המרכז הלאומי לספורט חורף בישראל מרכז קנ דה נ' ההתאחדות הישראלית להחלקה על הקרח

החלטה

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר ניתן ביום 30/11/09.

2.בנימוקי הבקשה נטען, כי המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, סיכויי הערעור להתקבל טובים, ואם תזכה בערעור ופסק הדין לא יעוכב, יהיה בלתי אפשרי להחזיר את המצב לקדמותו. המשמעות המעשית, בהעדר אפשרות מצד המבקשת לפרוע את החוב, הינה פירוקה ומחיקתה, כגוף היחידי הפועל ברמה הארצית לטובת ספורט ההחלקה האמנותית. המבקשת הינה עמותה הנתמכת במשורה ע"י גורמים מוסדיים, ובעיקר מינהל הספורט במשרד החינוך. היא נמצאת בגירעונות מתמשכים על פני שנים ובעיות נזילות קשות, ניזונה מתרומות, הלוואות והקצאה שנתית ממינהל הספורט.

בנוסף, בסבירות גבוהה מאד, אם לא מוחלטת, כל כסף שיועבר למשיבה לא ניתן יהיה לקבלו חזרה אם יתקבל הערעור. המשיבה נמצאת בגירעונות מתמשכים, חייבת סכומי עתק לצדדים שלישיים, וקיומה מבוסס על הלוואות ותרומות. מדובר בסכום נכבד שנפסק בפסק הדין - "אסטרונומי" כלשונה של המבקשת.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי יש למחוק את הבקשה על הסף. התצהיר שצורף לבקשה, אשר ניתן על ידי הגב' קרול חסדאי מזכ"לית המבקשת, הינו כללי וסתמי, אינו מפורט ונטענות בו טענות בעלמא. אין כל הסבר, מדוע תשלום פסק הדין יביא לפירוק המבקשת, ולא צורפה כל אסמכתא להוכחת מצבה הכלכלי של המבקשת.

לגוף העניין נטען, כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים ביותר, שכן בית המשפט אינו מתערב בקביעות עובדתיות ובראיות אשר הוצגו בפני בית משפט זה. פסק הדין מבוסס בעיקר על אלה.

אם תזכה המבקשת בערעור, ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. הכלל הוא, כי הגשת ערעור אינה מונעת בעד הזוכה בו, להוציא לפועל את פסק הדין וליהנות מפירותיו.

דיון.

4.הגשת ערעור ובמיוחד בפסק דין כספי, איננה מהווה עילה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בבואו לשקול אם לעכב את ביצועו, על בית המשפט לבחון את סיכוי הערעור מחד, ואת אפשרות החזרת המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל - מאידך.

מטבע הדברים, כבית משפט שנתן את פסק הדין, אין בית משפט זה נדרש להיכנס לעומק הטענה בדבר סיכויי הערעור, והשיקול העיקרי הינו הנזק שייגרם למבקשת אם פסק הדין לא יעוכב, לעומת הנזק שיגרם למשיבה, אם ביצוע פסק הדין יעוכב.

5.לטענת המבקשת, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב והמבקשת תזכה בערעור. נטען, כי מצבה של המשיבה בכי רע, ולפיכך לא תוכל להחזיר הסכומים שישולמו לה בהתאם לפסק הדין, אם ביצועו לא יעוכב.

לבקשה צורף תצהירה של הגב' קרול חסדאי, מזכ"לית המבקשת. בתצהיר נאמר, כי המשיבה נמצאת בגירעונות מתמשכים על פני שנים ובבעיות נזילות קשות, וחלק גדול מתקציבה הינו מתרומות, הלוואות והקצאה שנתית ממנהל הספורט.

לתצהיר צורף דו"ח שנתי של המשיבה משנת 08 ונטען, כי הדו"ח משקף את מצבה הכספי הקשה של המשיבה.

6.מנגד, לתגובת המשיבה צורף מסמך החתום ע"י מנכ"ל המשיבה, ולפיו המשיבה הצליחה לייצר רווח תפעולי של 800,000 ₪ בשנת 2009, וכן מסמך של רו"ח יהודה עוז, לפיו הירידה בהכנסות המשיבה, הינה תוצאה ישירה של ביצוע שיפוץ. הצפי של הנהלת המשיבה עקב השדרוג והרחבת פעולותיה הינו, כי אלה יביאו בעתיד להגדלת הכנסותיה.

7.לא הוכח ולו לכאורה, כי אם פסק הדין לא יעוכב והמבקשת תזכה בערעור, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, וכי המשיבה לא תוכל להחזיר הכספים שישולמו לה בהתאם לפסק הדין. לא הוצגה כל ראיה, לפיה המשיבה אינה עומדת בהתחייבויותיה, או כי ננקטו נגדה הליכים כלשהם בשל חובותיה לצדדים שלישיים, ככל שאלה קיימים.

8.עוד נטען, כי אי עיכוב ביצוע פסק הדין יביא לנזק בלתי הפיך למבקשת, הואיל ובהעדר אפשרויות לפרוע את החוב, המשמעות היא פירוקה. לטענה זו לא נמצא כל בסיס ראייתי, ומדובר בטענה בעלמא. יתירה מכך, היא עומדת בסתירה לטענה, כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם ישולמו כספים למבקשת, הואיל וזו לא תוכל להחזירם.

9.מצבה הכלכלי של המבקשת, ואי יכולתה לעמוד בתשלום הסכום שנפסק, אינו מהווה עילה לעיכוב ביצוע פסק הדין. כידוע, מקומן של טענות אלה, להתברר בלשכת ההוצאה לפועל, אם המבקשת לא תשלם את הסכום שנפסק, וינקטו נגדה הליכי הוצאה לפועל.

10.לא שוכנעתי, כי התקיימו התנאים לעכוב ביצוע פסק הדין. הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, יז' סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.