ת"א
בית משפט השלום עכו
|
1678-07
27/06/2011
|
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. "הפניקס"- חברה לביטוח בע"מ 2. אבנר- איגוד לביטוח נפדעי רכב בע"מ
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
1.לפני בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין מיום 9.10.10 כך שהמועד הרלבנטי לחישוב סכום התביעה יהא מועד הדרישה, 5.2.04 וכי פסק הדין יינתן על הסכום הנקוב בדרישה המקורית, 680,834.94 ₪, בתוספת ריבית הסכמית.
2.לטענת המבקשים, החישוב בפסק הדין שגוי משפטית וחשבונאית. דרך החישוב הנכונה היא העמדת סוכם הדרישה הראשונה ותוספת של ריבית הסכמית מאותו מועד ועד מועד התשלום בפועל. הריבית ההסכמית אינה ריבית דריבית, כי אם ריבית הנצברת מדי רבעון.
3.המשיב מתנגד לבקשה. לשיטתו, מדובר בתיקון מהותי, שלא היה שנוי במחלוקת במסגרת ההתדיינות.
4.לאחר שעיינתי בפסק הדין, בטענות הצדדים וכן בסיכומיהם נחה דעתי כי אין מקום לתיקון פסק הדין.
5.פסק הדין קיבל את התביעה בהתאם לסכום הנקוב בה. הצדדים הגישו סיכומים המתייחסים לשאלת החיוב בריבית הסכמית מכוח הסכם בין חברות הביטוח והמשיב. בסיכומיו ציין במפורש המשיב את סכום התביעה כפי שמופיע בכתב התביעה והבהיר כי לשיטתו מדובר בסכום המחושב בהתאם להסכם בין הצדדים.
6.בסיכומי התשובה לא חלקו המבקשות על טענה זו ולא התייחסו כלל לסכום הנובע מהחלת שעורי הריבית הקבועים בהסכם על סכום התביעה. בסיכומיהן טענו בהרחבה מדוע אין לחייבן כלל בריבית ההסכמית, הא ותו לא.
7.בפסק הדין התבקש המשיב אף להגיש פסיקתא לחתימה, שהועברה להתייחסות המבקשים, אך זו נותרה ללא התייחסות.
8.נסיונן של המבקשות כיום לטעון כי הסכום המגיע למשיב מכוח ההסכם, שונה מזה שנפסק בשל אופן חישובי הריבית הנקובה, כך שהסכום הנקוב בכתב התביעה עצמו שגוי, בו מהווה הרחבת חזית. אין בטענה כדי להביא לתיקון טעות כלשהי, מדובר בטענת הגנה שמועלית לראשונה במסגרת הבקשה שלפניי. נושא אופן חישוב הריבית עפ"י ההסכם – האם ריבית דריבית או ריבית רגילה לא עלה כלל לדיון, המבקשות לא העלו כל טענה ביחס להיותו של הסכום הנקוב בכתב התביעה שגוי.
9.לאור כל האמור הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"א, 27 יוני 2011, בהעדר הצדדים.