בעניינם של הנאשמים 1 ו-4
כללי
1. הנאשמים ושניים אחרים הואשמו בשורה של עבירות אלימות שביצעו, על-פי הטענה, בעת ששירתו כשוטרי חובה בפלוגה כ"ה של משמר הגבול, אשר פעלה במועדים הרלבנטיים בגזרת חברון. ביתר פירוט נסב כתב האישום על סדרת מעשי אלימות שאירעו ביום 30.12.02. עניינם של שני האחרים הסתיים בהסדר טיעון לאחר הפרדת הדיון. עתה הגיעה העת להכריע את הדין בעניינם של הנאשמים.
כתב האישום
2. נאשם 1, שחר בוטביקה (להלן:
שחר), שימש כלוחם בפלוגה כ"ה, ואילו נאשם 4, דניס אלחזוב (להלן:
דניס), שימש כחצרן בפלוגה (עובד רס"ר). ינאי לאלזה (להלן:
ינאי) שימש גם הוא כלוחם. באסם ווהבי (להלן:
באסם) שימש כעוזר אחראי תחבורה. ביום 30.12.02 עסקה הפלוגה בהעתקת מקום מושבה מהבסיס הממוקם בהר מנוח (להלן:
הבסיס) אל בסיס אחר, הנמצא באזור תרקומיה.
על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, שהוגש לאחר הפרדת הדיון בעניינם של באסם וינאי, החליטו הנאשמים, יחד עם ינאי ובאסם, לנצל את יום הפעילות האחרון בבסיס למסע של התעללות והתעמרות בתושבי העיר חברון. הארבעה נטלו ג'יפ, אשר שימש את באסם ודניס לשם חלוקת מזון למוצבי הפלוגה, ונכנסו פעמיים, בשעות הצהרים ובשעות הערב, לתחומי העיר חברון על-מנת לאתר קורבנות למימוש מטרתם. במהלך נסיעותיהם אלה נהג באסם בג'יפ, דניס ישב לידו ושחר וינאי ישבו מאחור. הארבעה ביצעו מעשי אלימות כלפי ערבים תושבי חברון, כמפורט באישומים שבכתב האישום, ותיעדו את מעשיהם באמצעות מצלמת וידאו שהביא ינאי. לאחר מכן נקטו הארבעה פעולות שונות לשם שיבוש החקירה שנפתחה ומניעת גילוי מעשיהם.
על-פי האמור באישום הראשון שבכתב האישום העלו הארבעה אל הג'יפ, בשעות הצהרים, את עלאא סנקרוט (להלן:
המתלונן הראשון), יליד 1982. בדרך היכו אותו על פיו במכת מרפק, ולאחר נסיעה קצרה הגיעו למקום מבודד. המתלונן הראשון הועמד כשפניו אל חומת אבנים. הנאשמים, ינאי ובאסם, אשר ביקשו לשדוד מכשיר פלאפון לצרכיו של שחר, שאלו את המתלונן הראשון אם יש ברשותו פלאפון ובדקו את ארנקו. לאחר מכן היכו אותו - שחר היכה במקל של מכוש בידו, ברגליו, בגבו, בצלעותיו ובראשו של המתלונן הראשון. ינאי בעט בכתפו והיכהו באמצעות ידיו. גם לאחר שנפל, המשיכו שחר וינאי להכות את המתלונן הראשון, גם באמצעות קת הנשק. דניס צילם את המעשים האמורים במצלמת הוידאו. למתלונן הראשון נגרמו פצע בראש, שבר קל בגולגולת, פצע ברגל וחבורות בגוף. בגין מעשים אלה הואשמו הנאשמים בעבירות הבאות: חטיפה לשם חבלה, עבירה לפי סעיף 374 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
חוק העונשין); חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין; ושימוש לרעה בכוח המשרה, עבירה לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין.
על-פי האמור באישום השני, העלו הארבעה אל הג'יפ, בשעות הערב המוקדמות, את חמזה רג'בי (להלן:
המתלונן השני), יליד 1980. גם המתלונן השני הובא למקום מבודד והוכה - שחר היכה אותו במקל; ינאי - באלה; באסם - באמצעות קת הנשק; ודניס בעט בו. המתלונן השני נפל לרצפה, וגם לאחר שנפל המשיכו הארבעה להכותו. במהלך האירוע נטלו הנאשמים וינאי ובאסם מארנקו של המתלונן השני סכום של 150 ש"ח. דניס צילם את המעשים האמורים במצלמת הוידאו. למתלונן השני נגרמו המטומות ונפיחות בחלקי גוף שונים. בגין מעשים אלה הואשמו הנאשמים בעבירות הבאות: חטיפה לשם חבלה, עבירה לפי סעיף 374 לחוק העונשין; שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין; תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין; ושימוש לרעה בכוח המשרה, עבירה לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין.
על-פי האמור באישום השלישי, בשעות הערב, העלו הארבעה אל הג'יפ ערבי תושב חברון (להלן:
נהג המונית), ולאחר נסיעה קצרה פתחו את הדלתות האחוריות של הג'יפ והורו לו לצאת מן הג'יפ תוך כדי נסיעה. נהג המונית קפץ מן הג'יפ, נפל על הכביש ונחבל ברגליו. לאחר מכן עזב את המקום בצליעה. בגין מעשים אלה הואשמו הנאשמים בעבירות הבאות: חטיפה לשם חבלה, עבירה לפי סעיף 374 לחוק העונשין; נסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים
335(א)(1) ו-(2) וסעיף 25 לחוק העונשין; ושימוש לרעה בכוח המשרה, עבירה לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין.
על-פי האמור באישום הרביעי, בהמשך הערב העלו הארבעה אל הג'יפ את עמרן אבו חמדיה, בן 17 שנים (להלן:
המנוח). במהלך הנסיעה היכה שחר את המנוח באגרופים בצלעותיו. לאחר מכן פתחו שחר וינאי את הדלתות האחוריות של הג'יפ והורו למנוח לקפוץ תוך כדי נסיעה. המנוח סירב והתנגד. הוא נעמד ואחז ברצועות שבגג הג'יפ על מנת למנוע את הוצאתו החוצה. לאחר מכן, בעת שהג'יפ היה במהירות 70-80 קמ"ש, שיחרר שחר בכוח את אחיזת המנוח ברצועות, תוך שהמנוח מתנגד לכך, ולאחר מכן דחפו שחר וינאי את המנוח והשליכוהו אל מחוץ לג'יפ. המנוח הוטל אל הכביש, ראשו נחבט בחוזקה, וכתוצאה מכך נגרם מותו. ינאי צעק "
הוא מת, הוא מת" ואולם הארבעה נטשו את המנוח והמשיכו בנסיעה. דניס ישב ליד באסם ותיעד את האירוע במצלמת הוידאו. בגין מעשים אלה הואשמו הנאשמים בעבירות הבאות: הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין; חטיפה לשם חבלה, עבירה לפי סעיף 374 לחוק העונשין; ושימוש לרעה בכוח המשרה, עבירה לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין.
על-פי האמור באישום החמישי, במהלך הנסיעה בחברון בשעות הצהרים, הטילו שחר וינאי רימוני גז ורימוני הלם לעבר תושבים מקומיים. הנאשמים, ינאי ובאסם השליכו רימון גז אל עבר קדמת משאית שבתוכה היו אותה עת אנשים; הארבעה ירו רימון גז אל עבר מכונית ובה נוסע; הארבעה הטילו רימון גז אל עבר חנות שבקרבתה עמדו אנשים; והארבעה הטילו רימון הלם אל תוך חנות מכולת. ינאי ושחר תיעדו אירועים אלה במצלמת הוידאו. בגין מעשים אלה הואשמו הנאשמים בעבירות הבאות: שימוש בדבר מזיק, עבירה לפי סעיף 336 לחוק העונשין (שלוש עבירות); מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(5) לחוק העונשין (ארבע עבירות); ושימוש לרעה בכוח המשרה, עבירה לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין.
על-פי האמור באישום השישי נקטו הנאשמים, ינאי ובאסם שורה של פעולות על-מנת למנוע את חשיפת מעשיהם. בין היתר, השליכו הארבעה מן הג'יפ את מעילו של המנוח במהלך הנסיעה חזרה לבסיס; תיאמו גרסאות וסיכמו כי יאמרו שדניס ובאסם נסעו בג'יפ לחלוקת כלכלה; ינאי השמיד את הקלטת המתעדת את האירועים מושא כתב האישום, ובאסם שינה את תעודות המסע של הג'יפ בו נסעו ושל ג'יפ אחר על-מנת להסתיר את הנסיעה בג'יפ. בגין מעשים אלה הואשמו הנאשמים בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין (שתי עבירות).
האישום השביעי מיוחס אך לשחר, ובמסגרתו הואשם בהדחה בעדות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 246(ב) ו-249א(4) לחוק העונשין ובהטרדת עד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 249 ו-249א(5) לחוק העונשין, בכך ששחר וינאי התקשרו מבית המעצר לעד התביעה גיא אלישע, גידפו אותו ואיימו עליו.
תשובות הנאשמים לכתב האישום
3. בדיון שהתקיים ביום 13.7.03 כפר בא כוחו של שחר, עו"ד ירום הלוי, בעבירות המיוחסות לו. לדבריו אז, המתלוננים הראשון והשני הועלו אל הג'יפ בעקבות אירוע של זריקת אבנים. שחר כפר בשאר העובדות האמורות באישומים הראשון והשני, לרבות הכאתם של שני המתלוננים והותרתם חבולים. האישום השלישי הוגדר כ"
עורבא פרח" (בעמ' 10 לפרוטוקול). אשר לאישום הרביעי נטען, כי המנוח הועלה אל הג'יפ בעקבות אירוע של זריקת אבנים. הוא לא נדחף אל מותו, אלא קפץ ביוזמתו. שחר כפר גם באישומים החמישי, השישי והשביעי.
בא כוחו של דניס, עו"ד אברהם יהב, הגיש ביום 8.6.03 תשובה כתובה לכתב האישום ובה כפר בכל העבירות המיוחסות לדניס. דניס הכחיש כי נקט באלימות כלפי מי מהמתלוננים וביקש לראות בהודעותיו במשטרה חלק מתשובתו לכתב האישום. על-פי האמור בכתב התשובה, נסע דניס לחלק מזון למוצבים, במסגרת תפקידו, ולא היה שותף לכל תוכנית שהיא להתעלל בתושבי חברון. דניס לא הורה לתושבים המקומיים לעלות על הג'יפ ולא השתתף בהכאתם ובהתעללות בהם. הוא גם לא היה שותף לגרימת מותו של המנוח. דניס הודה, כי נכח באירועים המתוארים בכתב האישום וצילם אותם במצלמת הוידאו שמסר לו ינאי. דניס הכחיש את מעורבותו במעשים מושא האישום החמישי, כמו גם את האמור באישום השישי בדבר שיבוש מהלכי משפט.
מהלך שמיעת הראיות
4. משפטם של הנאשמים ארך זמן רב, רב מידי. זאת, לנוכח נסינות גישור אשר עלו יפה ביחס לבאסם ולינאי, הזמנתם של שני אלה כעדים מטעם המאשימה, בקשות דחיה רבות שהתבקשו על-ידי שחר, לנוכח מצבו הבריאותי, ואי התייצבותם של מי מהנאשמים לחלק מן הדיונים.