היב אברהם נ' עומרי פורת

פסק דין

הנתבע השתתף אצל הנתבע בקורס גלישה בגלשן גלים המחובר לעפיפון. בשיעור תגבור הותיר הנתבע את התובע להתאמן לבדו על החוף ונכנס לגלוש בים. בעת שהתאמן התובע על החוף עקב משב רוח חזק הוטל התובע על האדמה ונפגע בראשו. לטענת התובע, הנתבע אחראי לנזקיו, ועליו לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתואנה.

כללי:

בעלי הדין:

1.התובע יליד 1969 נשוי + 3 ילדים, עובר לתאונה היה משווק גלידות עצמאי.

2.הנתבע היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מדריך לגלישה על גלשנים המחוברים לעפיפונים.

3.צד שלישי 1 ו-2 הינן חברות העוסקות במתן שירותי שייט ושיווק עפיפוני רוח. צד שלישי 3 הוא הבעלים והמנהל של צד שלישי 1 ו-2.

צד שלישי 4 היא חברת ביטוח אשר ביטחה את פעילות צדדי ג' 1 עד 3, וכן את פעילות הנתבע עת הוא משתמש בציוד הנתבעות 1 ו-2.

צד שלישי 5 היא סוכנות ביטוח בישראל, באמצעותה ביטחה הנתבעת 4 את עסקי הנתבעים 1 עד 3 והנתבע .

התאונה:

4.במהלך חודש נובמבר 2003 נרשם התובע, יחד עם חברו, לקורס משותף של גלישה באמצעות גלשן גלים המחובר לעפיפון אצל הנתבע. הקורס תוכנן להיות בן שלושה שיעורים. הנתבע הבטיח לתובע כי הוא דואג לביטוח חניכיו באמצעות ביטוח כנגד סיכונים הכרוכים בעיסוק בספורט זה. לאחר שני שיעורים שלקח עם חברו, ביום 16.11.03 בתיאום עם הנתבע, הגיע התובע לבדו על מנת לקיים שיעור תגבור בן שעתיים אצל הנתבע. התובע החל להתאמן על פי הנחיות הנתבע עם העפיפון על חוף הים. לאחר כ-45 דקות פנה התובע אל הנתבע ושאל מתי יוכל להיכנס למים. הנתבע השיב כי עקב הרוח החזקה מוטב שימשיך להתאמן עם העפיפון על החוף. כל אותה עת לא ניתנה לתובע קסדה לצורך הגנה על ראשו ולא נאמר לו שעליו לחבוש קסדה. במהלך שיעור התגבור, נכנס הנתבע למים על מנת לגלוש עם עפיפון.

5.במהלך האימון, בעת שהתובע התאמן לבד וללא כל השגחה, משב רוח חזק סחב העפיפון בעוצמה רבה תוך שהוא מושך אחריו את התובע, שהיה מחובר אל העפיפון במותניו עם רצועה, הרים את התובע באוויר סחרר אותו והטיל ארצה בעוצמה (להלן- "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בחלק העליון והאחורי של הגולגולת ונגרמו לו זעזוע מוח, דימום פנימי בראש ושברים בגולגולת. התובע הובהל באמבולנס לבית החולים הלל יפה בחדרה ומאוחר יותר באותו היום הועבר לבית חולים תל השומר.

טענות הצדדים:

6.ביום 25.6.07 הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבע, וטען שעל הנתבע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה, מהסיבות כדלקמן:

התאונה אירעה במהלך שיעור תגבור כאשר הנתבע הוא שמסר הציוד לתובע. הנתבע הוא שהנחה את התובע כיצד ומה לתרגל, ולא שהה לידו במהלך כל התרגול, אלא בחר לגלוש בים. בעת האימון לא סיפק לו הנתבע קסדה להגן על ראשו;

הנתבע התרשל כלפי התובע והיה הגורם הישיר בחוסר אחריותו כלפי התובע וברשלנותו כלפיו לגרימת התאונה ותוצאותיה. הנתבע לא נהג במיומנות ובמידת הזהירות שאדם סביר וכשיר לפעול באותו משלח יד היה נוהג או נוקט;

התובע לא הסכים לקבל על עצמו את הסיכון של פגיעה ללא פיצוי. מאחר והתברר שלנתבע לא הייתה פוליסת ביטוח תקפה למרות הבטחותיו, אלא רק מכתב מטעם סוכנות הביטוח, על הנתבע חלה אחריות מלאה לפצות התובע לנוכח הבטחתו כי הוא דואג לביטוח חניכיו;

אין לייחס לתובע אשם תורם, שכן נרשם לקורס רק לאחר שקיבל הבטחת הנתבע שדואג לביטוח חניכיו. על סמך הבטחה זו ביקש וקיבל שיעור תגבור מעבר למספר השיעורים הכלולים בקורס;

כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה;

נגרמו לו נזקים כספיים העולים על הסך 2,000,000 ₪.