ת"א
בית משפט השלום קריות
|
10987-07-09
05/12/2010
|
בפני השופט:
דאוד מאזן
|
- נגד - |
התובע:
1. A.I.G - ביטוח זהב חברה לביטוח 2. אבנר- איגוד לביטוח נפגעי תאונות דרכים
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
מונחת בפני בקשה לסילוק על הסף ותשובת המשיב לבקשה זו. עוד מונחת בפני בקשה לאפשר5 למוסד לביטוח לאומי לתקן את כתב התביעה.
הסוגיה שבסיס הבקשות היא סוגיה נכבדה והשאלה היא האם זה נכון לדון בה כעת?
אקצר מאוד בהכרעתי וכבר עתה אציין שאני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף והנני מקבל הבקשה לתקן את כתב התביעה ואלה נימוקיי;
ראשית, טעם מערכתי.
מדובר בסוגיה המתעוררת במספר רב של תיקים בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח, נראה בעני שהכרעה פרטנית בכל תיק ותיק תכביד מאוד על המערכת השיפוטית, תגרום להחלטות ,לפעמים סותרו, והדבר אינו הכרחי ואינו חיוני, בשלב זה.
לאור העובדה כי קיימת בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד השופט רובין בבית המשפט המחוזי בירושלים, שורת ההיגיון מחייבת המתנה להכרעה בהיות החלטת בית המשפט המחוזי החלטה מנחה לבתי המשפט השלום ויכול שיהיה בה ציון דרך בכל הקשור לסוגיית הביטול של ההסכם ואיזה מועד חל הביטול.
מכאן שאני סבור כי ראוי להמתין עד הכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים, וראוי כך לנהוג גם בתיקים מקבלים.
אכן הדבר נחזה שבית המשפט מתחמק מהכרעה, אך לא כך הדבר ; השקעה מיותרת במאמץ שיפוטי ניכר של מספר רב של ערכאות אינו רצוי וראוי להמתנה שיש בה חיסכון שיפוטי יקר.
שנית, שאלת הביטול מחייבת בירור עובדתי.
שאלת הביטול בנסיבות שתוארו בין הצדדים מחייבת בירור עובדתי קצר ואין מקום , בשל מחלוקת עובדתית בפרט בשאלת דיני הסיכול, מחייבת בירור וראוי לעשות זאת בתיק העיקרי.
שלשית, תיקון כתב התביעה אינו מעורר כל שאלה של התיישנות. העילה שמבוקש הוספתה הינה העילה החוזית וככזו היא טרם התיישנה, להבדיל מהעילה הנזיקית שהיא ממועד התאונה.. התאונה ארעה ביום 21/7/2002. כידוע , תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים ( סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות). תחילת מניינה של אותה תקופה הוא ביום שבו נולדה עילת התובענה ( סעיף 6 לחוק). אם כך , השאלה שעלינו לברר תחילה , לצורך דיון בטענת ההתיישנות , הינה מה העילה שבבסיס התביעה ומתי נולדה.
ענייננו בתביעת המוסד לביטוח לאומי כנגד הנתבעת מכוח הסכם שנחתם בין הצדדים להשבת תגמולים שמשולמים על ידי המל"ל לניזוק בשל תאונת דרכים (להלן – "ההסכם").
ההסכם , יצר וחידש עילה חוזית נפרדת ועצמאית , בעצם החוזה , העביר את יחסי הצדדים מתביעת השיבוב על פי דיני הנזיקין, כפי שהיה בעבר בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, אל עבר מישור דיני החוזים.
העילה הינה עילה חוזית מכוח ההסכם בין הצדדים כפי שקובע סעיף 3 להסכם :
"שילם או משלם המוסד – על פי הוראות החוק – גמלאות לנפגע בתאונת דרכים (להלן: התביעה), והחברה אחראית – על פי הוראות הדין לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח – לפצות אותו נפגע מכוח היותה המבטחת של השימוש בכלי הרכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים, בגינה משתלמות הגמלאות לנפגע, בפוליסה שהייה בת תוקף בעת תאונת הדרכים, תפצה החברה את המוסד כדלקמן: 1. כאשר הנפגע הוא הנוהג בכלי הרכב – 55%. 2. כאשר הנפגע אינו נוהג בכלי הרכב – 80%".
מועד יצירת העילה הינו המועד של ביצוע התשלום בידי המוסד לביטוח לאומי הנובע מהביטוי "שילם או משלם המוסד" ממועד התשלום צומחת העילה ומתחיל המניין ממועד זה. לראשונה בוצע התשלום בחודש 4/03-ראה מסמכים שצורפו לתביעה, ממועד זה מתחיל מניין הימים וברור כי ממועד זה טרם חלפה תקופת ההתיישנות כלל ועיקר.
על פי המסמכים שצורפו על ידי התובע התשלומים ששולמו-שהם מועד יצירת העילה, שולמו הרבה לאחר התאונה, ומכאן ברור שעילה זו טרם התיישנה ואין מניעה לאפשר את התיקון.
על כן, הנני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף ומקבל את הבקשה לתקן את כתב התביעה.
כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה וכתב הגנה מתוקן תוך 30 ימים מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.