הכרעה בתביעה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש

לפניי בקשה מטעם המבקשים למנות אפוטרופוס לדין על כל ענייניה של המשיבה 2 (להלן: "האשל"א").

האשל"א ילידת 1940, אלמנה מאז שנת 1991 וגרה לבד ללא בן זוג. לאשל"א 7 ילדים, אחד מהם נפטר, ולו שני ילדים שהם המשיבים 6 ו- 7. המבקשים והמשיבים 3 עד 5 הינם ילדיה של האשל"א.

ביחד עם הבקשה, הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, שימנע מהמשיבים 3 ו-4 לבצע כל פעולה הנוגעת למשק מס' *** במושב *** שרשום על שם האשל"א ו/או העברת הזכויות. ביום 8/1/24, נעתר ביהמ"ש לבקשה ונתן צו מניעה כמבוקש.

לטענת המבקשים, מזה מספר שנים חלה הידרדרות קוגניטיבית בעניינה של האשל"א ולאחרונה אובחנה כסובלת מדמנציה ועל פי אישור רפואי שצורף לבקשה מיום 5/12/23, היא אינה מסוגלת לדאוג לענייניה מכל סוג.

לטענת המבקשים, המשיבים, ילדיה של האשל"א, ובעיקר המשיב 3 שמתגורר אצל האשל"א, ניצלו את מצבה הקוגניטיבי והתחילו להשפיע עליה, כאשר המשיב 3 אף דאג להחליף את תרופותיה ללא כל ידעה של המבקשים. כמו כן טוענים המבקשים, כי המשיב 3 לקח כספים של עשרות אלפי שקלים ששייכים לה וכעת אף לא ידוע מה הוא עשה בהם.

לטענת המבקשים, סוכם בינם לבין המשיב 5, כי לא תבוצע כל פעולה העלולה לפגוע במשק או בהעברת זכויות באדמות השייכות למשק, אשר המשיב 3 השתלט עליהם. עוד מוסיפים המבקשים, כי יש חשש כי המשיב 3 יבצע העברות בכדי לקבע מצב עשוי. כמו כן טוענים המבקשים, כי סוכם, כי ישנן עלויות שצריך לשאת בהן ולפתוח חשבון פרטי לשם יופקדו הכספים עבור האשל"א.

לטענת המבקשים, המשיב 3 החתים את האשל"א על ייפוי כוח שקרי בשם עו"ד שלא ראה אותה עם קו ריק בניסיון לבצע במחטף העברת משק על שם האח הקטן. לטענתם, האשל"א אמרה, כי היא חתמה על ייפוי הכוח בעל כורחה והיא לא יודעת על מה היא חתמה.

המבקשים טוענים, כי יש חשש שהמשיבים 3 ו- 4 יפעלו בכוחנות, עורמה, גזל וינסו להעביר משק חקלאי מתחת לאפה של האשל"א ויתר האחים, כאשר מעולם לא ניתנה הסכמה לכך מטעם האשל"א. לטענתם, המשיבים 3 ו- 4 ינסו לנצל את מצבה של האשל"א ולהעביר רכוש וזכויות שרשום על שם האשל"א לטובתם.

המבקשים טוענים, כי נעשו על ידם מאמצים רבים להגיע להסכמות שייתרו הגשת הבקשה, אולם אלו עלו בתוהו. לטענתם, נערכו ישיבות גישור, שיחות, התערבו בני משפחה וצדדים חיצוניים ואשר לא הועילו. לאור האמור טוענים המבקשים, כי יש הכרח למנות את המבקשים כאפוטרופוסים לגוף ולרכוש אשר יחויבו במתן פרטה כדין.

עוד טוענים המבקשים, כי המשיב 3 מוציא כל חודש מחשבון הבנק של האשל"א, מזה מספר שנים, באמצעות בנקט כספים והוא משלם מים, חשמל והוצאות קניות עבורו ועבורה האשל"א, כאשר עסקינן בבגיר בן 44.

לטענת המבקשים, עשרות אלפי שקלים נמסרו למשיב 3 בנוכחות המבקשת 3 מחשש שמא מישהו ישדוד את האשל"א, כאשר בפועל כספים אלו היו צריכים להיות מוחזקים על ידו לטובת האשל"א ותחת זאת הוא מחזיק בהם לצורך ביצוע שיפוץ אסור בביתה של האשל"א ללא הסכמת יתר ילדיה ואף בעלויות שהוא לא טורח לומר אותם ובכך יש חשש שקופת האשל"א תרוקן.

ביום 25.1.2024 הגישו המשיבים בקשה למחיקת הבקשה העיקרית למינו אפוטרופוס לאשל"א. המשיבים טענו במסגרת הבקשה, כי האשל"א כשירה לקבל כל החלטה לפי תעודה רפואית, מהטעם שהיא מיוצגת על ידי ב"כ וכן בטענה, כי הבקשה למינוי הוגשה ממניעים זרים כאשר מה שעומד מאחוריה הוא הרצון להפעיל לחץ על האשל"א לבטל מינוי המשיב 3 כבן ממשיך במשק החקלאי במושב ***. לטענתם, האשל"א מינתה את המשיב מ. שמתגורר עמה וסועד אותה והיא הודיעה לכל בני משפחתה, כי היא מתכוונת להעביר את הזכיות במשק למשיב 3, דבר שלטענתם לא מצא חן בעיני המבקשים.

ביום 12.2.2024 הגישו המבקשים תגובתה לבקשת המחיקה במסגרתה טענו, כי עצם הגשת בקשת הסילוק על הסף מלמדת על ניסיון חסר תם לב להשתלט על האשל"א, לבצע מחטפים ברכושה והכל כשאינה יכולה לקבל החלטות בעניין זה מפאת מצבה הרפואי והקוגניטיבי. המבקשים תהו כיצד ב"כ האשל"א מייצגה כאשר באותה נשימה הוא מחתים אותה על ייפוי כח במסגרתו מבקש הוא לייצגה בעניין מינוי אפוטרופוס. המבקשים חזרו והדגישו, כי האשל"א סובלת מדמנציה שהחלה לפני שנים והמצב אף החמיר בחודשים האחרונים וכי היא לא יכולה לדאוג לעצמה ולעניינה.

ב"כ היועמ"ש בתגובתו הראשונה מסר, כי לצורך בחינת הבקשה ומתן עמדה עניינית, יש למנות לאשל"א אפוטרופוס לדין וכן יש צורך בקבלת תסקיר מטעם לשכת הרווחה.

ביהמ"ש בהחלטתו מיום 15.2.2024 קבע, כי לא ניתן להכריע בבקשת הסילוק על הסף בטרם יוגש תסקיר מטעם לשכת הרווחה. במסגרת אותה החלטה, הורה ביהמ"ש על קבלת תסקיר מטעם לשכת הרווחה המטפלת.

ביום 22.3.2024 הוגש תסקיר סעד על ידי עו"ס לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מטעם לשכת הרווחה המטפלת. במסגרת התסקיר שהוגש, ובעיקר בחלק של הסיכום וההמלצות, נמסר כי האשל"א בת 84 עם ירידה תפקודית במישור הפיזי אך לא במישור הקוגניטיבי.

בתסקיר צוין, כי לאורך כל המפגשים התמצאה במקום ובזמן, הייתה עקבית בתשובותיה, ידעה לומר את רצונה ודעתה בעניין מינוי אפוטרופוס עבורה, כאשר היא מתנגדת למינוי והיא ציינה, כי היא מעוניינת שהמשיב 3 ימשיך לטפל בה ובענייניה ללא מינוי רשמי. העו"ס סברה כי נכון לאותה שעה יש לכבד רצון האשל"א, כחלק משימור חירותה. עוד מסרה העו"ס בתסקיר, כי היא מסוגלת להתייצב לדיון ולומר את עמדתה. העו"ס הסתמכה בין השאר על חוות דעת שהוגשו על ידי שני הצדדים ורשמה, כי התרשמותה זהה להתרשמות מומחה מטעם המשיבים, כי האשל"א בהכרה מלאה, מדברת לעניין, מתמצאת בפרטים ובסיטואציה, תובנתה תקינה והיא צלולה בדעתה וכשירה לחתום על מסמכים משפטיים.

המשיבים ביקשו לאמץ את המלצות התסקיר, ב"כ היועמ"ש הצטרף גם כן לעמדת המשיבים והתנגד לבקשת המינוי, בהתאם להתרשמות העו"ס, וכן לאור העובדה כי לא הוכח שמתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 33(4) ו- 33א(1) (3) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרפסות התשכ"ב – 1962.

המבקשים בתורם ביקשו לחקור את העו"ס על התסקיר בטרם אימוץ מסקנותיה. המבקשים טענו, כי העובדת הזרה המועסקת אצל האשל"א מסרה, כי האשל"א סובלת מבעית שכחה ובעיות קוגניטיביות, כאשר אלו אוזכרו במעט במסגרת התסקיר שהוגש. לטענתם, העו"ס גם לא טרחה להתייחס לאמור במסמך הרפואי שצורף וכן התעלמה מאמירת האשל"א לפיה היא לא יודעת מי זה עו"ד ג. ולא חתמה מעולם על אף מסמך. לטענתם, מסקנות התסקיר אינן מגובות וסותרות את המצב בשטח.

ביום 7.4.2023 הגישו המשיבים עוד בקשה למחיקת ההליך על הסף מהטעם שהאשל"א חתומה על ייפוי כוח מתמשך מיום 11.2.24. ב"כ היועמ"ש הצטרפה לעמדה זו, בשים לב לאמור גם בתסקיר לשכת הרווחה, אך ציינה כי יש לשקול את שמיעת האשל"א לעניין הצורך להתרשם באופן בלתי אמצעי מהאשל"א וכן על מנת לשמוע את העו"ס שהגישה את התסקיר בעניינה של האשל"א. יצוין כי ייפוי הכוח המתמשך נחתם לאחר שהוגשה בקשה זו, ועל כן לא ניתן היה להיעתר לבקשה.

בשלב זה הגישו המשיבים הפורמליים, הנכדים, עמדה במסגרתה הצטרפו לעמדת המבקשים וגם המשיב 5, הצטרף לבקשת המבקשים, כך שהמשיב 5 והמשיבים הפורמאליים, הנכדים, הפכו להיות גם מבקשים בבקשה.

בית משפט קיים דיון ביום 27/5/24 אליו התייצבו בעלי הדין, האשל"א בעצמה וכן העו"ס שהגישה את התסקיר. במסגרת הדיון נשמעו בעלי הדין וב"כ, וכן האשל"א, לאחר שביהמ"ש שאל אותה מס' שאלות לעניין התמצאותה במקום ובזמן. לקראת תום הדיון, עתרה ב"כ היועמ"ש למנות אפוט' לדין לאשל"א. ביהמ"ש נתן החלטה לפיה הורה ללשכה לסיוע משפטי למנות לאשל"א אפוטרופוס לדין. בקשת רשות ערעור מטעם המשיבים, שהוגשה לביהמ"ש המחוזי על ההחלטה הממנה אפוטרופוס לדין, נדחתה ע"י ביהמ"ש המחוזי.

במסגרת הדיון הציע ביהמ"ש למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה לצורך עריכת בדיקה לאשל"א. הצדדים הסכימו להצעת ביהמ"ש, כאשר המבקשים התחייבו לשאת בגפם בעלות שכ"ט המומחה. ביהמ"ש בהחלטתו מיום 28/5/24 מינה את ד"ר רוני ומוש, פסיכיאטר כמומחה מטעם ביהמ"ש לחוות דעתו בשאלת מצבה המנטאלי והקוגניטיבי של האשל"א במהלך השנה האחרונה.

האפוטרופוס לדין שמונה בתיק הגיש את עמדתו לעניין הבקשה, לאחר שנפגש עם האשל"א בביתה. בסיכום ההודעה שהוגשה מטעמו ציין, כי, בשלב זה, צרכיה של האשל"א מתמלאים גם ללא מינוי אפוטרופוס ולכן ככל שהמומחה שמונה יקבע כי לא הייתה כשירה מנטלית בזמנים הרלוונטיים לחתימה על ייפוי הכוח, ניתן יהיה להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך עליו חתמה האשל"א. עוד ציין האפוטרופוס לדין, כי האשל"א אמרה לו, כי היא מעוניינת להעניק את הדירה למשיב 3 וכי ביקשה לסיים את חייה בביתה והיא אוסרת על מי מבני משפחה למכור את הנחלה או להוציא אותה מביתה.

ביום 5/8/24 הגיש המומחה את חוות דעתו שנערכה ביום 31/7/24, וזאת לאחר שבדק את האשל"א בביתה לבד, בהתאם לבקשת האשל"א. המטפלת והאפוטרופוס לדין שנכחו בבית בעת הגעת המומחה, לא היו בתוך החדר בו נערכה הבדיקה לאשל"א ע"י המומחה.

בחלק האחרון של חוות דעתו של המומחה קבע המומחה, כי לא מצא כל עדות לכך, שהיה ספק לגבי כשירותה של האשל"א. עוד קבע, כי האשל"א הבינה את רוח הדברים במסמכים עליהם חתמה, גם אם לא הבינה את "קוצו של יוד" במסמך ומשכך קבע המומחה , כי מבחינה פסיכיאטרית האשל"א הבינה על מה היא חותמת וחתימתה כשרה.

לסיכום קבע המומחה, כי "האשל"א מסוגלת לחתום על מסמכים, אינה זקוקה למינוי אפוטרופוס (מבחינה פסיכיאטרית), היא מסוגלת להביע את עצמה בפני ביהמ"ש ומסוגלת לשתף פעולה בהליכים משפטיים". (ההדגשה לא במקור)

לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה, ביהמ"ש הורה לצדדים, בהחלטתו מיום 5/8/24, להגיש את עמדת לחוות הדעת.

המשיבים הגישו בקשה לדחיית הבקשה למינוי אפוטרופוס וחזרו וטענו, כי המבקשים מבקשים למנות לאשל"א אפוטרופוס לדין בניגוד לרצונה ובכדי למנוע ממנה לפעול עפ"י רצונה. המשיבים חזרו וביקשו להורות על דחיית הבקשה תוך חיוב המבקשים בהוצאות עונשיות לאור חוות דעתו החד משמעית של המומחה. בהתאמה ביקשו המשיבים להורות על ביטול צו המניעה הזמני.

האפוטרופוס לדין הגיש תגובה במסגרתה ציין, כי קביעות המומחה תואמות את מה שהאשל"א אמרה לו בפגישה שערך עמה. האפוטרופוס לדין תומך בעמדת המומחה בכל הנוגע לכשירותה המנטאלית של האשל"א לחתום על המסמכים עליהם חתמה, וכי היא אינה זקוקה למינוי אפוטרופוס. גם ב"כ היועמ"ש הצטרף לעמדת המשיבים והאפוטרופוס לדין והגיש תגובה לפיה, ציין, כי לאור ממצאי חוות הדעת, שתואמת את התרשמות העו"ס בתסקיר שהוגש מטעמה, אין נסיבות המקרה מצדיקות מינוי אפוטרופוס לאשל"א ועל כן הוא מתנגד לבקשה.

המבקשים לא הגישו תגובה, אולם ביום 25/8/24, הוגשה בקשה מטעמם למתן ארכה להגשת תגובה. ביהמ"ש נעתר לבקשת המבקשים והאריך את המועד להגשת תגובה עד ליום 28/8/24, אף ללא צורך בקבלת עמדת שאר בעלי הדין. עד לכתיבת פס"ד זה, טרם הוגשה כל הודעה או תגובה או בקשה מטעם המבקשים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצירופיה, עמדות בעלי הדין, תסקיר לשכת הרווחה, עמדת האפוטרופוס לדין וכן חוות דעתו של המומחה, ולאחר בחינה ושקילה, ובשים לב להוראות הקבועות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולהלכה הפסוקה, ובהעדר כל עמדה תגובה או בקשה מטעם המבקשים לחוות דעתו של המומחה, וחרף הארכה שניתנה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

אציין תחילה, כי ניתן היה להורות על דחיית הבקשה בהעדר כל התייחסות מטעם המבקשים לחוות דעתו של המומחה, אשר קבע, כי האשל"א כשירה לחתום ולהבין את המסמכים עליהם חתמה. המבקשים למעשה זנחו את בקשתם ולא פעלו בהתאם להחלטות ביהמ"ש, ומשכך ניתן היה להורת על דחיית הבקשה מטעם זה בלבד.

גם לגופה של הבקשה, וללא כל קשר להעדר התייחסות מטעם המבקשים, מצאתי להורות על דחיית הבקשה.

השאלה הבסיסית, העומדת להכרעה בענייננו הינה האם נדרש מינוי אפוטרופוס לאשל"א:

סעיף33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, קובע:

"33. אימתי מתמנה אפוטרופוס

א. בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס-

1-3 .....

4. לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו"

ובסעיף35 לחוק נקבע:

"35.עדיפות בבחירת אפוטרופוס.

• בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת החסוי."

   

כאשר מדובר על בקשה למינוי אפוטרופוס עומדים לנגד עיניו של ביהמ"ש הגנה על האוטונומיה של האדם מפני התערבות פטרנליסטית של המדינה אך גם דאגה לאדם המתקשה לנהל את ענייניו.

במתח בין פגיעה באוטונומיה של האשל"א באמצעות מינוי אפוטרופוס אשר יהיה עליו לדאוג לכל ענייניו, לבין זכותו של כל אדם ליהנות מחירות מלאה ביחס לרכושו וענייניו, סבורני כי יש להקשות עם הצד המבקש למנות אפוטרופוס לאשל"א, דבר שיש לו פגיעה קשה וחמורה באוטונומיה של האשל"א.

כאשר ביהמ"ש בא להכריע בשאלת מינוי אפוטרופוס, עליו לפעול במידתיות באופן שהפגיעה תהיה המינימליסטית ביותר שיכולה להיות או דרך שקילת חלופה אחרת מתאימה שיש בה להשיג את מטרת המינוי ללא מינוי בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והתיקונים האחרונים שנעשו בו בעניין זה.

שאלה אחרת היא שאלת התקיימות התנאי שבסיפא לסעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 – קרי, האם אין מי שמוסמך ומוכן לדאוג לענייני האשל"א במקומו. ככל שישנה חלופה שבאמצעותה ניתן להשיג את מטרת המינוי ללא פגיעה באוטונומיה.

לצורך בחינה והכרעה באם יש מקום למנות לאשל"א אפוטרופוס לדין, מינה ביהמ"ש, בהסכמת בעלי הדין, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אשר כאמור הגיש את חוות דעתו לתיק וקבע באופן ברור, כי האשל"א הבינה את רוח הדברים במסמכים עליהם חתמה, גם אם לא הבינה את "קוצו של יוד" במסמך ומשכך קבע המומחה , כי מבחינה פסיכיאטרית האשל"א הבינה על מה היא חותמת וחתימתה כשרה. לסיכום קבע המומחה, כי האשל"א מסוגלת לחתום על מסמכים, אינה זקוקה למינוי אפוטרופוס (מבחינה פסיכיאטרית), היא מסוגלת להביע את עצמה בפני ביהמ"ש ומסוגלת לשתף פעולה בהליכים משפטיים.

המבקשים, ובניגוד להחלטת ביהמ"ש, לא הגישו כל תגובה מטעם למסקנות חוות הדעת, לא הגישו שום בקשה למשלוח שאלות הבהרה וגם לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות דעת, ושתיקתם וחוסר המעש מטעמם, יש בו הסכמה למסקנות חוות דעתו של המומחה.

כידוע ומן המפורסמות הוא, כי מומחה מטעם בית המשפט הוא זרועו הארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו, ומשכך מוטלת עליו החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ופסילת מומחה הינה אקט חריג ויוצא דופן שבתי משפט ממעטים לנקוט בו אלא מקום שמתקיימות נסיבות המצדיקות זאת (ראו: רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, מיום 14.7.1996) ורע"א 408/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני.

לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה אשר מינה "הכלל הוא כי חוות דעתו של המומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין" (ראו: רע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה.

מעיון בחוות הדעת ניכר, כי מדובר בחוות דעת מפורטת ומנומקת, שנערכה בהתאם להוראות בית המשפט בעניין זה והושקעו בה מאמצים רבים. המומחה ערך בדיקה לאשל"א, בדיקה מקיפה, מעמיקה ובדק את כל המסמכים הרפואיים שעמדו לרשותה על מנת להכין את חוות דעתה. יש לזכור, כי מדובר במומחה ניטראלי אובייקטיבי נעדר כל עניין, הבוחן את הסוגיה ללא משוא פנים וביושר. מאחר ולא הוגשה כל התנגדות לחוות הדעת, ושאר בעלי הדין, למעט המבקשים שלא הגישו כל עמדה, ביקשו לאמצה, מצאתי לאמץ את מסקנות חוות הדעת ולקבוע, כי בנסיבות הקיימות אין כל הצדקה למנות לאשל"א אפוטרופוס.

בקשת המבקשים כאן הוגשה, ככל הנראה בעקבות סכסוך משפחתי פנימי בכל הקשור לרכוש שיש לאשל"א ולאופן חלוקתו. כפי שעולה מטיעוני הצדדים מדובר על שני מחנות במשפחה; והאם במלכוד בין ילדיה. אין גם חולק, כי בגילה ובמצבה היום יכולת ההשפעה של הילדים היא לא משימה קשה. יחד עם זאת, ולאור חוות דעתו של המומחה, תסקיר לשכת הרווחה, אשר קבעו, כי עסקינן באישה שיודעת על מה היא חתמה וכי מצבה היום הוא מצב רגיל לאנשים בגילה, וכן לאור בקשתה, כפי שקיבלה ביטוי, אצל המומחה והן בדבריה לאפוטרופוס לדין, אין הצדקה למנות לה אפוטרופוס ויש לכבד את רצונה ולאפשר לה לנהל את חייה בכבוד.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה למינו אפוטרופוס לאשל"א על כל ענייניה. בהתאמה אני מורה על ביטול צו המניעה הזמני שניתן בבקשה ביום 8/1/24.

מאחר ודחיתי את הבקשה, אני מחייב את המבקשים לשלם לידי המשיבים 3 ו- 4 הוצאות משפט בסכום כולל של 20,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום, ולא, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פס"ד זה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תסגור את התיק.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, ל' אב תשפ"ד, 03 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.