ע"א
בית המשפט העליון
|
7339-10
14/10/2010
|
בפני השופט:
י' דנציגר
|
- נגד - |
התובע:
עו"ד ליאור עמידור עו"ד י' בית-און
|
הנתבע:
1. עו"ד משה רז כהן 2. עו"ד קרן פרשקר
עו"ד ל' כהנא עו"ד ר' בן-דור
|
החלטה |
לפניי בקשה שכותרתה "בקשה דחופה לצו מניעה זמני" ובגדרה התבקשו הסעדים הבאים: עיכוב מינויו של כונס נכסים בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט מ' יפרח) בה"פ 934/08 מיום 1.9.2010 עד להכרעה בערעור; מתן צו שיאסור על המשיבים להיפגש עם "הלקוחות", לשלוח מכתבים וליצור קשר כלשהו עימם עד להכרעה בערעור; ומתן צו שיאסור על קיום כנס של המשיבים עם לקוחות שהיה אמור להתקיים ביום הגשת הבקשה.
רקע
1. הצדדים היו שותפים בשותפות עורכי דין. יחסי השותפות עלו על שרטון לפני כשנתיים, ומאז נקטו הצדדים בהליכים משפטיים האחד כנגד השני. בכלל זאת, הגישו המשיבים תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו למינוי כונס נכסים לנכסי השותפות ולהסמכתו לפעול לחיסול עסקיה ולמימוש נכסיה. המבקש מצידו הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כספית כנגד המשיבים (ת"א 1943/08) (להלן: ההליך הנוסף).
2. ביום 1.9.2010 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי במסגרת התביעה למינוי כונס נכסים שהגישו המשיבים. בהחלטה זו נקבע כי ימונה כונס נכסים וכי תהיה לו, בין היתר, הסמכות להסדיר את הטיפול המקצועי בלקוחות השותפות:
"אשר להסדרת הטיפול המקצועי בלקוחות השותפות - מוסמך הכונס לערוך רשימה מרכזת של לקוחות השותפות וכן לאתר אצל בעלי הדין את החומר הנוגע ללקוחות אלה ולייחדו. לאחר מכן, ייפנה הכונס בכתב (ובדואר רשום) אל הלקוחות... ויודיעם כי השותפות נתפרקה וכי כל לקוח זכאי לקבל שירות מקצועי ממי מיחידי השותפות כפי בחירתו, או מכל פרקליט אחר כפי שיישר בעיני הלקוח ובלבד שיודיע על בחירתו תוך פרק ש[ז]מן שייקבע. מי מן הלקוחות שיבחר לקבל שירותים מאת מי מיחידי השותפות - יהא זכאי לעשות [כן] והכונס יעביר לידיו של עוה"ד בו יבחר הלקוח את כל החומר הנוגע לאותו לקוח. מי מן הלקוחות שיבחר לקבל שירות מקצועי מעו"ד אחר - יהא זכאי לקבל את החומר השייך לו, בכפוף לכל דין."
בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי בטרם קביעת זהות כונס הנכסים, הוא פונה אל הצדדים ומבקשם להסדיר עצמאית את הסוגיות בהן נגעה החלטתו, מבלי שימנה כונס נכסים, וכי הודעת הצדדים בעניין תינתן עד ליום 3.10.2010.
3. ביום 10.10.2010 הגיש המבקש ערעור על ההחלטה למנות כונס נכסים, ובד בבד לה הגיש את הבקשה נושא החלטה זו.
נימוקי הערעור וטענות המבקש בבקשתו
4. בערעורו טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי למשיבים זכות "אוטומטית" לעתור למינוי כונס נכסים; כי שגה שלא קבע באלו נכסים מדובר; כי שגה שלא ייחס משקל לכך שהיו אלה המשיבים שעזבו את השותפות; כי שגה שלא ייחס משקל להתנהלות המשיבים קודם לעזיבת השותפות; וכי שגה שלא ייחס משקל לנזק שנגרם ושייגרם לו כתוצאה ממינוי כונס הנכסים. בנוסף, נטען על ידי המבקש כי על פי הדינים העוסקים בכינוס נכסים לא ניתן בנסיבות העניין למנות כונס נכסים, בין היתר נוכח קיומו של הליך מקביל לפני בית המשפט המחוזי.
5. בגדרה של הבקשה טען המבקש כי לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, פנו המשיבים ללקוחות השותפות במכתבים אשר לטענתו הכפישו את שמו והציגו מצג שווא לפיו היה זה המשיב 1 שמונה לכונס נכסים. כן טען המבקש כי המשיבים פנו אל לקוחות השותפות והזמינו אותם לכנס בעניין פירוק השותפות. כנס שהיה אמור להתקיים בערבו של היום בו הוגשה הבקשה. בנוסף, עמד המבקש על טענותיו בערעור שהגיש וטען כי סיכויי הערעור טובים. לעניין מאזן הנוחות טען המבקש כי התנהלות המשיבים גורמת לו נזק חמור, מכפישה את שמו ומסיטה את הלקוחות כנגדו, וכי התנהלות זו מטה את מאזן הנוחות לטובתו.
6. בהחלטתי מיום 10.10.2010 הורתי למשיבים להימנע מלקיים את הכנס הנזכר בנספח ד' לבקשה, הוא הכנס שהיה עתיד להתקיים באותו היום, וזאת עד למתן החלטה אחרת. כן הורתי למשיבים להגיש תגובה לבקשה ובמסגרתה להתייחס להצהרת בא-כוחם במסגרת ההליך הנוסף שעל תוכנה אעמוד מיד.
תגובת המשיבים
7. בתגובתם טוענים המשיבים כי על פי החלטת בית המשפט המחוזי, עד למועד בו ימונה כונס הנכסים, היו הצדדים רשאים לפנות בעצמם ללקוחות השותפות, שכן בתקופה זו שורר המצב שהיה קיים לפני ההחלטה בו לא מוטלת כל מגבלה על פניית הצדדים ללקוחות השותפות. בהקשר זה נטען כי פרשנות אחרת אינה מתיישבת עם חובותיהם של הצדדים כעורכי-דין להעניק שירות וייעוץ משפטי נאות ללקוחותיהם.
8. בנוסף, נטען כי הבקשה אינה משרתת את הסעד העיקרי שהתבקש בערעור ועומדת בסתירה לסעד זה. בהקשר זה נטען כי בערעורו משיג המבקש על מינויו של כונס הנכסים, בעוד שבבקשה מבקש הוא למנוע את פניות המשיבים ללקוחות נוכח מינויו של כונס הנכסים.
9. עוד נטען על ידי המשיבים כי יש לדחות את הבקשה בשל חוסר ניקיון כפיו של המבקש ובשל חוסר תום-הלב בהתנהלותו. בהקשר זה נטען כי המבקש הסתיר את העובדה כי הוא עצמו ערך כנס דומה לכנס אותו מבקשים המשיבים לקיים, כי הסתיר את העובדה שהגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לבית המשפט המחוזי וכי בקשה זו טרם הוכרעה וכן כי הסתיר פעולות שונות שביצע ובהן פנייה ללקוחות השותפות וניסיון לשכנעם לבחור בו כבא-כוחם.
10. בהתאם להחלטתי, התייחסו המשיבים להצהרת בא-כוחם במסגרת ההליך הנוסף המתנהל בין הצדדים. כעולה מפרוטוקול הדיון שצורף לבקשה הצהיר בא-כוח המשיבים בדיון שהתקיים ביום 5.10.2010 כדלקמן:
"אבקש לציין שמונה כונס נכסים לפי החלטה של כב' השופט יפרח ואני מצהיר, שמי שיפנה ללקוחות כדי לברר עמדתם, א[ע]ם איזה עו"ד הם ימשיכו לעבוד, יהיה הכונס בלבד ולא אף אחד מצידנו..."
המשיבים טוענים כי הצהרת בא-כוחם הייתה כי לאחר שימונה כונס נכסים הוא זה שיפנה לקבל את עמדת הלקוחות בדבר זהות הגורם שמייצג אותם, וכי בין עמדה זו לבין התנהלותם קודם למינוי כונס הנכסים אין כל סתירה.
לאחר קבלת תגובת המשיבים, אפשרתי למבקש להגיש תשובה לתגובת המשיבים.