המשרד להגנת הסביבה ת"א נ' ישראל פלדמן ייצור ושיווק מוצרי בשר בע"מ ואח'

גזר דין

רקע

הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

א.זיהום מקור מים, לפי סעיפים 20 ב' ו- 20 כא' לחוק המים, תשי"ט- 1959 (להלן: "חוק המים").

ב.הזרמת תמלחת למקור מים, לפי תקנות 2,3 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) איסור הזרמת תמלחות למקורות מים, התשנ"ח- 1998.

ג.חריגה מריכוז שפכים, לפי תקנה 2(א) לתקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג- 2003.

ד.ניהול עסק בניגוד לתנאים, לפי סעיף 14(א) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים").

נאשם 2 הורשע אף בעבירות הבאות:

א.אחריות נושא משרה בתאגיד, לפי סעיף 20 כב' לחוק המים.

ב.אחריות נושא משרה בתאגיד, לפי סעיף 15(2) לחוק רישוי עסקים.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, נאשמת 1 הינה חברה פרטית העוסקת בייצור, עיבוד ושיווק מוצרי בשר, סלטים ושימורים (להלן: "המפעל"). נאשם 2 הינו הבעלים של נאשמת 1 ומנהלה. עסק לעיבוד ושיווק מוצרי בשר הינו עסק טעון רישוי, לפי פריט 4.4 ג' ו- 4.6 א' לצו רישוי עסקים, (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה- 1995. בתהליכי העיבוד השונים המתבצעים במפעל, נוצרים שפכים המנוקזים כולם דרך תעלת ניקוז למערכת הניקוז הראשית של המפעל. במערכת הניקוז אין הפרדה בין התמלחות לבין השפכים התעשייתיים האחרים. כך, השפכים מהמקורות השונים מתנקזים כולם לבור מפריד השומן, אשר גם בו אינה מבוצעת הפרדה בין התמלחות לבין השפכים התעשייתיים. מן הבור מפריד השומן, מועברים השפכים ישירות אל מערכת הביוב העירונית.

במהלך סיור שנערך ביום 19.1.10, הבחינה מרכזת מטעם משרד הבריאות בפעילות הכשרה של בשר שבוצעה במפעל; ההכשרה נעשתה בחדר שאינו ייעודי לצרכי הכשרה, אלא בחדר בו השפכים כולם, לרבות השפכים התעשייתיים, מוזרמים יחד אל מערכת הניקוז של המפעל וממנה אל צינור הביוב העירוני.

בסיור שנערך ביום 21.1.10 על-ידי עובדי המשרד להגנת הסביבה, נמצאו תמלחות במפעל אשר אותן נדרש נאשם 2 לפנות בתוך 30 ימים. כמו כן, הוסבר לנאשם 2 אופן פינוי התמלחות כדין, והוא נדרש לפנות את התמלחות שנוצרו בהתאם לכך.

בסיור נוסף, שנערך ביום 2.6.10, נמצא כי המפעל טרם פינה את התמלחות כנדרש. בנוסף, נדגמו שפכים ביציאה ממפריד השומנים ובכניסה לצינור הביוב העירוני, ונמצאו חריגות בריכוז המלחים: ברמת הכלורידים (כמות של 801 מ"ג לליטר כלוריד, לעומת הערך המותר העומד על 430 מ"ג לליטר), וברמת הנתרן (ריכוז של 385 מ"ג לליטר לעומת הערך המותר של 230 מ"ג לליטר).

ביום 8.12.10 נערך סיור פתע במפעל על-ידי אנשי המשרד להגנת הסביבה, אשר הבחינו בכמויות גדולות של בשר, ובסמוך אליהן עמדו מספר שקי מלח וקערה גדולה בה מלח בישול.

ביום 1.9.10 נשלחה לנאשמים התראה על-פי סעיף 20 לחוק המים, וכן התראה על-פי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, לפיה נדרשה הפסקתו המיידית של הזיהום בכל האמצעים שיידרשו לכך, וכן כי המפעל פועל ללא רישיון עסק.

ריכוז גבוה של כלוריד במים גורם לפגיעה בצנרת מתכת ובגידולים חקלאיים. ריכוז גבוה של נתרן בשפכים עלול לגרום לנזקים למבנה הקרקע ובמצב של ניצול הקולחין להשקיה חקלאית, ואף לפגוע בגידולים חקלאיים. כמו כן, קיים חשש להמלחת מי התהום באזור כתוצאה מהשקיה בקולחין המכילים מלחים.

3.הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשמים יודו ויורשעו בכתב אישום מתוקן. המאשימה תעתור לקנס שלא יפחת מ- 100,000 ₪. ההגנה תעתור לקנס של יעלה על 70,000 ₪.

טיעוני הצדדים

4.לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד עלאא מסרוואה, מדובר על שני אירועים, אחד הינו הפרה של חוק רישוי עסקים והשני הינו זיהום בפועל של מקור מים. מדובר על שני חוקים, חוק זיהום המים וחוק רישוי עסקים. לפי חוק זיהום המים, הקנס המקסימאלי הינו 392,000 ₪. הזרמת שפכים תעשייתיים מעבר לריכוזים המותרים פוגעת בתשתיות ובאיכות המים, אשר יוצאים ממתקני טיהור השפכים אל הגידולים החקלאיים. הזרמתם של מים אלו פוגעת בתשתיות בצינורות, בנוזלים ובמאגרי המים. לגבי ההפרה של חוק רישוי עסקים, מדובר בפרק זמן ממושך של כשנה. מדובר בחריגות של 186% בכמות הכלוריד המותרת ובחריגות של 167% בכמות הנתרן המותרת. כאשר מדובר בעבירות זיהום מים הענישה הינה מחמירה וישנה מגמת החמרה הנובעת מהמודעות הגוברת להגנה על הסביבה. המאשימה עתרה להטלת קנס שלא יפחת מסך של 100,000 ₪.