אני מזכה את הנאשם, מחמת הספק, מעבירת גניבה ומרשיע אותו ביתר העבירות המיוחסות לו.
כתב האישום
1. הנאשם הינו פסול נהיגה על פי החלטת רשות הרישוי מיום 23.9.08 בשל "אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה". בכתב האישום נטען, כי בחודש ספטמבר 2010 או בקרבתו, גנב הנאשם את רישיון הנהיגה של אחיו אברהם משעלי. ביום 16.10.10 בשעות הלילה נהג הנאשם בירושלים ברכב מסוג יונדאי שבבעלות חברו אהרון מלכה מבלי שהיה ברשותו רישיון נהיגה תקף. בשעה 22:20 לערך נסע הנאשם באיטיות ברח' גולומב בירושלים בסמוך לירי פלטניק שהלך ברחוב. המתלונן פלטניק הגיע לתחנת אוטובוס באותו רחוב והמתין בה. הנאשם עצר את הרכב כ-20 מטרים מהתחנה. כעבור דקות אחדות, התקרב הנאשם עם רכבו לתחנה, המתלונן סימן בידיו לנאשם לברר מה קרה. בתגובה, יצא הנאשם מהרכב כשאחת מידיו בכיס מכנסיו, ניגש למתלונן ואמר לו: "מה אתה רוצה אני זוכר אותך אני יודע מי אתה אם אתה לא אומר לי אמת אני מכסח אותך במקום." הנאשם הוציא סכין פרפר מכיסו, פתח אותה ואמר למתלונן: "אם לא תגיד לי אמת, אני דוקר אותך במקום ואף אחד לא ידע כי אין שום דבר בחור הזה" ודחף את המתלונן.
במקום עבר רכב מג"ב והנאשם נכנס לרכב וברח מהמקום. בהמשך, בשעה 22:40 לערך, ב"כיכר החתולות" בירושלים, התבקש הנאשם להציג רישיונות בפני השוטרים במסגרת בדיקה שגרתית. הנאשם הציג רישיון נהיגה של אברהם וטען כי הוא אברהם משעלי.
במעשיו אלה, מיוחסות לנאשם עבירות של גניבה, נהיגה ברכב ללא רישיון, איומים, החזקת סכין, התחזות לאחר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירות לפי סעיפים 383(א)(1), 384, 192, 186, 441 ו-275 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 וכן עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה תשמ"א - 1961.
תשובת הנאשם
2. בתשובת הנאשם לכתב האישום אישר הנאשם כי הוא פסול נהיגה וטען כי היה בהליכים להחזרת רישיון הנהיגה דרך משרד הבריאות. אכן, היה בידיו רישיונו של אחיו אברהם, אולם הרישיון היה מונח בתא הכפפות. הנאשם אישר כי נסע ברח' גולומב, אך לא עצר את הרכב בתחנת האוטובוס, לא החזיק סכין, לא התעמת עם המתלונן, אין לו היכרות מוקדמת עימו והוא לא איים עליו. הוא אישר כי נדרש על ידי השוטרים להציג רישיונות. הנאשם הוציא מתא הכפפות את רישיונות הרכב ושם בטעות היה מצוי גם רישיון הנהיגה של אחיו. הוא מסר את כל המסמכים לשוטרים מבלי שידע שרישיון הנהיגה של אחיו מצוי שם. הנאשם אישר שנהג ברכב בלי להחזיק ברשותו רישיון נהיגה תקף, אולם כפר בעובדות המפורטות בכתב האישום.
דיון והכרעה
3. מטעם המאשימה העידו המתלונן ירי פלטניק, אשר הודעתו במשטרה הוגשה על-ידי ב"כ הנאשם (נ/3). ב"כ המאשימה הגישה מספר מוצגים ובכלל זה הודעתו של האח, דו"חות פעולה ותעודת עובר ציבור (ת/1 - ת/5). בנוסף לעדותו של הנאשם העיד מטעמו גם אחיו אברהם. כמו כן הוגשו על-ידי הסנגור שני מזכרים (נ/1 - נ/2).
4. מהעדויות שהובאו בפניי עולה, כי מדובר בשני אירועים; הראשון - המפגש עם המתלונן ירי פלטניק. השני - ב"כיכר החתולות" עת נדרש להציג בפני השוטרים את רישיון הנהיגה במסגרת בדיקה שגרתית.
לגבי האירוע הראשון הכחיש הנאשם בתשובתו לכתב האישום כי עצר בתחנת האוטובוס וכי התעמת עם המתלונן ואיים עליו. עם זאת, בהודעתו במשטרה (ת/1) אישר את עצם קיומו של המפגש עם המתלונן אך המעיט בחומרת האירועים. שם תיאר כי חשב שהמתלונן צוחק עליו ויצא אליו וכאשר אמר לו המתלונן כי אינו צוחק עליו, נכנס לרכב ונסע לדרכו.
בשורה 75 להודעה, לשאלת החוקרת מסר: "יש לי תסביך כזה שצוחקים עלי" (שורה 75 להודעה).
בבית המשפט שינה את גרסתו בעניין זה (עמ' 17 - 18 לפרוטוקול). הנאשם מסר מספר גרסאות סותרות לגבי האירוע זה תוך הנחה שכל גרסה תשרת את מטרותיו.
במשטרה אישר את דבר המפגש והעימות עם המתלונן, אך המעיט בחשיבות ההתרחשות. בתשובה לכתב האישום הכחיש כלל את עצם עצירתו בתחנה ואת העימות ואילו בעדותו בבית המשפט חזר על הגרסה הראשונה וגם כאן ניסה להעמיד גרסה שתשרת אותו.
עדותו של הנאשם בהתייחס לאירוע זה הייתה, כאמור, מלאה סתירות, בלתי משכנעת, בלתי אמינה ועל כן אין מקום לקבלה.
5. המתלונן בעדותו בבית המשפט חזר על גרסתו כפי שנמסרה בהודעתו במשטרה (נ/3).
מיד לאחר האירוע התקשר למשטרה על מנת לברר אופן הגשת התלונה ואף הגיע מיוזמתו באמצעות מונית למסור את תלונתו. בתחנת המשטרה אף זיהה את הנאשם שהגיע למקום לאחר שעוכב לחקירה. מהתרשמותי מעדותו של המתלונן, אני קובע, כי העד לא ניסה להעצים את האירוע ולא ייחס לנאשם עניינים שלא קרו. גרסתו הייתה עקבית, אחידה ומשכנעת, הוא לא הפריז בתיאוריו ואני מקבל את עדותו כאמינה ומקובלת ללא סייג.
6. האירוע השני - באירוע זה מיוחסת לנאשם עבירה של גניבת רישיון נהיגה של אחיו, נהיגה ללא רישיון וכן התחזות לאחיו והפרעה לשוטר במילוי תפקידו על ידי הצגת רישיון שאינו שלו. הנאשם עצמו הודה כי נהג ברכב ללא רישיון תקף, זאת עולה גם מת/5 שהוגש בהסכמה לפיו הנאשם הינו פסול נהיגה מסיבה של אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה. הנאשם אף הודה בהודעתו במשטרה בעניין זה. מדו"חות הפעולה שהוגשו עולה, כי אחיו של הנאשם נעצר כאשר נהג ברכב ללא חגורת בטיחות. האח הציג לשוטרים צילום של רישיון נהיגה ותעודת זהות ולאחר מכן שוחרר לדרכו. בהמשך אותו ערב, עצרו אותם שוטרים, בדרך אקראית, את הנאשם ב"כיכר החתולות" לבדיקה שגרתית. הנאשם הציג את רישיון הנהיגה המקורי של אחיו וטען בפני השוטרים, כי הוא אברהם משעלי ואף ציין בפניהם את מספר תעודת הזהות של אחיו. רק לאחר שהשוטרים עימתו אותו פעמים אחדות עם המידע לגבי אחיו, הודה כי הוא קובי משעלי ולא אחר.
לגבי עבירת הגניבה - נמסרו שתי גרסאות: האחת של האח והשנייה של הנאשם. לעניין זה לא שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם גנב את רישיון הנהיגה, שהרי ביסוד עבירת גניבה מונחת הכוונה לשלול את הדבר מבעליו שלילה מוחלטת. כך קובע סעיף 383 לחוק העונשין מגדיר מהי גניבה: