הפועל מופת בת י נ' עירית בת-ים ואח'

פסק דין

לפניי עתירה המבקשת לבטל את החלטת המשיבה 1 מיום 06.05.2009, החלטה שהתקבלה על ידי הוועדה המקצועית לתמיכות, ועניינה אישור תבחינים לחלוקת כספי תמיכה בענפי הספורט בעיר בת ים לשנת 2009. לטענת העותרת, תבחינים אלה מפלים אותה לרעה לעומת יתר אגודות הספורט בעיר, ובעיקר המשיבות 6-2. העותרת מבקשת מבית המשפט להורות למשיבה 1 לקבל החלטה חדשה בסוגיה, אשר תשקף את הצרכים הייחודיים של העותרת, ותמנע מאפלייתה.

לעתירה זו קדמו עת"מ (ת"א) 1847/07 הפועל מופת בת-ים נ' לחיאני שלמה - ראש עיריית בת-ים (להלן: "העתירה הראשונה") (פסק הדין לא פורסם, ניתן ביום 22.10.08) ועת"מ (ת"א) 2143/08 הפועל מופת בת-ים נ' לחיאני שלמה - ראש עיריית בת-ים (להלן: "העתירה השניה") (פסק הדין לא פורסם, ניתן ביום 05.10.08), במסגרתן ביקשה העותרת לבטל את כללי חלוקת כספי התמיכה בענפי הספורט בבת ים לשנים 2007 ו-2008, בהתאמה.

ביום 22.10.08 ניתן פסק דינה של כב' סג"נ הש' קובו בעתירה הראשונה, בו נקבע כי דין החלטת המשיבה 1, המאשרת את הכללים לחלוקת כספי התמיכה בענפי הספורט לשנת 2007, להתבטל, וכי על המשיבה 1 "לקבוע כללים שוויוניים וסבירים לחלוקת כספי התמיכה. למען הסר ספק, היה והעירייה תבקש בהחלטתה החדשה לתמוך גם באופן עקיף באגודות הספורט, עליה לתמוך באופן דומה גם בעותרת ביחס לאחזקת האולמות ומתקני הספורט בהם היא עושה שימוש, גם אם אלה אינם מתקנים של העירייה" (שם, פסקה 24).

בהסכמת הצדדים נקבע, כי פסק הדין בעתירה הראשונה יחול גם על העתירה השניה, וביום 5.10.08 ניתן פסק דין ע"י כב' השופט רוזן, לפיו קביעותיה של כב' סג"נ השופטת קובו בעתירה הראשונה, יהיו תקפות גם לחלוקת כספי התמיכה בענפי הספורט בעיר, גם לשנת התקציב 2008.

בעתירה השלישית, המונחת לפניי, נטען כי החלטת המשיבה 1 על חלוקת כספי התמיכה לענפי הספורט לשנת 2009 התעלמה מהאמור בפסק הדין בעתירה הראשונה. בהחלטה זו נקבע, פעם נוספת, כי אגודת ספורט שלא תשתמש במתקני הספורט העירוני אלא במתקן ספורט משלה "לא תהא זכאית לקבל שווה ערך כספי או השתתפות כספית של העירייה בתחזוקת אולם הספורט בו היא מתאמנת". העותרת הדגישה בעתירתה, כי משום שהמשיבה 1 אינה יכולה להקצות לה אולם ספורט לאימוניה, היא נאלצת להשתמש במתקן שאיננו בבעלות המשיבה, ומן הדין כי זו תשתתף בהוצאות אחזקתו. עוד נטען בעתירה, כי בניגוד להנחיית בית המשפט, התבחינים לחלוקת כספי התמיכה שהתקבלו בשנת התקציב 2009, משמרים את האפליה בין ענפי הספורט האישי בעיר, לבין הספורט הקבוצתי, ובפרט מדובר באותם תבחינים הנוגעים לתמיכה בהישגיות אגודות הספורט בעיר.

המשיבה 1 טענה בתגובה לעתירה, כי התבחינים לחלוקת כספי התמיכה אינם מקפחים את העותרת, וכי האבחנה בין תקצוב ענף הספורט האישי לקבוצתי הינה אבחנה מותרת. עוד נטען, בין היתר, כי העותרת מעדיפה מטעמיה שלה שלא לעשות שימוש במתקני הספורט העירוניים, העומדים לרשותה, והשתתפות בהוצאותיה, בשים לב להעדפתה זו, תפגע דווקא בעקרון השוויון בחלוקת כספי התמיכה בענפי הספורט.

בדיון שנערך בפניי ביום 28.01.2010 אישרה ב"כ המשיבה 1, כי לא נעשו שינויים מהותיים בתבחינים לחלוקת כספי התמיכה בספורט לשנת 2009, אך יחד עם זאת הודיעה ביום 21.02.2010, כי אינה נותנת הסכמתה לקבלת העתירה, כהצעתו של בית המשפט. יצויין, כי העותרת, לבקשת המשיבה 1, העלתה על הכתב את אופן חישוב ההוצאות הנוגעות לתחזוקת מתקן הספורט בו היא משתמשת, ותמכה את טענותיה באישורים מתאימים.

בחנתי את טיעוני הצדדים, והגעתי למסקנה כי המדובר באותן טענות שנדונו בהרחבה והוכרעו ע"י כב' סג"נ השופטת קובו בעתירה הראשונה, ואושררו בפסק דינו של כב' השופט רוזן בעתירה השניה. כאמור, השינויים שעשתה המשיבה 1 בתבחינים לחלוקת כספי התמיכה בענפי הספורט לשנת 2009 הינם מינוריים, ועל כן רואה אני לנכון להצטרף לקביעות הקודמות של בית משפט זה, המקובלות עליי. לפיכך, מחליט אני לקבל את העתירה, ומשמעות הדבר, כי העקרונות שנקבעו בפסק דינה המפורט של כב' סג"נ השופטת קובו יחולו גם על התבחינים לחלוקת כספי התמיכה בענפי הספורט בבת ים, לשנת 2009.

במהלך הדיון בעתירה, הובא לידיעת בית המשפט, כי המשיבה 1 ערערה לבית המשפט העליון על פסק דינה של כב' סג"נ השופטת קובו (עע"מ 9495/08) ועל פסק דינו של כב' השופט רוזן (עע"מ 9583/08), וערעורים אלו אוחדו יחדיו וטרם נדונו. מן הראוי, כי ערעור על עתירה זו, אם יוגש כזה, יתברר אף הוא במסגרת בחינת הסוגיה בכללותה, בבית המשפט העליון.

סוף דבר, העתירה מתקבלת ובנסיבות העניין אינני רואה ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח ניסן תש"ע, 12 אפריל 2010, ויומצא לצדדים ע"י המזכירות.