חודש מאי על מועד הניתוח המתוכנן עתה, קרי המועד השני, אלא שבקשתה לאשר את ביצוע הניתוח הוגשה לפני יומיים בלבד ודומני שהטיעון לפיו האב איננו מנהל איתה שיח מזה כשלושה שבועות, היה צריך להדליק אצלה "נורה אדומה" מבעוד מועד. במובן זה יכול וגם למבקשת לא אצה הדרך להגיש את הבקשה שלפני.

12. האב, מנגד, מדבר כמדומני בשני קולות. מחד, בתגובת בא כוחו הכתובה וגם בדברי בא כוחו בדיון היום טוען שלמעשה התנגדותו היא על מנת לאפשר לו לבצע הערכת סיכונים נכונה ומקיפה, לרבות בדרך של חוות דעת שנייה, בדבר הצורך בניתוח, הסיכונים הצפויים לקטינה ממנו ואפשרויות טיפול חליפיות. אלא שלמעשה, בה בעת, הוא עצמו הבהיר בדיון כי התנגדותו היא נחרצת ואיננו מוכן לאשר את הניתוח (השוו למשל: עמוד 5 לפרוטוקול שורות 2-18). אף תמוהה עמדתו הכתובה אל מול העובדה שהתברר בדיון לפיה הלכה למעשה האב ידע גם ידע על הצורך בניתוח ואף הסכים לניתוח במועדו הראשון, עת הצדדים עדיין ניהלו זוגיות.

13. לא לחינם, כפי הנראה, הביע ב"כ היועמ"ש את עמדתו לאחר עיון בסיכום הרפואי, כי הוא תומך בבקשה שעה שלכאורה נדמה ששיקולי האב טומנים בחובם גם יסודות מתחום הקונפליקט ההורי ואין הצדקה שהקטינה אשר סובלת מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות, תמשיך ותסבול ללא טיפול במשך חודשים רבים נוספים. עת למעשה האב הבהיר שהתנגדותו היא נחרצת, כך ב"כ היועמ"ש, הרי שפרק זמן לשקול ולבחון את הסוגיה איננו צפוי לשנות את עמדתו.

14. כידוע, סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962, מתווה להורים דרך פעולה, והיא פעולה בהסכמה בעניינים הקשורים עם אפוטרופסות לילדם. אלא שכבר קבעה הפסיקה כי הוראת חוק זו לא נועדה לאפשר להורים במה להעצים  ואולי להעתיק את הקונפליקט ההורי לזירה לא לה, קרי זירת צרכיהם וטובתם של  קטינים:

"...האפוטרופסות מקנה להורים זכויות וחובות כאחד, וזאת גם באמצעות קידום התקשורת ביניהם לטובת ילדיהם. יודגש כי הרציונל המצוי בבסיס כלי ההסכמה המשותפת, אינו שהורים ישתמשו בכלי זה כקרדום לחפור בו, ימררו את חייו של ההורה השני ובכך יפגעו במישרין בטובתם של ילדים, עליהם נועדה הוראת חוק זו  להגן. סבורני, כי על הערכאות השיפוטיות לעשות כל שלאל ילדם על מנת למנוע שימוש לרעה של הורים בהוראת חוק חיונית זו, וזאת הן כדי לשמור על טובתם של ילדים, והן כדי לשמור על הורים רבים, אשר פועלים כדין, בתום-לב, ובשיתוף פעולה כנה ואמיתי..." [רמ"ש (חיפה) 28711-02-22 א' נ' ב'  (מצוי במאגרים המשפטיים)].

15. במקרה שלפניי כאמור, לא מצאתי טעם טוב מדוע האב - אשר לדבריו הוא נכח בתחילת הטיפולים אצל המומחה והסכים לביצוע ניתוח שבסופו של יום בשל פעם נוספת שבמהלכה חלתה הקטינה בוטל -  רק לאחר פרידתם של הצדדים, החליט להתנגד.

16. לא מצאתי טעם טוב מדוע האב לא יכול היה במשך כל אותם חודשים ארוכים, בחלקם  ניהלו עדיין הצדדים מערכת יחסים זוגית, לסור עם הפעוטה לקבלת חוות דעת נוספת ; או לבקש במשך כל אותה התקופה במהלכה הקטינה שבה וסובלת מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות,  לנסות טיפול אלטרנטיבי שרק עתה מצא להציע.

17. לא ניתן להתעלם מסימן השאלה המשמעותי שמציבה כאמור סמיכות הזמנים שבין פרידתם של ההורים ובין התנגדותו של האב.

18. עם כל ההבנה לטענות מתחום האחריות ההורית והקשר ההורי, שלהן בוודאי יהיה מקום להידרש במידת הצורך בנפרד, על בית המשפט להידרש בראש ובראשונה לשיקולים מתחום טובתה של הפעוטה. קרי, זכויותיה, האינטרסים שלה והצרכים שלה.

19. הקטינה צריכה וזכאית לטיפול רפואי. לקטינה זכות להתפתח ולגדול מבלי סבל מיותר ומבלי שיגרם לה נזק רפואי דוגמת הירידה בשמיעה שכבר מאובחנת. זכות זו איננה צריכה להידחות אך ורק על מנת שההורים יסדירו את מנגנוני התקשורת וקבלת ההחלטות ביניהם.

20. כאמור הקטינה מטופלת מזה חודשים ארוכים ולפחות בתחילתם בידיעתו והסכמתו של האב אצל מומחה אף אוזן גרון; אשר הציע תוכנית טיפול הכרוכה אמנם בהתערבות ניתוחית. אלא שכעולה מהאמור בסיכום הרפואי, מדובר בהתערבות קלה יחסית, בת כעשר דקות אשר איננה מצריכה כל אשפוז.

21. ברי שכל פעולה רפואית פולשנית טומנת בחובה סיכונים, לרבות סיכונים הכרוכים עם ביצוע ההרדמה (וספק רב בעיני אם האב אמנם לא היה מודע לסיכונים אלה מלכתחילה עת הסכים לביצוע הניתוח, כפי שביקש לטעון היום בדיון). אלא שבהתחשב בכך שעסקינן בהתערבות ניתוחית שגרתית, שאיננה מצריכה אשפוז, ובמיוחד בהתחשב במצבה של הקטינה כמפורט לעיל, אני בהחלט סבור כי הכף נוטה לכיוון אישור הבקשה, וכך אני מורה.

לאור האמור,  הבקשה מתקבלת.

אני מתיר לאם לחתום לבדה על ההסכמה לביצוע הפעולה הניתוחית המתוכננת ליום 11.6.23, קרי ניתוח כפתורים וכריתת שקד שלישי.

פסיקתא תיחתם בנפרד.

הואיל וגם לאם היה חלק במחדלים דיוניים לכל הפחות אשר הובילו לכך שהיה צורך בקיום הדיון,  מצאתי שלא לעשות צו להוצאות.

ההחלטה מותרת לפרסום בהשמטת מלוא פרטיהם המזהים של הצדדים ובאי כוחם.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ללא דיחוי, תוודא ההמצאה טלפונית ותערוך

על כך תרשומת.

ניתנה היום, י"ח סיוון תשפ"ג, 07 יוני 2023, בהעדר הצדדים.