החלטה
בפני בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה בהמשך להחלטתי מיום 2/7/13, שניתנה במסגרת דיון קדם משפט, בגידרה הוריתי למבקשות להגיש עמדתן באשר לתיקון כתב התביעה או לחילופין הותרתה על כנה.
המבקשות עותרות לתיקון כתב התביעה , על מנת שתונח בפני בית המשפט התשתית העובדתית המלאה הדרושה להכרעה במחלוקת וכן מבקשת להוסיף נתבע נוסף לכתב התביעה.
המשיבה מתנגדת לבקשה לתיקון כתב התביעה, בנימוקים רבים ושונים, אלא שרובם נטענו ללא ציון אסמכתא משפטית, -תקנות סדר הדין האזרחי או פסיקה. באשר לחלקם של הנימוקים סבורה אני כי אין זה המקום לדון בהם בשלב מקדמי אלא בשלב הדיון לגופו של עניין כפי שאף המשיבה סבורה בעצמה (סעיפים 12.2-12.3 לתגובתה).
כבר עתה אומר כי מצאתי לנכון לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה באופן חלקי ולהתיר הגשת של כתב התביעה המתוקן ככל שהתיקון הינו ביחס לתוספת תשתית עובדתית המקימה את עילת התביעה ולהוספת נתבע, אולם לא מצאתי לנכון לאשר תיקון התביעה על דרך של הוספת עילות תביעה חדשות שאינן קשורות לעילת התביעה המקורית.
להוספת עובדות ונתבעים רלוונטיים , חשיבות רבה לצורך הצגת התשתית העובדתית המלאה בפני בית המשפט המאפשרת הגעה לחקר האמת. מאידך, שלילת הזכות לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת עובדות מהותיות, תביא לתוצאה לא רצויה וייתכן אף להכרעה שגויה, בייחוד לאור הצורך שעלה בהשלמת עובדות נוספות, בדיון שהתקיים במעמד הצדדים.
באשר לטענת המשיבה בדבר היעדרו של תצהיר לתמיכה בעובדות המצוינות בבקשה לתיקון כתב התביעה, אכן ,ככלל ,נדרש המבקש תיקון כתב תביעה לתמוך את בקשתו לתיקון התביעה ואת העובדות החדשות שהביאו אותו לבקש את תיקון התביעה בתצהיר.
דרישה זו נועדה על מנת לאפשר לבית המשפט לשקול באם להתיר את תיקון כתב התביעה כאשר מלוא העובדות העומדות בבסיס הבקשה לתיקון פרושות בפניו. אלא שהמקרה שבפניי שונה הוא .שכן הבקשה לתיקון כתב התביעה באה לעולם, בעקבות דיון במעמד הצדדים ולאחר שהתברר לבית המשפט כי יש עובדות חדשות/נוספות ורלבנטיות שאינן עולות מתוך כתב התביעה. בנסיבות אלו אני סבורה כי היעדר תצהיר לתמיכה בבקשה אין בו כדי למנוע מבית המשפט לדון בבקשה.
לעניין שיקול הדעת המוקנה לביהמ"ש באשר לחובה לצרף תצהיר, ראו רע"א 8390/05 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' דורון, [פורסם בנבו]).
לא כך הוא הדבר ביחס להוספת עילות חדשות. בניגוד לדעתי לעיל בדבר היעדר הצורך בתמיכת הבקשה לתיקון בתצהיר ככל שהדבר נוגע להוספת עובדות חדשות, הרי שביחס לתיקון המבוקש על דרך של הוספת עילות חדשות לכתב התביעה, הצורך בהוספתן אינו קשור לדיון שהתקיים בבית המשפט. לעניין זה די בהיעדרו של תצהיר לתמיכה בבקשה כדי לדחות את הבקשה לתיקון בכל הקשור להוספת עילות חדשות, שאינן קשורות לעילות התביעה המקורית.
משכך מצאתי לנכון לקבל באופן חלקי את טענת המשיבה ביחס לעילות חדשות שהובאו במסגרת כתב התביעה המתוקן. על בית המשפט לבחון האם ישנה עילה חדשה במסגרת התיקון, ואכן נוכחתי כי עילות הגזל, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט, הובאו לראשונה במסגרת כתב התביעה המתוקן. מדובר בעילות חדשות לחלוטין.על כן אין אני מתירה את הוספתן במסגרת כתב התביעה המתוקן, מה גם שעילות אלו ברובן נוגעות למעשיו של הנתבע 2, אשר כלל לא הופיע במסגרת כתב התביעה המקורי.
בעת בחינת בקשה לתיקון כתב תביעה תינתן פרשנות רחבה למושג "עילה". ראו לעניין זה רע"א 3319/06 כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק החברה נ' ניסים ג'ברה, 28/01/2007 [פורסם בנבו]. משכך ,הרי שאני מתירה תיקון כתב התביעה רק ביחס לעילות החוזיות, הפרת ההסכמים וכן עילת חוסר תום הלב, בהן רלוונטיות להסכם ההלוואה שבגינו הוגשה התביעה המקורית.
באשר לצירוף הנתבע הנוסף, עו"ד צחי כהן, אציין כי מעיון בכתב התביעה עולה כי נוכחות הנתבע הנוסף בהחלט נחוצה לצורך בירור התביעה. שכן המבקשות מעלות טענות רבות באשר להתנהלותו אותן שומה לברר. במהלך הדיון בהליך העיקרי.
ועל כן אני מתירה את צירופו של עו"ד צחי כהן כניתבע לתיק. אולם כאמור אין באישור לצרפו כנתבע נוסף בכדי לאפשר תיקון התביעה תוך הוספת העילות החדשות, כאמור בסעיף 6 לעיל.
אשר לטענה בעניין סמכות עניינית, אינני מקבלת את טענות המשיבה ביחס לסמכותו של בית המשפט להכריע בתביעה דנן, מאחר והיא טומנת בחובה סוגיות שהסמכות להכריע בהן נתונה לבית המשפט המחוזי, בשל היותן מתחום דיני החברות.
כידוע , המבחן לקניית הסמכות נעשה על פי הסעד המבוקש .
על כן ,ככל שתידרש ההכרעה בשאלות שבמחלוקת , היא תעשה מכוח סמכותו שבגררא של בית המשפט, על פי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 .לעניין זה ראו רע"א 7450/13 אמנון ברנזון נ' רונית אופיר, ניתן ביום 11/11/13 (פורסם בנבו).
במקרה שבפניי הסעד המבוקש הינו סעד כספי המצוי בתחום סמכותו של בית משפט השלום. על כן ,הכרעה בשאלות שאינן בתחום סמכותו של בית משפט זה, תיעשה על דרך של הכרעה בסמכות גררא בלבד.
יתר הטענות שמעלה המשיבה אין מקומן במסגרת תגובה לבקשה לתיקון כתב תביעה תוך שימת דגש על הטענות ביחס למגבלות החוקיות המוטלות על בעלי המניות או על המבקשות, המחאת זכות, הודיית בעל דין, שימוש בראיה פסולה – לא רק שאין בטענות אלו שיקול ראוי לדחות בקשה לתיקון כתב תביעה אלא שהידרשות לטענות אלו מחייבת בחינת התביעה לגופה.
מאחר ונמצאים אנו בשלב מקדמי של ההליך בגידרו טרם הוצגו כלל הראיות בפני בית המשפט, לא ניתן להכריע בטענות אלו .לכן הדרך הראויה לבררן הינה במסגרת ניהול ההליך.