החלטה 6417-09

 החלטה 

לפניי בקשה מטעם המנהל המיוחד למתן סעד הצהרתי, לייחס לחברת היכלי נועם חן בע"מ (להלן: "החברה") את חובות מר דני קלה (להלן: "החייב"). כן מבוקש לאשר למנהל המיוחד לפעול לפירעון חובות החייב באמצעות נכסי החברה.

1. ביום 18.5.09 הגיש החייב "בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל". כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך של 2,779,101 ₪.
2. ביום 24.1.10 התקיים דיון, שבמסגרתו ניתן צו כינוס נגד החייב והושתו עליו תשלומים חודשיים בסך של 2,500 ₪. באותו דיון מונה עו"ד טדי ארז (להלן: "המנהל המיוחד" או "המבקש") כמנהל מיוחד לנכסי החייב.
3. ביום 8.12.10 אישר בית המשפט בקשה למינוי חוקר פרטי לצורך ביצוע חקירה סמויה בעניינו של החייב וכן ניתנו צווים המאפשרים למנהל המיוחד ולחוקרים מטעם הכונס הראשי פעולות של חיפוש ותפיסה בביתו של החייב, במכוניתו, בבית העסק ואצל רואה החשבון של החברה, במהלכה נתפסו ונלקחו מסמכים רבים וחפצים שונים. פעולת חיפוש ותפיסה כאמור נערכה ביום 11.5.11.
4. מהמסמכים שנתפסו עלה בין היתר כי בסמוך למועד זה פעילות "אולמי מונדיאל" נמכרה תמורת מיליון ₪, וכי כספי המכירה הועברו והוחזקו בנאמנות על ידי בא כוח המשיבים דאז, עוה"ד צ. גולנזר.
5. ב- 17.5.11 הוגשה על ידי המבקש בקשה דחופה למתן הוראות במסגרתה ניתן צו המורה לבא כוחו וחברת טרקלין שרכשה את פעילות אולמי מונדיאל למסור למבקש את כספי התמורה. בית המשפט נעתר לבקשה וההמחאות המשוכות לפקודת החברה הומצאו למבקש והופקדו בכספת הכנ"ר כאשר שתי המחאות ראשונות בסך 370,000 ₪ נפרעו לטובת כונס הנכסים הרשמי על פי החלטת בית המשפט הנכבד בדיון מיום 19.6.11.
6. ביום 1.7.11 הועברה החזקה באולם האירועים לחברת טרקלין, עם זאת, חברת טרקלין טענה כי המשיבה 2 לא העבירה את מלוא הציוד לחברה הרוכשת ומשכך היא נאלצה לבטל את ההמחאות.
7. לטענת המבקש, החייב הוא למעשה בעליה הסמוי ו/או השותף הסמוי בכל אחת מהחברות שבאמצעותן הופעלו "אולמי מונדיאל" שברח' בית הדפוס 13-15 גבעת שאול ירושלים, לפחות משנת 1995, כאשר במהלך השנים הללו היה הוא ולא אחר הרוח החיה ובעל השליטה, מי שהפעיל וניהל עסקית לכל עניין ודבר את האולם, קבע בלעדית את אופן הניהול, אך מבחינה פורמאלית כלפי הנושים, כלפי הרשויות וכדומה ועל מנת ליצור מסך מדומה, דאג להקים חברות בשמם של גורמים שלמעשה לא היה להם כל חלק בבעלות האמיתית בחברות בעוד שהוא מדווח על עצמו כעובד שכיר.
8. עוד טען המנהל המיוחד כי מבין כל עשרת החברות שהוחלפו, לא עלה בידי המשיבים להמציא ואף לא מסמך אחד המאשר כי "בעל חברה" אחד רכש את פעילותה מ"בעל חברה אחר", ומלבד 2 "בעל חברות" שאחד מהם הינו צד ישיר להליך לא עלה בידו ואך היה מצופה ממנו להעיד "בעל חברות נוספות. בנוסף טען המנהל המיוחד, כי אילו החייב אכן היה רק "עובד שכיר", כיצד זה שלא הציג מכתב פיטורין או פיצויי פיטורין מכל אחת מעשר החברות. המנהל צירף לסיכומיו טבלה מרכזת של החברות שבאמצעותן הופעלו "אולמי מונדיאל":
9. המבקש הפנה לסעיפים 178 ו- 148 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם- 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") המאפשרים לבית המשפט להחליט בכל סוגיה המתעוררת בעניין פשיטת רגל , במטרה לאפשר לו לנהל הליכים תקינים וצודקים, המאזנים כראוי בין האינטרסים של המעורבים, וכן ליתן סעד הקובע כי החייב למעשה בעל השליטה מאחורי החברה והחברות הקודמות שבאמצעותן הופעל העסק "אולמי מונדיאל".
10. בנוסף, הפנה המנהל המיוחד לדין ולהלכה הפסוקה המאפשרים ביצוע "הרמת מסך" וייחוס חובות החייב לחברה בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות"). לטענתו, אמנם החייב אינו רשום כבעל מניות בחברה אך יש לבחון את הפן המהותי של מעמדו בחברה. עוד טען המנהל המיוחד, כי אין לייחס משקל כלשהו לפן הטכני או הפורמלי באשר לרישומו של החייב או מעמדו.
11. לבסוף, ביקש המנהל המיוחד לראות בפעולות החייב משום הענקה אסורה של נכסיו שיש לבטלה לאור סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, ומשכך למעשה הבעלות בחברה נותרה בידי החייב.
12. לטענת החייב, בשנת 1989 הוקמה חברת "אולמי מונדיאל". החל מהקמתה עבד החייב כמלצר וברבות השנים התקדם לתפקיד של מנהל אירועים. כחלק מתחומי אחריותו היה החייב אחראי לכל הפעילות השוטפת הנדרשת במקום. בשלב כלשהו התפטר החייב ממקום עבודתו ובשנת 1995 חזר לעבוד באולם האירועים.
13. לטענתו, הוא לא הקים אף לא חברה אחת (מלבד חברת מ.ד.ר.ג אולמות בע"מ, בה היה שותף ב- 20% ממניות החברה לחודש בלבד) ובוודאי שלא רשם על שמם של מקורבים חברות ולא השתמש "במקורבים וריטואלים" כאנשי קש.
14. עוד טען החייב, כי החברה מוחזקת בבעלות גיסו, מר אמנון יצחקי. האחרון ניהל את אולם האירועים "מונדיאל" תחת כנפי שתי חברות שבבעלותו. הראשונה חברת "טל אור בע"מ" ולאחריה הקים את חברת "היכלי נועם חן בע"מ". לגרסתו, החייב ומר יצחקי הגיעו לכלל הסכמה על חלוקת תפקידים באופן שמר יצחקי יהיה אחראי על התווית האסטרטגיה של החברה ואילו החייב ינהל את אולם האירועים, אחראי על המלצרים, הזמנת סחורה, ניקיון האולם, תשלום דמי שכירות, מס הכנסה, מע"מ ועוד.
15. הוסיף החייב וטען, כי מטרתו היחידה של מר יצחקי ממכירת החברה לחברת "טרקלין אולמות" נועדה לכסות את כל השקעותיו הכספיות, לשלם את חובותיו בהוצאה לפועל ובבנקים, לשלם את חובות החברה ולשלם פיצויים לעובדים.
16. כונס הנכסים הראשי הצטרף לעמדת המנהל המיוחד בבקשה זו, לרבות הסעדים שהתבקשו. לעמדתו, המנהל המיוחד הרים את הנטל הנדרש ל"הרמת מסך" כפי שהתבקש.