עמ"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
49950-12-10
14/11/2012
|
בפני השופט:
הדס פלד
|
- נגד - |
התובע:
עירית קרית אונו
|
הנתבע:
גבריאל קורן
|
הכרעת דין |
נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין חנייה במקום חנייה מוסדר מבלי לשלם אגרת חנייה בניגוד להוראות התמרור במקום, עבירה לפי סעיף 14(א) לחוק העזר לקריית אונו (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"ה-1995 (להלן: "
חוק העזר").
על פי כתב האישום, ביום 14.3.10 בשעה 17:07, ברחוב חבצלת 17 בקרית אונו, חנה הרכב במקום בו נאסרה החניה ואילו בדו"ח החניה צויין כי הנאשם העמיד את רכבו במקום חניה מוסדר מבלי ששילם אגרת הסדר חניה.
הקנס בגין העבירה עומד על סך של 100 ש"ח.
בישיבת ההקראה טען הנאשם כי מדובר במקום חניה מותר וכי אין במקום שילוט מתאים האוסר את החנייה. ב"כ המאשימה ביקשה לבדוק טענה זו של הנאשם, וביום 13.2.12 הודיעה כי היא עומדת על המשך ההליכים נגד הנאשם מאחר וקיימים תמרור וסימון כדין המורים על חניה מוסדרת בתשלום.
בסיכומיו טען הנאשם כי יש לזכותו מהעבירה המיוחסת לו מאחר והסימון על פי תמרור ד-19 (כיום 819) אינו חוקי. (על אף שמספר התמרור שנקרא בעבר ד-19 שונה בהודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), תשע"א-2010 (להלן: "
הודעת התעבורה") ונקבע כתמרור 819, אתייחס אליו בצורתו הישנה כפי שמתייחסים אליו הצדדים).
המאשימה טוענת כי המקום סומן כדין ובהתאם לחוק, וכי תעודת עובד הציבור והמסמכים שצורפו לה מעידים על כך.
על פי תעודת עובד הציבור ערוכה ע"י הגב' אפרת מועלם, נערכה ביום 12.2.12 בדיקה ממנה עולה כי ברחוב החבצלת בקרית אונו מוצבים התמרורים הבאים:
תמרור 439 (לשעבר א-43), אשר בהתאם לתוספת להודעת התעבורה הינו "תמרור למסר מחייב שלגביו אין תמרור בלוח התמרורים" (בו מופיעה דרישת תשלום אגרה עבור החניה);
תמרור 626 (לשעבר ג-1), אשר בהתאם להודעת התעבורה מסמן "חניה לכלי רכב", ואם "צוין סוג כלי רכב מתחת לתמרור - חניה לכלי הרכב מהסוג המצוין בלבד";
וכן תמרור 819 (לשעבר ד-19), אשר בהתאם להודעת התעבורה מסמן "מקומות חניה לכלי רכב מסומנים בצבע לבן: החניה במקום תהיה רק בתחומי השטח המסומן על פני הדרך".
לתעודת עובד הציבור צורפו המסמכים הבאים:
א. פרוטוקול ועדת תנועה מקומית מס' 51 מתאריך 14.9.06, בו הובאה בקשת התושבים לסימון תאי חנייה באמצע הכביש ברחוב החבצלת, ולפיו הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה. צוין כי הסימון הוא "עפ"י התרשים המצ"ב".
ב. התרשים (שמספרו 51) צורף אף הוא, בו מצויר הרחוב ותאי החניה באמצעו. בצד השרטוט של תאי החניה בתרשים, נרשם "ד-19".
ג. כן צורף לתעודת עובד הציבור מסמך המהווה חלק מפרוטוקול ועדה נוספת, בו הובאה בקשת העירייה לשינוי התמרור ברחוב החבצלת (וברחובות נוספים) ל"חניה מוסדרת בתשלום".
לטענת הנאשם, בסעיף 3(ב) לחוק העזר נקבע כי מקום חניה מוסדר יסומן בתמרורים ד-20, ג-1 וא-43 בלבד. תמרור ד-19 אינו מופיע בסעיף 3(ב) לחוק העזר ולכן נטען כי אין בסמכות העירייה לסמנו.
כן טוען הנאשם כי אף במסמכים שצורפו לתעודת עובד הציבור אין כדי להעיד על כך שתמרור ד-19 סומן כחוק. לשיטתו, בפרוטוקול הוועדה מתאריך 14.9.06 לא צוין בעמודת "התמרור" התמרור שמספרו ד-19. כמו כן, לא ברור לטענתו האם התרשים שמצורף לפרוטוקול הוועדה אכן הוצג בפני הוועדה. גם בפרוטוקול הוועדה הנוסף שקובע כי האזור יהפוך לחניה מוסדרת בתשלום לא צוין מספר תמרור ד-19.
מנגד, המאשימה טוענת כי בסעיף 3(ה) לחוק העזר נקבע כי האמור בס 3(ב) אינו גורע מסמכות שניתנה לפי פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו על פיה, לסמן מקום חניה מוסדר בתמרור אחר המיועד לכך. כלומר, נטען כי התמרורים המצוינים בסעיף 3(ב) אינם רשימה סגורה, ובסמכות העירייה לקבוע כל תמרור אחר המסמן חניה מוסדרת.
כמו כן, לטענת המאשימה המסמכים שצורפו לתעודת עובד הציבור, מעידים על חוקיות הצבת הסימון והתמרורים וכן על כך שהם עברו את מסלול האישור המקובל -
סימון תאי החניה ברחוב (תמרור ד-19) אושר בפרוטוקול ועדה מספר 51. שרטוט תאי החניה באופן ברור וציונם כ"ד-19" בתרשים המהווה חלק מפרוטוקול הוועדה מהווים אישור חוקי ותקף להחלטה.