בר"ע
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
698-06
08/01/2007
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
- נגד - |
התובע:
1. צרפתי שמעון בע"מ 2. צרפתי שמעון
עו"ד מקסים ליפקין
|
הנתבע:
1. נעמי עוז 2. שמעון עוז
עו"ד חיים סודקביץ
|
החלטה |
1. המבקשת 1, צרפתי שמעון בע"מ [להלן: "החברה"], הינה חברה פרטית בשליטתו ובבעלותו המלאה של המבקש 2, מר שמעון צרפתי [להלן: "הבעל"].
המשיבים הינם הוריה של גב' בת-שבע צרפתי, אשתו של שמעון צרפתי [להלן: "האשה", "הורי האשה"].
שמעון ובת שבע מצויים מזה תקופה ארוכה בסכסוך משפחתי קשה, במסגרתו מתדיינים הם בתביעות מתביעות שונות.
2. ביום 31.8.06 הגישה החברה בבימ"ש השלום בקרית גת תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי וסילוק ידם של הורי האשה מדירת מגורים הנמצאת במגדל דירות שנבנה ע"י החברה ושהבעלות בה רשומה ע"ש החברה.
לטענת החברה בכתב התביעה, היא
"הסכימה להעמיד הדירה לשימוש זמני עבור זוג ההורים של רעייתו של בעל השליטה בחברה מר שמעון צרפתי, זוג הורים אלה הינם הנתבעים בפנינו".
החברה טוענת כי דרשה מהורי האשה לפנות את הדירה ואלה מסרבים לכך.
החברה מוסיפה וטוענת בכתב התביעה כי
"אין בכוונת הנתבעים [הורי האשה] לפנות את הדירה וזאת בכדי להפעיל לחוץ על התובעת [החברה] ו/או על בעל השליטה בה [שמעון צרפתי] נוכח הליכי הגירושין המתקיימים לאחרונה בינו לבין הבת של התובעים".
בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה החברה
"בקשה דחופה למתן סעד זמני" לפינוי הדירה מהורי האשה ולחילופין לחייבם בתשלום דמי שימוש ראויים של 750 $ לחודש.
בתגובתם לבקשת הסעד הזמני טענו הורי האשה - ותמכו זאת בתצהירים - כי הדירה שבנדון ניתנה במתנה מחתנם [שמעון צרפתי-הבעל] לאשתו [בתם] בטרם פרוץ הסכסוך ביניהם, וכי הם שניהם ברי הרשות של בתם להשתמש בדירה
"עד 120 שנה וכל עוד נחפוץ בכך".
המשיבים [הורי האשה] הוסיפו ופנו בבקשה לבימ"ש קמא להורות על העברת הדיון בכל הליכי התובענה לבימ"ש לענייני משפחה, שכן מדובר בתביעה שהינה בסמכותו ולא בסמכות בימ"ש קמא.
3. בהחלטה מיום 26.9.06 החליט בימ"ש קמא [כב' השופטת נ. נצר] לדחות הבקשה ל
"סעד הזמני הדחוף" שהגישה החברה.
עוד הוסיף בימ"ש קמא והחליט, כי אכן המדובר בסכסוך משפחתי וכי הסמכות העניינית לדון בתובענה הינה לבימ"ש לענייני משפחה ולא לו ועל כן הורה על העברת הדיון לבימ"ש לענייני משפחה.
בגדרה של אותה החלטה הוסיף והחליט בימ"ש קמא על צירופו של הבעל - שמעון צרפתי -
"כבעל דין דרוש ונכון בתביעה זו".
צירופו זה של הבעל כצד להליכים [דהיינו - כתובע נוסף] נעשה מיוזמת ביהמ"ש ומבלי שנתבקש לכך ע"י הצדדים.
4. בבקשה זו שבפני עותרים החברה והבעל [שצורף כאמור ע"י בימ"ש קמא כצד להליכים] לרשות לערער על החלטת בימ"ש קמא, ביחס לכל שלושת מרכיביה.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים על נספחיהן ועל שלל טענותיהם, החלטתי לדון בבקשה כבערעור, כאילו ניתנה הרשות לכך.
5. אין ספק בלבי כי התובענה כפי שהוגשה לבימ"ש קמא הינה כזו
"שעילתה סכסוך בתוך המשפחה", כמובן הדברים בסעיף 1 (2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 [להלן: "החוק"].
הדיבר "עילת תובענה" לעניין זה פורש ובואר ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פד"י נ"ד (4)337 - כדלהלן:
"הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו הוא ביחסי המשפחה. רק פירוש זה מגשים את התכלית המונחת ביסוד הוראת החוק"