פרק א' - כללי
1. כתב האישום בתיק זה הוגש לבית משפט זה בתאריך 6.6.04 לאחר שקודם לכן הוגש בבית משפט שלום אחר, ובהחלטת בית המשפט השלום בחדרה מיום 24.9.03 נמחק כתב האישום, והוגש מחדש כאן. בתאריך 7.6.04 הונח התיק על שולחני לשמיעתו. נושא כתב האישום הינו הפרשה שכונתה בתקשורת "שופטים באדום", ועניינה בשופטי כדורגל המואשמים בקבלת שוחד להטות תוצאות משחק, ובמהמרים, נותני השוחד, שביקשו להטות את תוצאות המשחק לתוצאה המתאימה להימור שנטלו, ונותני שוחד אחרים, שמטרתם היתה השגת התוצאה הרצויה לקבוצתם. בכתב האישום עשרים אישומים, 46 עדי תביעה, ו - 9 נאשמים. נאשם 6, שופט כדורגל, ברח מהארץ ומאימת הדין ושמו נמחק מכתב האישום. ובין שאר הנאשמים, שניים, נאשמים 4 ו - 5, היו שופטי כדורגל בתקופה נשוא כתב האישום, ואחד, נאשם 7, היה אז שופט כדורגל לשעבר. נאשמים 1, 2 ו - 3 הינם המהמרים, נותני השוחד, ונאשמים 8 ו - 9 הינם נותני שוחד, ללא קשר להימורים הבלתי חוקיים בהם קשורים הנאשמים 1,2 ו - 3. בסיומה של פרשת התביעה, בחרו נאשמים 3 ו - 4 לחזור בהם מכפירתם, הודו בעבירות כתב אישום מתוקן שהוגש בעניין כל אחד מהם, ובינתיים נגזר דינם. פסק דין זה דן בנאשמים 1,2,5,7,8,9.
הליכי המשפט החלו בפני בתאריך 7.7.04. לאחר כפירת הנאשמים, מפי באי כוחם, נטענו מספר טענות מקדמיות, שנדחו. בתאריך 6.3.05 החלה פרשת התביעה. עד התביעה העיקרי, עד המדינה משה אטיאס, העיד ונחקר כ - 10 ישיבות. בתאריך 29.10.06 הסתיים פרק שמיעת ההוכחות, בתאריך 18.1.07 הוגשו סיכומי התביעה ובתאריך 1.5.07 הוגשו אחרוני סיכומי הנאשמים בכתב. השלמת טיעונים בעל פה התקיימה ביום 19.4.07.
פרוטוקול הדיון הגיע ליותר מ - 2,560 עמודים, והמוצגים, שחלקם הגדול הוגש בהסכמה, מספרם הגיע ל - 338 מוצגי תביעה, ו - 40 מוצגי הגנה. עתה הגיע המועד למתן הכרעת הדין.
2. הכרעת דין זה תידון בכל אחד מהנאשמים, בפרק נפרד, וכן פרק ראשון כללי, בו אדון במספר נושאים הנוגעים לכל הנאשמים. כבר כאן אציין כי בית המשפט מזכה, מחמת הספק, את נאשמים 8 ו - 9, ומזכה, חלקית בלבד, את נאשם 7 מהאישום הראשון והשני. שאר הנאשמים מורשעים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום ועל פי עתירת המאשימה בסיכומיה, פרט לאישום בודד בו מצאתי לזכות את נאשם 2.
3. בתאריך 28.11.01 פורסמה כתבתו של הכתב ניב רסקין, בפרשת "השופטים באדום" (ראה ת/297). הכתבה עסקה בחשדות לקבלת שוחד על ידי שופטי כדורגל להטיית משחקים לתוצאה הרצויה למהמרים בהימורים הבלתי חוקיים המתנהלים בארץ או לתוצאה הרצויה לבעלי עניין בקבוצות המתמודדות במשחק. בעקבות הכתבה החלה חקירה משטרתית שנוהלה ביחידה הארצית לחקירות בינ"ל (היאחב"ל). לדברי סנ"צ פיני סלארי, ראש מפלג היאחב"ל, החקירה נתקלה בקשיים והחוקרים נותרו ללא כל קצה חוט בידם. העד משה אטיאס (
להלן: "אטיאס") שופט כדורגל לשעבר, שחשש לעורו מתוצאות החקירה המתנהלת, יצר קשר עם כתבת גל"צ הדס שטייף, ובאמצעותה פנה לעורך הדין יואב כץ, וזה יצר קשר עם קציני מודיעין במשטרה, והכל על מנת שייערך הסכם עד מדינה עם אטיאס, דהינו, תמורת חסינות מלאה מהעמדתו לדין, יספר אטיאס לחוקריו את כל הידוע לו בפרשה ואף ישתף פעולה עמם בחקירתם.
ביום 10.1.02, לאחר משא ומתן ופגישות נוספות עם ראשי צוות החקירה, ובתיאום עם פרקליטת מחוז המרכז דאז, גב' נורית שניט, נחתם הסכם עד המדינה (ת/2). הודעתיו של אטיאס בפני חוקריו ופעולותיו בשליחת חוקריו, כמו הקלטת שיחות יזומות עם החשודים, הם שהיוו את עיקר ראיות התביעה כנגד הנאשמים. החקירה הסמויה ארכה כ - 4 חודשים ולאחר מכן, בשני סבבים, נעצרו החשודים (הסבב הראשון בתאריך 6.5.02). אף אטיאס נעצר עם חבריו כדי למנוע את חשיפת זהותו כעד המדינה. בתאריך 9.5.02 נעצר אף החשוד יריב מעתוק, שופט כדורגל, ואף הוא ביקש להגיע ל'עסקת טיעון', כלשונו, עם המאשימה, וביום 10.5.02 נחתם אף עמו הסכם עד מדינה (ת/3), לפיו ישתף פעולה באופן מלא עם חוקריו, ובתמורה יועמד לדין אך התביעה תעתור לעונש של מאסר על תנאי וקנס בלבד, וכך אכן היה (ראה פרוטוקול הדיון בת.פ 8564/03, בבית משפט השלום בת"א יפו, ת/250, ת/251).
במהלך המשפט הוגשו, בהסכמה, חלק נכבד ממוצגי התביעה, ויש לציין לחיוב את התנהלותם של ב"כ בעלי הדין גם בנושא זה. עוד יש לציין כי נאשם 4, לאחר שחזר בו מכפירתו, הודה, הורשע ונגזר דינו, והוא נקרא להעיד, עם סיום פרשת ההגנה, כעד מטעם בית המשפט, וזאת לבקשת התביעה. לאחר מכן ניתנה להגנה הרשות להשמיע עדים נוספים. כאן המקום להחמיא לבאי כוח המאשימה, על השקעתם הרבה והעניינית בניהול התיק וסיכומיהם הממצים, וכך אף לסנגורים, הן בניהול הגנה ראויה והן במיצוי זכויות מרשיהם. בסיכומיהם בכתב ידעו להתרכז בעיקר ולא בטפל, ובניסיון אמיתי לערער את מבנה ראיות התביעה, אף אם בסיומו של יום, לא תמיד עלה הדבר בידם.
4. מערכת ההימורים הבלתי חוקיים או ה'בטים' כלשון המשתתפים, כך לגרסת אטיאס, ולמעשה אין חולק על כך, מתנהלת בארץ מול 'בנקים' של הימורים. המהמרים מעבירים את פרטי ההימורים אם ישירות לבנק ואם דרך סוכני הימורים, כשלטענת המאשימה, נאשמים 1 ו - 2 היו סוכנים שכאלה. ההימור נעשה מול ה"ליין", רשימת ההימורים הפתוחים למהמר באותו שבוע, בו מתפרסמים יחסי או שערי ההימורים השונים, לכל משחק ומשחק. המשחקים הפתוחים להימורים היו הן משחקי הכדורגל והכדורסל בארץ בליגות השונות, כולל משחקי גביע, ומשחקי כדורגל וכדורסל בחו"ל. ההימורים עשויים היו להיות, בין השאר, על תוצאה מסויימת ואף על מספר השערים שיובקעו, דהיינו, OVER, יותר ממספר גולים מסוים, או UNDER, מתחת למספר גולים מסויים, כמפורט ב'ליין'. דף ה'ליין' מתפרסם ומופץ מדי שבוע, גם באמצעות סוכני ההימורים. זהות הגורמים שמאחורי הבנקים, לא התבררה במהלך המשפט, אך אין ספק כי מדובר במספר לא קטן של בנקים ברחבי הארץ. מערכת הימורים בלתי חוקיים אלו מתנהלת במקביל להימורים החוקיים כמו ה'טוטו' או ה'וינר', ואף במקביל למערכת הימורים מקוונת ברשת האינטרנט. המהמרים ה'מקצועיים' אף ניצלו את הפרשי יחסי ההימורים בין הבנקים השונים או מול אתרי הרשת, להימורים מקבילים. יחס ההימור היה עולה אם ההימור נלקח לגבי שני משחקים יחד (פרלה), או מול שלושה משחקים (טריפל). הימור, לרוב, נעשה טלפונית, כשחישוב הרווח או ההפסד, וכן העברת הכספים לידי סוכן ההימורים או ממנו, נעשו לאחר המשחק, על פי התוצאה.
תמצית טענתה של המאשימה הינה כי סוכני ההימורים, חודדה ואלי כהן, כל אחד בנפרד, שיחדו שופטי כדורגל, הם אטיאס, יריב מעתוק, העדים אמסלי וביטון, וכן צ'יבוטרו, תחסין, סמי אלנקווה ומירובסקי, להטות את תוצאות המשחק בהם שפטו, לתוצאה הרצויה להם בהתאם להימור בו הימרו. בחלק נכבד מן המקרים ההסכמה על מתן השוחד וסכומו והעברת דמי השוחד לשופטי הכדורגל, התבצעו באמצעות אטיאס, לאחר שפרש משיפוט כדורגל פעיל. גם יריב מעתוק שימש, במספר מקרים, כמתווך בין המהמר המשחד ובין שופט הכדורגל, מקבל השוחד. נאשמים 1,2, ו-7, נהגו להמר ב'בטים', מדי שבוע בסכומים נכבדים, וכך, ככל הנראה, גם אטיאס, אם כי לא בסכומים גבוהים. אטיאס ומעתוק קיבלו דמי תיווך, חלק מדמי השוחד, בגין חלקם בקשר, הקשר הפלילי כאמור, ארגון ועריכת ההימורים הבלתי חוקיים, תוך שיחוד שופטי הכדורגל. ברור שעל ידי הבטחת התוצאה הרצויה, בשיחוד שופט במשחק, יכלו המהמרים להבטיח לעצמם רווח משמעותי בהימור שלקחו על אותו משחק, אם בתוצאה ואם על פי מספר השערים הצפוי, וזהו המניע היחיד אין בלתו, לקשירת הקשר הפלילי, כמפורט באישום הראשון, והדבר היה ידוע ומובן לכל הקושרים.
5. היות ועסקינן בעד מדינה, וכאשר העבירה המיוחסת לקושרי הקשר הינה לקיחת ומתן שוחד, מתעוררת סוגיית התוספת הראייתית הנדרשת לעדותו של עד המדינה. לטענת המאשימה, ובצדק, הרי לאור האמור בסעיף 296 לחוק
העונשין (להלן: החוק), אין צורך בסיוע לעדות שותף לעבירה, אף אם נחתם עימו הסכם עד מדינה ועדותו 'נגועה' בטובת ההנאה שקיבל תמורתה. המחלוקת נובעת מהסתירה, כביכול, שבין שתי הוראות חוק. בסעיף 296 הנ"ל נאמר כדלקמן:
"במשפט על עבירה לפי סימן זה, רשאי בית המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדותו של שותף לעבירה"
בסימן זה, דהיינו - עבירות לקיחת ומתן שוחד.
ובסעיף 54 א'
לפקודת הראיות (נוסח חדש), (להלן - פק' הראיות), נאמר כי:
""בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוק, ואולם אם היה השותף עד מדינה - טעונה עדותו סיוע. עד מדינה - שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה, לאחר שניתנה לו או הובטחה לו טובת הנאה"
כבר בפסה"ד ע"פ 385/89,
עבדול תלאוי נ' מ.י, פ"ד מב' (1) 140, נקבעה מפי כב'
הש' ג' בך ההלכה לפיה הוראת סעיף 296 לחוק גוברת על הוראת סעיף 54 א' (א)
לפק' הראיות, כשהטעם לכך הוא שעסקאות שוחד מתבצעות כמעט תמיד בצנעה
ובארבע עיניים, והאינטרס הציבורי המחייב את הסמכת בית המשפט להרשיע