הכרעת דין בתיק ת"פ 3438-07

א.         העובדות הצריכות לעניין:

1.      ביום 31.12.07 הוגש כתב אישום נגד נאשמים 1 ו- 2 בו הואשמו הנאשמים בכריתת עצים מוגנים לפי סע' 15, 17(7) לפק' היערות הא"י 1926 לפי העובדות כדלקמן:

" בתאריך 31.10.07 או בסמוך לכך כרת הנאשם מס' 2 לפי הוראת נאשם מס' 1 עץ אורן, שהוא עץ מוגן, ברח' קרן היסוד 25 נהריה.

  לנאשמים לא היה רישיון לכריתת העץ.

  רישיון ז' מס' 85145 שהוצא לנאשם מס' 1 לא כלל את העץ שנכרת".

2.      בדיון שנערך ביום 6.4.08 כפר נאשם מס' 1 (להלן: " הנאשם") בעובדות כתב האישום. סנגורו טען בדיון כי הנאשם ביקש רישיון כריתה למספר עצים בחצר ביתו ובקשתו נתקבלה. עצים אלו היו אמורים להיות מסומנים בצבע לבן. הלכה למעשה רק כשליש מכמות העצים שהותרו לכריתה סומן היות ולפקח שביצע את עבודת הסימון אזל הצבע במיכל הסימון ובשל כך כי הסימון של העצים היה חלש ולא ברור. העץ נשוא כתב האישום לא סומן כלל. הפקח הודה כי לא נותר לו צבע במיכל. היות וכך, טוען הסנגור, נאשם מס' 2, הוא הקבלן שביצע את הכריתה, ללא נוכחות הנאשם במקום, טעה בתום לב וכרת את העץ, כך שלנאשם אין חלק בכך. לטענתו מדובר בפעולה רשלנית של המאשימה המאיינת את העבירה.

3.   בתום הדיון קבעתי כי התיק ייקבע להוכחות בעניינו של נאשם 1 בלבד, שכן נאשם 2 לא הופיע לדיון וכתב האישום לא הוקרא בפניו.

נאשם 2 לא התייצב לדיונים בתיק למרות צו הבאה שהוצא כנגדו. בדיון שהתקיים ביום 27.5.10 הודיע ב"כ המאשימה כי הצדדים הסכימו להפריד הדיונים בין שני הנאשמים וכי נאשם 2 יימחק מכתב האישום ויוגש נגדו כתב אישום נפרד בפני שופט אחר. בדיון ניתנה החלטתי בדבר הפרדת הדיון בין שני הנאשמים ומחיקת נאשם 2 מכתב האישום על מנת למנוע עינוי דין לנאשם מס' 1 כנגד נאשם 2 שנמחק מכתב אישום זה, הוגש כתב אישום בעניין זה והוא הודה והורשע, ונגזר דינו ע"י כב' השופט זיאד סאלח בתיק מס' 7887-03-09, ביום 14.9.10.

4.         פרשת התביעה:

ביום 14.2.10 נערך דיון הוכחות בו העידו עדי המאשימה: 

4.1. ראשון העיד מר יגאל יעקובי

העד שימש יערן בגוש חניתא מעלות ומנהל היערות מטעם קק"ל בשטחים הפתוחים ומטפל, בין    השאר, במתן אישורי כריתה, ברשויות, עיריות וישובים.

               העד העיד כי במסגרת תפקידו הוא מטפל בבקשות כריתה של עיריית נהריה.

במקרה דנן הגיע לסיור ביחד עם הגב' שושנה קופנס, נציגת עיריית נהריה, במגרש שבבעלות הנאשם ( העד זיהה את הנאשם באולם ביהמ"ש) ובעקבות בקשת העירייה לכרות באופן מלא שישה עצים שהיו בקצה המגרש ואשר נטו בצורה מסוכנת אל מחוץ לתחום המגרש כלפי הרחוב. הנאשם, שנכח במקום בעת הסיור, הסכים לבקשה וכן ביקש לכרות עצי ברוש יבשים ושרופים בעיקרם.  העד תיאר את פעולותיו וטען כי סימן בצבע לבן את העצים המסכנים את העוברים ושבים  ואח"כ נפנה לסמן את העצים הנוספים שראה לנכון לכורתם בהיותם יבשים ושרופים. כשסיים מלאכתו, פנה אליו הנאשם וביקש שיאשר לו לכרות עץ אורן ירושלמי גדול מאוד, איכותי ובריא שבחצרו. קוטרו של העץ היה 60-70 ס"מ והוא בעל צמרת בריאה. מבחינה מקצועית ועל יסוד הניסיון הרב שצבר עמדתו של העד היתה כי קומת העץ זקופה ולא היוותה כל סכנה. העד הדגיש כי התנגד לכריתת עץ זה באופן ברור ומוחלט. הנאשם ענה לעניין כריתת העץ כי הוא מתכוון לבנות בשטח. העד השיב לו כי כאשר יתקבל בידיו היתר בנייה יגיש בקשה מתאימה. לאחר מכן הורה העד ביוזמתו על כריתה של 2-3 עצים נמוכים מחטניים. כשהחל לסמן אותם אזל הצבע הלבן במיכל ולכן הצביע על העצים הללו ואמר לנאשם שהוא רשאי לכרות אותם.

בעדותו מסר העד כי הנאשם שב והעלה את עניין כריתת עץ האורן הגדול והבריא מספר פעמים אולם העד כאמור סירב לבקשתו באופן נחרץ.

באותו יום, 29.10.07 , בעקבות הסיור ומיד לאחריו ערך העד מסמך סיכום סיור ( הוגש וסומן ת/2 ), בו פירט את העצים המאושרים לכריתה וציין כי עצים אלו סומנו בצבע לבן. עוד נכתב בסיכום כי לא אושרה בקשת בעל המגרש לכרות עץ ירושלמי גדול ואיכותי בדרום המגרש.

ביום 30.10.07 הוצאו רישיון כריתה מס' 85145 ורישיון נטילה מס' 43609 בעקבות הסיור יום קודם לכן ( הוגשו וסומנו ת/3 ו- ת/4 ).

בהמשך עדותו ציין כי יומיים לאחר הסיור נודע לו כי מתבצעת עבודת כריתת עצים במגרש של הנאשם. העד הגיע למקום והבחין כי עץ האורן הגדול איננו. העד פנה לנאשם ושאל אותו מדוע כרת את העץ ללא רישיון והנאשם השיב כי הקבלן (נאשם מס' 2) כרת אותו. בשטח נכחו גם הנאשם וגם הקבלן. גדם העץ כוסה בגזם והיה מוסתר, לא ברור אם במכוון אם לאו. תשובת העד כיצד הגיב הקבלן שעבד בשטח לכעסו של העד על הכריתה הוא ענה: "אני לא יכול לומר מה הקבלן אמר לי".

העד הדגיש בחקירתו כי עץ האורן לא סיכן את הציבור ולא היה מסומן לכריתה וכי הבהיר מפורשות, לנאשם אשר שב וביקש לכרות את העץ, כי אינו מאשר כריתת עץ זה.