העליון ביטל את צו המניעה הזמני שהוטל על פרסום תוצאות הבחירות בנצרת

• 1.            המבקש והמשיב 1 (להלן: המשיב) היו בין המתמודדים לתפקיד ראש העיר נצרת במסגרת הבחירות המקומיות שנערכו ביום 22.10.2013. עם תום ההצבעה, נספרו הקולות על-ידי ועדות הקלפי והועברו למשיב 2, מנהל הבחירות בעיר נצרת (להלן: מנהל הבחירות). סיכום ספירת הקולות העלה כי המבקש מוביל על המשיב בפער של 22 קולות.

• 2.            ביום 24.10.2013, פנה המשיב לבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, בבקשה לצו מניעה דחוף שיאסור על מנהל הבחירות לפרסם את תוצאות הבחירות. בבסיס הבקשה, עמדה טענת המשיב כי לא נספרו קולותיהם של חיילים תושבי נצרת שהצביעו בקלפיות צבאיות. בית המשפט קמא (כב' השופטת י' בן שטרית) נעתר לבקשה במעמד צד אחד (החלטה מיום 24.10.2013), וקבע דיון בבקשה ליום 27.10.2013. באותו היום, הוגש ההליך העיקרי - עתירה מינהלית שבמסגרתה מבוקש לאסור על מנהל הבחירות לפרסם תוצאות סופיות של הבחירות בנצרת עד לספירת קולות המוגבלים בניידות (42 קולות) וקולות החיילים (41 קולות). כן התבקש בית המשפט להורות למשרד הפנים לאתר את מעטפות ההצבעה של החיילים, ולהעבירן לועדת הבחירות לשם הכללתן במניין הקולות. בד בבד, הוגשה גם עתירתו של מר משרקי מרואן, חבר ועדת הבחירות בנצרת, שעניינה פסילת קולות המוגבלים בניידות. בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' קולה) הורה כי הדיון שיתקיים לפניו יתמקד אך ורק בטענות המכוונות לספירת קולות החיילים, ואילו הטענות שעניינן קולות המוגבלים בניידות תיבחנה בהמשך.

• 3.            בתום דיון שהתקיים לפניו, החליט בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כב' השופט א' קולה) להותיר על כנו את צו המניעה הזמני, שאוסר על מנהל הבחירות לפרסם את תוצאות הבחירות. צוין כי המסגרת הנורמטיבית להליך העיקרי היא סעיף 96ב לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות), שעניינו הגשת עתירה נגד החלטה של מנהל הבחירות. נקבע כי הימנעות לכאורה מספירת קולות החיילים היא בבחינת "החלטה אחרת" של מנהל הבחירות, שניתן לעתור נגדה במסגרת הסעיף הנ"ל. בכך, נדחתה טענת המבקש ומנהל הבחירות כי המסגרת הדיונית היחידה להעלאת טענות המשיב בנוגע לאופן ספירת הקולות היא ערעור בחירות לפי סעיף 72 לחוק הבחירות. בית המשפט קמא מצא כי "הדרך הנאותה בשלב זה היא לעכב לתקופה קצרה נוספת את פרסומן של תוצאות הבחירות על מנת שנוכל לקבל תמונה שלמה ואמיתית מה עלה בגורלן של אותן 16 או 17 מעטפות שלגביהן חלוקים הצדדים [...]". לפיכך האריך בית המשפט קמא את תוקפו של צו המניעה עד להחלטה אחרת, הורה למשיב להעביר למנהל הבחירות את שמותיהם של החיילים שהשתתפו לכאורה בבחירות בקלפיות צבאיות, והנחה את מנהל הבחירות לערוך בירור בנושא מול רשויות הצבא.

• 4.            מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו להותיר על כנו את צו המניעה הזמני. לדברי המבקש, המסגרת הדיונית שבגדרה ניתן צו המניעה הזמני היא שגויה, מכיוון שחוק הבחירות קובע מתווה נפרד להשגה על תוצאות הבחירות, בדרך של הגשת ערעור בחירות לפי סעיף 72 לחוק הבחירות, וזאת לאחר פרסום התוצאות. אשר על כן, ההליך שבו נקט המשיב "עוקף" את המתווה הקבוע בחוק, ועומד בסתירה להוראותיו. לשיטת המבקש, אין מדובר בעתירה לפי סעיף 96ב לחוק הבחירות, מכיוון שלא ניתנה כל החלטה של מנהל הבחירות. ממילא, סעיף 96ב לחוק הבחירות מחריג מתחולתו החלטות של מנהל הבחירות שלגביהן קיים בחוק מתווה ספציפי להשיג עליהן. בנוסף, טוען המבקש כי ההחלטה עומדת בסתירה למצוות המחוקק שלפיה מנהל הבחירות יפרסם את תוצאות הבחירות באופן מיידי (סעיף 71(א) לחוק הבחירות).

• 5.            לגופם של דברים, נטען כי קולות החיילים נספרו כדין. לדברי המבקש, המשיב העביר רשימה של 41 שמות של אנשים שנטען כי קולותיהם לא נספרו, אך מתגובת הפרקליטות בבית המשפט המחוזי עלה כי רק 20 מתוכם משרתים בצבא ובעלי זכות הצבעה בנצרת. מתוך אלה, שלושה הצביעו בקלפי אזרחית וקולותיהם נספרו. ביחס ל-17 הנותרים, לא היה ברשות הפרקליטות מידע אם הם הצביעו, וככל שהצביעו - האם עשו זאת בקלפי אזרחית או צבאית. עוד נטען כי סעיף 63(4) לחוק הבחירות, שעניינו קולות פסולים, קובע כי "מעטפת הצבעה של בוחר לפי פרק ח' [הוראות מיוחדות לבחירות בין חיילים - ע' פ'] אשר הגיעה לוועדת הבחירות אחרי היום החמישי שלאחר יום הבחירות" היא בבחינת קול פסול. לכן, גם אם תימצאנה מעטפות שלא נספרו עד כה, הרי שהן פסולות.

• 6.            פרקליטות המדינה סבורה כי הבקשה דנן בדין יסודה, וכי יש לבטל את צו המניעה הזמני. ראשית, נטען כי על פי הוראות הדין חובה על מנהל הבחירות לפרסם את תוצאות הבחירות מייד עם תום הליך ספירת הקולות, והוא אינו יכול לעכב פעולה זאת. שנית, נטען כי מקומן של טענות המשיב ביחס לתוצאות הבחירות הוא במסגרת של ערעור בחירות (שיוגש לאחר פרסום התוצאות)ולא במסגרת של עתירה מינהלית. המדינה מעדכנת כי בירור סוגיית הצבעת החיילים העלתה כי 12 חיילים בעלי זכות בחירה בנצרת הצביעו בקלפי צבאית ומעטפותיהם לא הגיעו ליעדן. מתוך אלה, חייל אחד הצביע גם בקלפי צבאית וגם בקלפי אזרחית. המדינה מדגישה כי גם אם תתגלינה מעטפות נוספות של חיילים שלא נספרו, הרי שהן ממילא אינן יכולות לבוא במניין הקולות נוכח הוראת סעיף 63(4) לחוק הבחירות.

• 7.            המשיב, מצידו, סבור כי דין הבקשה להידחות על הסף. לשיטתו, מכיוון שסעיף 96ב(ג) לחוק הבחירות קובע כי החלטה בעתירה לפי סעיף זה "תהיה סופית", הרי שמקל וחומר אין אפשרות להשיג לערכאה גבוהה יותר על החלטת ביניים במסגרת ההליך. לכן, הדרך היחידה להשיג על החלטת בית המשפט קמא היא הגשת עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. יוער כי בהתאם להחלטתי מיום 30.10.2013, הגישה הפרקליטות את תגובתה לטענת סף זו. לשיטת הפרקליטות, מכיוון שלא מדובר בעתירה לפי סעיף 96ב לחוק הבחירות, אזי אין תחולה להוראה בדבר סופיות ההליך. ממילא, נטען כי בית המשפט קמא חרג מסמכותו במתן צו המניעה הזמני, ולכן גם אילו היה מדובר בעתירה לבג"ץ - הייתה עילה להתערבות בהחלטתו גם במסגרת אמת המידה המצמצמת להתערבות בהחלטות מעין אלו.
•  
• 8.            לגופם של דברים, טוען המשיב כי מנהל הבחירות פעל בניגוד לסעיף 84 לחוק הבחירות, המורה לו לכלול במניין הקולות את קולות החיילים, ופעולה זו היא ההחלטה שכלפיה כוונה העתירה המינהלית. המשיב מוסיף כי 42 קולות של מוגבלים בניידות נפסלו על-ידי ועדת הבחירות, בניגוד לדין. לדברי המשיב, הסעד שנתבקש על-ידו נועד לוודא שכלל הקולות ייספרו, תוך שמירה על אמון הציבור, גם אם לשם כך תידרש הארכת המועדים הקבועים בחוק. המשיב טוען כי צו המניעה הזמני אינו מעכב את כניסת המועצה וראש העירייה לתפקידיהם, מכיוון שממילא הדבר עתיד להתרחש רק 21 ימים לאחר הבחירות.
•  

דיון והכרעה

• 9.            לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור - להתקבל.

• 10.         בהחלטה נושא הבקשה דנן ניתן למעשה צו ביניים במסגרת העתירה המינהלית של המשיב. כידוע, על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו"מאזן הנוחות" (בר"ם 8601/10 ק.מ.מ. מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב(20.12.2010). מבין שני אלה, מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה (בר"ם 2841/12 עזרא נ' ראש עיריית הרצליה(16.4.2012)). שני רכיבים אלה אינם נבחנים במנותק זה מזה, אלא הם נשקלים על בסיס מה שמכונה לעתים "מקבילית כוחות", שמשמעותה היא, כי ככל שסיכויי העתירה להתקבל גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות".

• 11.         בזהירות המתחייבת, ניתן לקבוע כי סיכויי ההליך העיקרי במקרה דנן אינם גבוהים. הסעד המבוקש בעתירה, ובצו המניעה הזמני, הוא מניעת פרסום התוצאות ועריכת בירורים נוספים על-ידי מנהל הבחירות בנוגע למעטפות החיילים, כמו גם ספירה של הקולות בקלפי של מוגבלים בניידות. דא עקא, שסעיף 71 לחוק הבחירות קובע כי "מיד לאחר עריכת הפרוטוקול לפי סעיף 66 ימסור מנהל הבחירות לפרסום ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות" [ההדגשה נוספה - ע' פ']. כלומר, המחוקק מורה למנהל הבחירות לפרסם את תוצאות הבחירות על אתר, ואינו מותיר בידו שיקול דעת אם לעכב ביצוע פעולה זו מטעמים כאלה או אחרים.

• 12.         על פני הדברים, מקובלת עליי עמדת המבקש ופרקליטות המדינה כי ההליך שבו נקט המשיב לבירור טענותיו אינו ההליך המתאים. אמנם, סעיף 96ב לחוק הבחירות קובע כי "מי שרואה את עצמו נפגע במישרין מהחלטה של מנהל הבחירות, שלא נקבעו בחוק זה הוראות אחרות בדבר עתירה נגדה, וכן כל חבר של ועדת הבחירות, רשאים לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים נגד החלטה כאמור". עם זאת, נראה כי מקומן של טענות המשיב בדבר אי-סדרים בספירת קולות החיילים בנצרת (ולכאורה גם טענותיו הנוספות) הוא במסגרת ערעור בחירות לפי סעיף 72(א) לחוק הבחירות, כפי שיפורט להלן. לפיכך, יש בנמצא "הוראות אחרות" בחוק לבירור טענות המשיב, וכפועל יוצא - אין תחולה לסעיף 96ב לחוק הבחירות. הואיל ואין מדובר בעתירה לפי סעיף 96ב לחוק הבחירות, מקובלת עליי עמדת הפרקליטות כי הוראת הסופיות הקבועה בסעיף 96ב(ג) איננה רלוונטית לענייננו, ולכן עומדת למבקש האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא, כפי שאכן עשה.

• 13.         המקום המתאים להעלאת טענות המשיב הוא, כאמור, במסגרת ערעור בחירות במתווה הקבוע בסעיף 72(א) לחוק הבחירות, שחל בשינויים המחויבים גם על בחירות לראש הרשות המקומית (ראו סעיף 7(ב)(1) לחוק חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975). סעיף 72(א) לחוק הבחירות קובע כלהלן:

"כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית-המשפט לעניינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה:

(1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה;

(2) שהמנדטים לא חולקו כחוק;