בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים מיום 30.10.06, אשר דחתה את עתירת המבקש כנגד החלטת הממונה על עבודות השירות להפסיק את עבודות השירות שהושתו עליו ולהורות על ריצוי יתרת עונש המאסר שנגזר על המבקש בבית הסוהר.
המבקש הורשע בעבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף ונדון לארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בהתאם לגזר-הדין, נדרש המבקש להתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 7.2.06 במרכז לנפגעי אלצהיימר ברמת-גן. המבקש נדרש להתייצב לעבודתו מדי יום בשעה 8:00 ולעבוד עד השעה 16:00.
עובר לתחילת ריצוי עבודות השירות, קיבל המבקש תדרוך, חתם על התחייבות לביצוע עבודות השירות על-פי הכללים ונשלח למקום העבודה. במעמד זה הביע המבקש רצונו לעבוד 6 שעות בלבד מדי יום, אולם הובהר לו, כי עליו לעבוד 8 שעות מדי יום.
המבקש נהג לאחר למקום העבודה ללא אישור. בקשתו להפחתה בשעות העבודה נדחתה, אולם המבקש נהג להחסיר שעות עבודה וכמעט מדי יום יצא ממקום העבודה בטרם השלים את שעות העבודה הנדרשות, כאשר בחלק מן הימים לא התייצב לעבודה כלל.
לאור התנהגותו זו, ביום 2.4.06 נערך למבקש בירור בפני רכזת עבודות השירות. המבקש טען, כי יש לו חובות ובעיות כלכליות ולכן חייב ביציאה מוקדמת מדי יום וכן הודיע לרכזת, כי ימשיך לצאת בשעה 13:00. לפיכך, הוחלט לזמנו לשימוע.
ביום 3.4.06 זומן המבקש לשימוע במסגרתו טען, כי בנוסף לעבודות השירות, הוא מבצע עבודות לפרנסתו ולכן מבצע את עבודות השירות במשך 6 שעות בלבד מדי יום, על דעת עצמו. בתום השימוע, ניתנה למבקש הזדמנות נוספת תוך אזהרה, כי אם לא ימצא את מלוא שעות העבודה או יחסיר ימי עבודה, תופסקנה עבודות השירות.
או-אז, ביום 4.4.06 התייצב המבקש לעבודתו, אולם באיחור. בהמשך, המבקש לא הקפיד על מילוי מלוא שעות העבודה. ביום 8.5.06 הוזהר המבקש פעם נוספת על-ידי המפקח, אשר דרש, שהמבקש יעבוד 8 שעות מדי יום. ביום 24.7.06 לא התייצב המבקש לעבודה, נוצר עמו קשר טלפוני והמבקש הודיע למפקח, כי הוא חולה, אך שכח לדווח על מחלתו. לפיכך, ביום 25.7.06 זומן המבקש לבירור, אך לא התייצב לבירור. המבקש זומן לבירור פעם נוספת ליום 1.8.06, אולם גם לבירור זה לא התייצב. המבקש זומן לבירור, בפעם השלישית במספר, ליום 9.8.06, התייצב לשימוע אולם לא המתין לדיון בעניינו ועזב את המקום על דעת עצמו.
נוכח התנהגותו זו של המבקש, ביום 16.8.06 המליץ סגן מפקד גוש מרכז של שירות בתי הסוהר על ביצוע הפסקה מינהלית של עבודות השירות למבקש.
ביום 20.8.06, לאור המלצת הממונה על עבודות השירות, החליט נציב שירות בתי הסוהר להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות על-ידי המבקש והמשך ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו בבית הסוהר.
על החלטת נציב שירות בתי הסוהר הגיש המבקש, ביום 5.9.06 עתירה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. המבקש טען, כי קיימת טעות בדו"ח הנוכחות שלו, כי ביצע את 82 ימי העבודה שהוטלו עליו, וכי אם חסרות מספר שעות, הוא מבקש להשלים אותן במקום עבודתו.
בית-המשפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת נ' אהד) דחה, ביום 30.10.06, את עתירת המבקש.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט לעניינים מינהליים.
עיקר טענת בא-כוח המבקש הוא, כי החלטתו של הממונה על עבודות השירות התקבלה מבלי שניתנה למבקש הזדמנות נאותה לטעון טענותיו במסגרת שימוע. עוד מוסיף וטוען בא-כוח המבקש, כי אף אם לא תתקבלנה טענותיו של המבקש בנוגע לשימוע, לא ניתן להתעלם מכך, שנפלה שגגה בחישוב מספר ימי המאסר שנותרו למבקש לרצות ואין מדובר בארבעים ואחת ימים, כפי שקבע נציב שירות בתי הסוהר, אלא מדובר בשישה-עשר ימים וחצי בלבד.
מנגד, תומכת באת-כוח המשיבה בהחלטת בית-המשפט לעניינים מינהליים ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף. לטענתה, הבקשה אינה מגלה כל עילה להתערבות בהחלטה של בית-המשפט לעניינים מינהליים. כמו-כן, לטעמה, אין כל עילה להתערב בהחלטתו של נציב שירות בתי הסוהר בעניינו של המבקש, שהיא החלטה סבירה וראויה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
כידוע, הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, הדן בעתירת אסיר, איננה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בענייננו, המבקש לא העלה כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית או נושא בעל השלכות רחבות וכל בקשתו נוגעת ביישום הלכות קיימות ובאיזון הפרטני, הנוגע לנסיבות הספציפיות של המבקש.
אף לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות.
סעיף 51ט(א) לחוק העונשין מסמיך את נציב שירות בתי הסוהר להורות על הפסקה מנהלית של עבודות שירות ומונה את העילות בגינן ניתן להחליט כן. וכך קובע הסעיף:
"הפסקה מינהלית של עבודות שירות