הכרעת דין לנאשם 2
1. בתאריך 7.7.2008, בשעות אחר הצהרים המאוחרות הזעיקה אמו של הנאשם את המשטרה לביתה, ברח' *********** (להלן: "
הבית"), על מנת שיסייעו בידה לפנות את אחיו, נאשם 1, מביתה.
סמוך לשעה 18:00 הגיעו לבית שוטר שח"מ, סמ"ר אדם אשכנזי (להלן: "
סמ"ר אשכנזי"), רנ"ג אבי יפרח (להלן: "רנ"ג
יפרח"), שבמועד האירוע שימש כסייר בתחנת גלילולת, שוטרת שח"מ, גנית מסיקה (להלן "
שוטרת שח"מ") ופקח בעיריית רמת השרון, מר יורי גרשמן (להלן: "
הפקח"), להם סיפרה האם, שנאשם 1 משתמש בסמים בביתה והתירה לשוטרים לערוך חיפוש בבית.
במהלך החיפוש נמצא בדירה חומר החשוד כסם והשוטרים ביקשו מנאשם 1 להתלוות אליהם וכשסירב הורו על מעצרו.
כיום, לאחר שנאשם 1 הודה במיוחס לו בעובדות כתב אישום מתוקן, אין עוד מחלוקת שהוא השתמש בכוח נגד השוטרים כדי להכשיל את מעצרו, בכך שקפץ על השוטרים, דחף את השוטר אבי יפרח, הכה אותם ובעט לעברם.
על פי עובדות כתב האישום היה מעורב גם הנאשם באירוע ובעת שהשוטרים מילאו את תפקידם כדין תקף את סמ"ר אשכנזי, בכך שאחז בחולצתו, נתן מכת אגרוף בפניו ושרט אותו בידו.
על כל אלה מייחסת לו המאשימה עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, על פי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
2. בתשובתו לאישום, שהוגשה באמצעות באת כוחו דאז, עו"ד סתוית רייכמן, כפר הנאשם הן במיוחס לו בכתב האישום והן במה שיוחס לאחיו וטען שבמועד הרלוונטי לכתב האישום שהה בחדרו בבית.
עם זאת בתגובתו הראשונית למיוחס לו, לאחר מעצרו, לא הכחיש את נוכחותו במקום האירוע ורק טען, כפי שנרשם מפיו בדו"ח המעצר, "לא תקפתי אותך. רציתי שתעצרו אותו ותשתלטו על העניינים".
באמרתו במשטרה, שעה קלה לאחר מעצרו, טען שבעת ששהה בחדרו שמע צעקות, לכן ירד למטה מהר, לא עשה כלום, רק פנה לשוטרים וביקש מהם "בלי אלימות. לא צריך אלימות". באותה אמרה אף טען שאחיו לא התנגד למעצרו ורק השוטרים נהגו כלפיו באלימות והכו אותו בעת שישב.
בשולי דו"ח הפעולה שרשם, לאחר האירוע, סמ"ר אדם אשכנזי, הוא ציין את הדברים הבאים: "שמעון התנצל בתחנה ומסר לי שלא התכוון לתקוף אותי, אלא רק ניסה להפריד".
3. על שאירע במקום העידו מטעם המאשימה שני השוטרים והפקח והוגש בהסכמה הזכ"ד שרשמה השוטרת שח"מ.
סמ"ר אשכנזי, שכחודש לאחר האירוע השתחרר משירותו הצבאי, זכר במעורפל בלבד את האירוע ונסמך בעדותו על דוח הפעולה שמילא בו רשם בין היתר שבעת שסייע לרנ"ג יפרח לעצור את אחיו של הנאשם, שהתנגד למעצרו, הגיח לפתע מהמסדרון הנאשם "תפס בחולצתי ונתן אגרוף לפניי... כמו כן החזיק בידי בחוזקה ושרט אותי".
הפקח לעומתו, זכר את פרטי האירוע ובהתייחסו לחלקו של הנאשם סיפר, כי תוך כדי הצעקות שנשמעו בעת שאזקו את נאשם 1 "הגיע מהקומה השנייה אחיו (הנאשם - ה.נ.). הוא קפץ מקומה שנייה בלי לדבר ונתן לאדם (סמר אשכנזי - ה.נ.) אגרוף בפנים... בראש מקדימה".
ב"כ הנאשם ביקש לברר עימו את האפשרות שהנאשם הגיע ורק ניסה להפריד בין השוטרים לאחיו, ותשובתו הנחרצת הייתה "זה היה הכי טוב אם הוא היה עושה את זה. במקום להפריד ולנסות לתקשר, הוא הגיע כמו בוקסר מלמעלה. הוא קפץ על אדם שקיבל מכה".
וכך תיאר
רנ"ג יפרח את רגע הגעתו של הנאשם: "במהלך ההשתוללות, שמעון האח הסתכל מלמעלה, אז הוא ירד קפץ עלינו והתחיל לצעוק 'אתם תוקפים את אח שלי'. אז אדם השתלט על שמעון...או שהוא קפץ עליי או על אדם".
השוטרת שח"מ רשמה בזכ"ד שהוגש את מעשי הנאשם באופן הבא: "מלמעלה ירד אחיו שמעון שאוליאן והחל להתערב ולעזור לאחיו להכות את השוטרים"
4. ההגנה ויתרה על העלאת הנאשם לעדות ונמנעה מלחשוף אותו לחקירה נגדית ובהסכמת המאשימה הגישה את ההודעות שנמסרו במשטרה על ידי אמו, הגב' סילבי שאוליאן בנישתי ושל אחיו, נאשם 1, שוקי שאוליאן.
גרסת הנאשם נלמדת אפוא, מאותן אמירות שנרשמו מפיו, מרגע מעצרו ועד לתגובתו לכתב האישום.