פסק דין זה ניתן בהמשך לדיוני הוכחות אשר התקיימו במעמד הצדדים, בעקבות מתן רשות להתגונן במסגרת כתבי התנגדות לביצוע שטרות אשר הוגשו על ידי הנתבעות. לאחר דיוני ההוכחות, הוגשו סיכומים מטעם הצדדים, לרבות סיכומי תשובה מטעם הנתבעות.
מדובר בתיק מאוחד אשר מאגד בתוכו 6 תביעות שטריות אשר הוגשו על ידי התובע כנגד הנתבעות בהתאמה.
להלן פרטי השיקים נשוא התביעות:
בת"א 35478/03- שיק מספר 4640 מיום 10/12/02 ע"ס 116,600 ש"ח.
בת"א 35477/03- שיק מספר 6948 מיום 2/12/02 ע"ס 82,362 ש"ח.
בת"א 30985/03- שיק מספר 6947 מיום 2/11/02 ע"ס 82,362 ש"ח.
בת"א 30990/03- שיק מספר 4639 מיום 10/11/02 ע"ס 116,600 ש"ח.
בת"א 36813/03- שיק מספר 4637 מיום 10/9/02 ע"ס 116,600 ש"ח, ושיק מספר 4638 מיום 10/10/02 ע"ס 116,600 ש"ח.
ובת"א 41949/03- שיק מספר 6946 מיום 2/10/02 ע"ס 82,362 ש"ח.
בסיכומי ב"כ הנתבעות נטען כי מדובר בשיקים של הנתבעות אשר נמשכו לטובת נוגה אלקטרו טכניקה בע"מ (בפירוק) (להלן: "
נוגה"). עוד נטען כי נוגה מסרה את השיקים לתובע לאחר שהנתבעות ביטלו את השיקים, ואלה הוגשו לביצוע על ידי התובע.
בתחילת סיכומי הנתבעות נטען כי התובע, הבנק, אינו נחשב אוחז של השיקים, ועל כן אין הוא יכול לתבוע מכוחם. הנתבעות מבססות זאת על כך שהוכח כי חתימת ההיסב על גב השיקים אינה תקינה, כאשר מדובר בפגם כפול: ראשית, חתימת ההיסב כוללת חתימה אחת בלבד ולא שתי חתימות, כפי שנדרש כדי לחייב את נוגה, ושנית, מי שחתם (לטענת התובע) איננו מורשה לחתום מטעם נוגה. בהקשר זה נטען כי די בכל אחד מפגמים אלה כדי לקבוע כי חתימת ההיסב אינה תקינה, ועל כן התובע אינו אוחז בשיקים. בנוסף לכך נטען בסיכומי הנתבעות כי הבנק אינו אוחז כשורה בשיקים ואף אינו אוחז בעדם בעד ערך, ולכן הנתבעות רשאיות לקזז כנגד השיקים חובות של נוגה לנתבעות, שכן נוגה הפרה הסכמים עמן והיא חייבת לנתבעות סכומי כסף. לעניין טענות הקיזוז, נטען בנוסף כי טענות אלה נתמכו במסמכים רבים והוכחו בפני ביהמ"ש הנכבד, ולפיכך דין התביעות להידחות.
בהתייחס לחתימת ההיסב של נוגה והפגמים בחתימה, נטען בפירוט נוסף כי על מנת שהבנק ייחשב אוחז, עליו להחזיק בשיקים מכוח הסבה כדין, ובהיעדר חתימת היסב כדין התוצאה היא שהבנק אינו נסב.
עובדתית נטען כי גם אם הוכח שמדובר בחתימתו של מר ניסים נגר על גב הצ'קים, חתימתו יחד עם חותמת נוגה איננה מספיקה כדי לחייב את נוגה. לעניין זה מפנה ב"כ הנתבעות בסיכומיו לאישור היועצת המשפטית של נוגה, עו"ד רוית לביא, מיום 08/05/00 - מוצג נ/1, לפיו כדי לחייב את נוגה בסכום העולה על 10,000 ש"ח נדרשו שתי חתימות - חתימה אחת מקבוצה א' וחתימה אחת מקבוצה ב', כאשר שמו של מר נגר לא נזכר ברשימת מורשי החתימה של נוגה. עוד נטען בהקשר זה כי לא יכול להיות ספק שאישור זכויות החתימה אשר היה בתוקף במועד מסירת השיקים לבנק הינו מוצג נ/1 הנ"ל, כאשר נטען כי האישור אשר הציג התובע - נספח ה/1 לתצהירו של מר עמר, פועל בעניין זה כנגד הבנק. לעניין זה נטען בסיכומי ב"כ הנתבעות כי למר נגר היו סמכויות מוגבלות ביותר, והוא לא הוסמך לחייב את נוגה באופן אחר כלשהו, לרבות הסבת שיקים כאמור לעיל.
ב"כ הנתבעות מפנה לעמוד 21 לפרוטוקול הדיון ולניסיונו של התובע להוכיח שמר נגר הוסמך להסב שיקים של נוגה בעקבות הסכמה בעל פה של הבעלים של נוגה, אולם נטען כי יש לדחות גרסה זו מכל וכל, שכן הגרסה הועלתה לראשונה במהלך החקירה הנגדית, ועל-כן היא מהווה הרחבת חזית אסורה. בנוסף לכך נטען כי יש לדחות טענה זו מאחר שמדובר בהסכמה בעל פה, כאשר נוגה הייתה חברה ציבורית, ולכן אין להסכמה בעל פה כל מעמד מחייב.
ב"כ הנתבעות הפנה פעם נוספת לעמוד 21 באשר לניסיונות מר עמר מטעם התובע להעיד כי הוא משוכנע שיש אישור כתוב לגבי ניסים נגר, אולם אין בידו אישור במעמד החקירה.
לעצם החתימה נטען כי התובע עצמו אפילו אינו יודע מי באמת חתם על השיקים, כאשר אף אחד מטעם הבנק לא היה נוכח בעת חתימת השיקים. ב"כ הנתבעות מפנה לעניין זה לסעיף 43 לתצהירו של מר עמר לפיו השיקים הובאו לבנק עם שליח, כשהם נושאים על גבם את חתימת ההיסב. ב"כ הנתבעות הוסיף וטען לעניין זה כי מר עמר הצהיר כי להערכתו, השיקים הוסבו ונחתמו על ידי חשב החברה, מר ניסים נגר, והוסיף
"או מורשי חתימה אחרים של החברה" תוך הפנייה לסעיף 10 לתצהירו של מר עמר.
בסיכומי ב"כ הנתבעות הפנייה לפסיקה לפיה אין לקבל גרסאות של עדים אשר אינם מעידים מידיעה אישית אלא מנסים לבסס את עדותם על הערכות או מיטב הזיכרון, וכי יש ליישם אותם פסקי דין אשר פורטו בסעיף 22 לסיכומי ב"כ הנתבעות לענייננו.
בסיכומי ב"כ הנתבעות טענה נוספת לפיה אף שנטל ההוכחה מוטל על התובע, התובע לא טרח לזמן את מר ניסים נגר על מנת לאמת את הטענה כי הוא זה שחתם את חתימת ההיסב. לעניין זה נטען בנוסף כי נטל הראייה להוכיח כי חתימת ההיסב של נוגה תקינה מוטל על הבנק, אולם הבנק כשל בהרמת נטל זה. בהקשר זה נטען בנוסף כי התברר כי חתימת ההיסב פגומה, שכן היא נושאת חתימה אחת במקום שתיים כנדרש.
ב"כ הנתבעות הוסיף וטען בסיכומיו כי הפגמים בחתימת ההיסב שוללים מן הבנק מעמד של אוחז בשיקים ואין בידו לתבוע מכוחם, תוך הפנייה לסעיף 23 א' לפקודת השטרות ולפסיקה, לרבות ע"א 651/66
רפאל שפירא נ' מאיר סגל, פס"ד כ"א 1 491 בע"מ 494, וציטט:
"אכן, הלכה ברורה ופסוקה היא כי שטר הנושא חותמת של חברה, אלא שזו הוטבעה בידי אדם שלא הורשה לחייב את החברה, אינו שטר שלה וכמוהו כשטר הנושא חתימה מזויפת. כלומר, מקום שההרשאה להטביע את חותמת החברה ניתנה לשני מנהלים והיא מוטבעת על ידי אחד מהם בלי שתהא מלווה בחתימתו של השני, אין בזה כדי לחייב את החברה כלל ועיקר... המסקנה היא, אפוא, כי חברת 'פלסטיק סנטר בע"מ' אינה אוחזת בשיקים כדין".